1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ומאיר כהנה
בנימין נתניהו ומאיר כהנה
בנימין נתניהו ומאיר כהנא
(צילום: דוד רובינגר, EPA)
הסערה בעקבות דברי הבלע של השר לענייני כלום עמיחי אליהו הייתה הזדמנות פז עבור ראש הממשלה: לא רק שפיטוריו של אליהו היו כנראה מתקבלים בקונצנזוס שכמותו בנימין נתניהו לא ידע בכל 74 שנות חייו, הוא גם היה חוסך כסף שמתבזבז על משרד מיותר לא פחות מהאדם שמופקד עליו, מראה לעולם הנאור שיש מהות מאחורי הרטוריקה המוסרית, והכי חשוב: מוכיח למשפחות החטופים והחטופות שבאמת אכפת לו.
במקום, נתניהו הודיע שהוא "משעה" את אליהו מישיבות הממשלה, פורום שממילא לא קורה בו שום דבר משמעותי (בטח לא בזמן מלחמה) וההתכנסות שלו פחות דרמטית מאספת דיירים בבניין שלכם. אפשר היה להגיד שהחלטה כל כך חסרת שיניים רק מותירה לאליהו זמן פנוי, אבל מלכתחילה אחת הבעיות אצל אליהו היא שיש לו הרבה זמן להראות את כל מה שאין לו: שכל ישר, אחריות לאומית, או סתם רצון להוכיח ולו פעם אחת שהוא לא יותר מהגרסה הכהניסטית של נפו-בייבי.
לא צריך מוח פוליטי חריף במיוחד כדי להבין מדוע נתניהו לא נקט את הצעד המתבקש כלפי אליהו: נתניהו לא דואג ממצבו בשש אחרי המלחמה, אלא ל-64 בזמן שהיא עדיין מתנהלת. יו"ר המפלגה של אליהו, השר לחלוקת נשק איתמר בן גביר, הוא בטח לא אחד שיגיד "עמיחי, הגזמת, הביתה", משום שהוא בעצמו עסוק במאמצים כבירים לשפוך את כל הדלק שצריך למנוע מלהגיע לחמאס על האזורים שטרם יצאו משליטה: מהגדה המערבית ועד הערים המעורבות. מבחינתו של בן גביר, ה"מטפורה" (כנראה שחוץ ממגרעותיו האחרות, אליהו גם לא היה תלמיד מצטיין בספרות) יכולה בכיף להיות מציאות, אם זה יקדם את חזונו.
לכן אין לראות את האמירה המופקרת מכל בחינה - וקודם כל מבחינה מוסרית, ואחר כך כל השאר - אלא כחלק מהחטא הקדמון, שהוא הלבנת הכהניזם. קו ישר ומבהיל עובר בין קמפיין הנתעב נגד ה"אויבים מבית" של בן גביר, הביקור והנאום של ח"כ לימור סון הר מלך באזכרה למאיר כהנא וכמובן מדיניות הגרעין של עמיחי אליהו: כולם מייצגים את הנורמליזציה של השקפות גזעניות ומבחילות, שקיבלו דריסת רגל בעקבות סערה מושלמת של תהליכים חברתיים ואינטרסים פוליטיים.
עינב שיףעינב שיףצילום: נמרוד סונדרס
ומה שנורא הוא שהנזק העצום שנגרם לחברה הישראלית, ליכולת הקריטית שלה להתכנס מאחורי הרעיונות שהקימו את המדינה, יישאר פה הרבה אחרי שמלחמת האין-ברירה שנכפתה עליה תיגמר. ההלם והזעזוע מפשעי המלחמה של חמאס והבגידה הנוראית של אגפים נרחבים במחנה ההומניסטי, שפתאום נוח לו להתעלם מרצח תינוקות ואונס נשים, עלולים להכשיר את הקרקע עבור תנועת העליונות היהודית לצמוח ולגדול בטווח הארוך. כבר עכשיו, בחסות הביקורת המוצדקת נגד ה"קונספציה" שהתרסקה, כבר מושתלות תפיסות עולם שנועדו לעקור את ישראל ממשפחת העמים תחת הבטחות שווא, כאילו שהפופוליזם היהיר והזחוח של עשרת החודשים האחרונים לא סייע לאויב לתזמן את מהלכיו.
"יש רגעים שבהם אומה ניצבת בפני שתי אפשרויות - להיות או לחדול", אמר נתניהו לאומה. הוא צודק: חלק מהשלכות המלחמה יהיו האופן שבו היא תשפיע על התפשטות הרעל הכהניסטי בגוף הישראלי. ואתמול נתניהו בחר באופן ברור: לחדול.
  • עינב שיף הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 06.11.23