אין דבר חשוב יותר מלהשיב את החטופים. בלתי נתפס שברגעים אלה ממש, מוחזקים בידי סדיסטים צמאי דם, אנסים, טובחי תינוקות - מאות חטופים מקרבנו. תינוקות וזקנים, ילדים, נשים וגברים. מבועתים, פצועים, נבגדים, הלומים, רבים מהם צפו בטבח בני משפחותיהם וחבריהם. רבות עברו התעללות קשה. בלתי נתפס שהשיח על "מחיקת עזה" מתנהל כאילו הם אינם נמצאים שם.
החובה להשיבם, למי שסבל אנושי פחות מעסיק אותו, היא לא רק נהמת לב או תביעה ש"באה מהבטן". היא גם יעד אסטרטגי. הברית הבלתי כתובה בין המדינה ובין אזרחיה וחייליה אומרת: בעת אסון אנחנו אחראים לגורלכם. הערבות הזאת היא אתוס מכונן של קיומנו כאן. אסור לנפץ אותה יותר מכפי שנופצה. הפקרת החטופים, טיפול רשלני במשפחותיהם - הם פגיעה קטלנית בשרידי האמון שמשמרים, עדיין, את ביטחונה של המדינה.
בליל שבת חיכתה אומה קרועת לב אך נושמת, מדממת ושחוקת עצבים - להודעת נתניהו. העיתוי והפתאומיות בישרו על משהו דרמטי וחריג ביותר. מהתפטרות ועד שחרור אסירות ביטחוניות, כנגד השבת זקנים, ילדים, נשים שבוצעו בהן מעשי זוועה. התברר שהמניע להודעה היה פאניקה רגעית. משפחות החטופים זעקו מתוך מסכי הטלוויזיה. נדהמים מכך שאיש עוד לא שוחח איתן, מההפקרה וההפקרות שנמשכים גם כעת. רובי חן, אביו של החייל החטוף רב"ט איתי חן, אזרח ישראלי ואמריקני, סיפר על שעה וחצי של פגישה מחבקת, רגישה ועוטפת עם הנשיא ביידן. זה בראש מעייניי, הוא אמר להם. חן הדומע הטיח בנתניהו מילים קשות. הוא, האחראי, עוד לא אזר כוח או אנושיות לעשות מעשה ביידן.
שלי יחימוביץצילום: עמית שאביובנימין נתניהו? לא כאבם הריץ אותו למסור "הודעה". זה שוב היה אני, עצמי ואנוכי. זיעה קרה, דאגה עצומה לגורלו הפוליטי וסקרים מבהילים שיגרו אותו להתאפר ולשרבט משהו מביש, ריק ומיותר. עם אזכור מפוקפק ועמום שגם הוא "נפגש עם משפחות". בהודעת דובר צה"ל שנמסרה אמש (שבת) היו פי אלף יותר כאב, אנושיות ומחויבות ממלמוליו של מי שמתיימר להנהיג אותנו. למשפחות החטופים, שייחלו, איך לא, להודעה על יקיריהם - עשה מפח הנפש הזה עוד חור בלב. רק על ערלות הלב הזאת לבדה הוא צריך ללכת.
מקבוצות הווטסאפ של משפחות החטופים ישחרר רק המוות: במלוא מובן המילה. יוצאים מהן רק מי שקיבלו את הבשורה המרה שיקירם כבר אינו בחזקת נעדר. גופתו זוהתה. אין נחמה להורה שילדו נרצח ולילד שראה את הוריו נטבחים. אבל איש את הנרצחים לא ישיב מבור תחתית אפל. את החטופים, לעומת זאת, אפשר להשיב. במשא ומתן, במבצע חילוץ, בתחבולות. אל תגידו אי אפשר. כבר שמענו מכם יעדים, הבטחות ואיומים מופרכים ויהירים פי כמה וכמה מהיעד הזה. מי שימשיך להתעלם מהם דמם יהיה על ידיו, והוא יהיה חתום על שבר שלא תהיה ממנו תקומה.
- שלי יחימוביץ הייתה יו"ר מפלגת העבודה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
