עם תחילת השבוע השני ללחימה, תמונת המצב בחזית העזתית מלמדת על השלב הבא של המערכה: התמרון הקרקעי. בימים האחרונים מבצעים בפיקוד הדרום "אישור תוכניות" - נוהל שנועד ליישר קו ולוודא חלוקת משימות בין האוגדות, החטיבות והגדודים.
בינתיים, גל התקיפות המאסיבי של חיל האוויר דוחק את אוכלוסיית הרצועה מחלקה הצפוני ומהעיר עזה כדי לאפשר ליחידות הרגליות להיכנס בצורה חלקה יותר לשטח הצפוף והסבוך. בצבא דוחפים למהלך רחב ומסיבי שתכליתו היא השמדת חמאס. זה לא קורה היום וייקח זמן להוציא את התוכנית לפועל, שכן מדובר בהנעה של כמעט חצי מיליון איש דרומה על מנת לצמצם עד כמה שניתן את מספר האזרחים שיהיו בחיכוך עם הלוחמים. בנוסף, לאחר אישור הדרג המדיני ישנה כוונה ללוות את הכוחות על הקרקע בסיוע אווירי צמוד ואגרסיבי, שיקשה מאוד על מחבלי החמאס. זה אולי נשמע מובן מאליו, אולם לא כך היה בפעם האחרונה שנעליים צה"ליות בבוץ העזתי, אי אז בצוק איתן לפני כתשע שנים.
למרות אורך הנשימה שהצבא בונה עליו, השעון הבינלאומי לא עוצר. הלגיטימציה מצד מעצמות המערב בראשות ארה"ב, לצד תמיכה מובהקת של צרפת, גרמניה ובריטניה, לא תימשך לנצח גם אם הציבור בישראל לא קרוב להתאוששות מאירועי 7 באוקטובר.
לכשיכנסו הכוחות פנימה, המשימה המורכבת תהיה הטיפול בעזה-תחתית, שם נמצאת הזרוע הצבאית של חמאס. עד כה הצבא הצליח לפגוע במפקד יחידת "נוחבה", שאנשיה ביצעו את הטבח בקיבוצי העוטף, אבל לכולם ברור שהמטרה האמיתית היא שני הארכיטקטים של המהלומה שספגה ישראל: יחיא סינוואר ומוחמד דף. לשם כך נדרשות שורה של פעולות, בהן שימוש בפצצות חודרות בונקרים ועוד.
הבעיה היא תמונת המודיעין, שהיא הרבה פחות טובה ממה שיש לכוחותינו בגזרת יהודה ושומרון, למשל. ממילא מבצע קרקעי בעזה הוא לא "חומת מגן", וגם שם לקח זמן עד שהצבא יישם את דרישתו של ראש הממשלה, אריאל שרון ז"ל: להכריע את הרשות הפלסטינית ולכבוש את השטח. נדרשו ארבע אוגדות והמהלך כולו לקח יותר משנתיים. כאן המהלך יהיה חייב להיות עוצמתי וקצר, כולל חיסול בכירים בחמאס והורדת הזרוע הצבאית שלה על הברכיים. מי ייקח את המפתחות אחר כך? ההנהגה צריכה לומר לציבור ביושר: אין תשובה טובה לשאלה הזאת וגם לא תשובה רעה. כרגע הברירה היחידה זו הרשות הפלסטינית.
אין הסכמה על מה רוצה נסראללה
אם המצב בעזה עצמה לא מספיק מסובך, היקף הפעולה שם תלוי באופן כמעט מוחלט במערכת ההתשה שמתנהלת בצפון מול חיזבאללה. חמאס מנסה לגרור את הארגון למערכה בהיקף מלא ואכן המזכ"ל חסן נסראללה מגביר את קצב התקריות מול ישראל, מה שמרצה מן הסתם גם את הבוסים שלו בטהרן. ככל שהפעילות הישראלית בעזה תגבר, כך סביר להניח שגם חיזבאללה יעלה הילוך, ובמקרה כזה גדל גם הסיכוי להידרדרות ואובדן שליטה עד כדי הסלמה כוללת.
חיסול חוליית מחבלים שניסתה לחדור לישראל מלבנון בסופ"ש
(צילום: דובר צה"ל)
במערכת הביטחון אין אחדות דעים באשר לכוונותיהם של ההנהגה האיראנית ונסראללה. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי לצד התפיסה שחיזבאללה עומד לעשות "אול-אין" ויש להיערך בהתאם (ולא במקרה שר הביטחון יואב גלנט עלה אתמול להערכת מצב בפיקוד הצפון), ישנם גורמי הערכה שסבורים כי איראן לאו דווקא מעוניינת "לבזבז" את חיזבאללה כרגע, כאשר ישראל מוכנה למלחמה והאמריקאים לצדה ולא רק בדיבורים.
חיזבאללה, למרות מעמדו וכוחו, יודע שעליו להפתיע צבא בסדר הגודל של צה"ל כדי שתוכניות האימים שלו ייצאו לפועל בהצלחה. זה רחוק מלהיות המצב. ומכיוון שהמלחמה הזאת כן החלה בתבוסה מודיעינית קולוסלית, גם היום נכון לעסוק בשורשי המחדל שהוביל לאסון. הסיבה לכך היא לא רק שהציבור זכאי לדין וחשבון, אלא כי מאבקי הנרטיב מעצבים ועוד עתידים לעצב את קבלת ההחלטות.
בלי דחיפות בלילה לפני המלחמה
לאחר הפרסום הראשוני ביום חמישי, על אותם "אותות חלשים" שהגיעו מהצבא ושיחת הוועידה הבהולה בין הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש השב"כ ומפקד פיקוד הדרום, "ידיעות אחרונות" ו-ynet מפרסמים הבוקר (ראשון) כי גורמים בצבא טוענים שאוגדת עזה עודכנה באותם פרטים כמו פיקוד הדרום. זאת אף שמפקד האוגדת, תת-אלוף אבי רוזנפלד, אמר כי "לא ידענו עליה (המתקפה), הופתענו ממנה".
כמו כן, ראש מרחב דרום בשב"כ, א', ירד לשטח בשבת לפנות בוקר, מה שמלמד על הרצינות הגבוהה שייחסו בשב"כ לאותם "אותות". גם צוות "טקילה", המיועד למצבים קיצוניים, הוקפץ לזירה.
בנוסף, מפקד חיל האוויר לא היה בשיחת הוועידה של בכירי מערכת הביטחון. זהו מידע קריטי: הכנה מוקדמת של החיל, עם כוננות של שני מסוקי אפאצ'י, הייתה מביאה לתוצאה הרבה יותר טובה, לצד רמת כוננות בסיסית של האוגדה. כך, לדוגמה, הקצין התורן באוגדה היה בדרגת סגן-משנה בלבד ולא בתפקיד לוחמה (יש לציין כי הוא הוכיח אומץ לב והרג מחבלים).
הדבר מלמד איזו חשיבות ייחסו באוגדה למידע שהתקבל, לטענתם בגלל שפיקוד הדרום והמטכ"ל לא שידרו בהילות ודחיפות: הקונספציה הייתה שמדובר באימון של חמאס ולא בפעילות התקפית כגון ניסיון חטיפה, ובטח שלא פלישה על 15 מוקדים עם יותר מ-1,000 מחבלים. מן הסתם, זה לא הפרט המצמרר האחרון בתחקיר הנוקב והכואב שעוד מצפה לנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.10.23
