כמעט מדי יום נשמעת ברחבי ישראל הדפיקה הנוראה בדלת, ועוד ועוד בתים מצטרפים למועדון הנורא של משפחת השכול. שלושה שבועות לתוך התמרון הקרקעי ומספר החיילים שנפלו בקרבות עומד הבוקר (שני) על 66. אלו הם טובי בנינו והמדינה כולה מצדיעה להם. דרך ההודעות המצמיתות של צה"ל, הציבור מבין שבימים האחרונים הקרבות הפכו קשים יותר: מחבלי חמאס לא בורחים מהעימות המכריע בזיתון וג'באליה, תוך כדי ניצול ההיכרות עם השטח. לכן רף החיכוך לא יירד גם בימים הקרובים, אלא אם הפסקת האש תצא לפועל, ודווקא בשל כך אסור למהר: הפעולה האיטית והזהירה מפחיתה את הסיכון ללוחמים.
עומק התמרון הקרקעי מעלה שאלות חשובות בנוגע להיקף הסיוע שניתן מהאוויר ומהארטילריה, הכלים שמעניקים ללוחמי החי"ר את אותו "ריכוך" שעליו דובר עוד לפני שלוחם גבעתי אחד חצה את הגדר. בחיל האוויר טוענים לקרבה חסרת תקדים לכוחות הקרקע. לשם השוואה, כשלוחמי גולני הסתבכו בסג'עייה במבצע צוק איתן, מפקד חיל האוויר דאז אמיר אשל נתן אישור חריג למטוסים להתקרב ולהטיל פצצות במרחק של עד 110 מטרים מהכוחות הקרקעיים. אתמול בזיתון, חיל האוויר סייע לכוח שנקלע למצוקה והפצצות הוטלו במרחק של 80 מטר מהכוח. בכיר בחיל האוויר טוען שזה המרחק הקטן ביותר להטלת פצצה מתוך מטוס. אותו קצין אף אומר כי כל בקשת סיוע שהגיעה מפיקוד הדרום נענתה.
סביר להניח שהדברים נכונים, וגם אין ספק שחיל האוויר מוכיח מאז 7 באוקטובר את חשיבותו האסטרטגית ואת איכותו העילאית. ובכל זאת, לפי התוצאות וכן הסרטונים שיוצאים מעזה, ניתן להרהר שמא היה מקום לריכוך מקדים יותר משמעותי. בתחילת התמרון, פעולות החיל בעזה גרמו לתושבי מרכז הארץ להבין איזו טלטלה פוקדת את הרצועה. הפעם הדים כאלה לא נשמעו למרחק, והעובדה היא שמקדם השבירה של ג'באליה, זיתון ומוקדי לחימה נוספים היה צריך להיות משמעותי עוד יותר גם אם מקבלים את גרסת חיל האוויר ופיקוד הדרום במלואה. לישראל יש את כל הלגיטימציה לתקוף בעוצמה, כי ככה זה כשבעל הבית משתגע אחרי האסון שחוללו אצלו בסלון, וגם כדי לצמצם עד למינימום ההכרחי את הפגיעה בכוחותינו.
אתמול הפיץ דובר צה"ל תמונה שבה הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום רוכנים מעל מפות, במסגרת אישור תוכניות להמשך הלחימה. כפי שדווח כאן, הפקודה להמשיך לדרום הרצועה עם חאן-יונס תחילה, טרם הגיעה לשטח. לכן צריך לנתח את הפרסום של דובר צה"ל בהקשר שמרחף מעל הלחימה כולה: ההתפתחויות בעסקת השבויים והנעדרים, שעליה דווח בכמה כלי תקשורת. בישראל אישרו כי יחיא סינוואר סיים לעת עתה את הברוגז וחמאס חזר לשולחן המשא ומתן. הקבינט עודכן בהתקדמות שאמורה, כך לפי הצהרות הדרג המדיני, לאפשר את שחרור כלל הנשים והילדים שבשבי חמאס ובתמורה ישראל תשחרר מספר סמלי של אסירות וקטינים מבתי הכלא, לצד הפסקת אש של מספר ימים. בצה"ל הבהירו כי הם יוכלו להמשיך במשימה לאחר מכן.
אלא שכאן צריך להזכיר שוב שהיריב אינו שחקן רגיל. מדובר באויב מר ואכזר בקנה מידה הוליוודי. החשש, ויש לו שותפים גם בצמרת, שסינוואר ישיג את מרווח הנשימה שהוא כה זקוק לו ויחלק את העסקה לפעימות. מלבד הכאוס שיתחולל בחברה הישראלית בימים האלה, ניתן לשאול ברצינות אם צה"ל יוכל להמשיך את המלחמה באותה עצימות, ואם לא היה עדיף ללחוץ את סינוואר בחאן יונס כדי לשחרר יותר חטופות וחטופים. הדאגה לשלומם לא נעלמת מעיניו של איש, וגם המידע שחשף אתמול דובר צה"ל על גורלה של החיילת נועה מרציאנו ז"ל, שנרצחה בבית החולים, רק מחזק את הסלידה מחבורת פושעי המלחמה שלקחו בשבי גם תינוקות. אף על פי כן, וזה נכתב בקושי רב, העסקה במתכונתה מהווה איום על היכולת לשנות את פני המציאות בעזה.
בתדרוך של תת-אלוף דניאל הגרי נחשף עד כמה בית החולים שיפא שימש כמפקדת טרור של חמאס, כולל ביום הטבח עצמו. "המצלמות תיעדו מחבלים חמושים מובילים בכוח חטופים משטח ישראל", הסביר הגרי. במרחב בית החולים נמצאו רכבים צבאיים שהגיעו משטח ישראל. והדוח הפתולוגי שקבע כי מרציאנו רק נפצעה בתקיפה של צה"ל ונרצחה בהמשך בתוך בית החולים הוביל את הגרי לקבוע כי "בית החולים בעזה, מקום שאמור לקדש את ערך החיים, שימש את החמאס לרצח".
אלו דברים חשובים בחזית הבינלאומית, שם צפוי להתחדש הלחץ להזרים יותר סיוע הומניטרי וגם לנצל עסקת חטופים כדי לחדול את הלחימה כולה. בינתיים האספקט הרב-זירתי של המלחמה מתרחב גם לתחום הספנות: החות'ים מתימן חטפו אתמול ספינה בבעלות ישראלית (ללא ישראלים על הסיפון) והודיעו כי ספינות דומות ייאלצו להקיף את אפריקה כולה כדי להגיע מהאוקיינוס ההודי לאילת (ולהפך), כל עוד ה"תוקפנות" בעזה תימשך. מדובר בהתפתחות בעלת השפעות מרחיקות לכת לעולם הספנות, שמחייבת את ישראל להפסיק לשבת על הגדר ולהגיב.
שר הביטחון אף אמר אתמול כי בישראל מזהים בימים האחרונים "נטייה הולכת וגוברת של איראן להעצים את תקיפות המיליציות נגד ישראל באמצעות השלוחים בעיראק, סוריה ותימן. אנו עוקבים אחר הדברים ונדע לפעול בזמן, במקום ובעוצמה המתאימים". הדברים משתלבים עם המשך תשלום המס של חיזבאללה לחמאס על חשבוננו: למעלה מאלף חימושים נורו מלבנון נגד יעדים ישראליים, ובתגובה, נטען, חיזבאללה משלם על זה מחיר כבד. אלא שכל עוד כוח רדואן על הגדר, לא בטוח שזה מספיק.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.11.23