3 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר
(צילום: דובר צה״ל, יואב דודקביץ', יאיר שגיא)
אין אזרח אחד במדינה שלא יתרגש עד דמעות מחזרת החטופים והחטופות. זה יהיה רגע של שמחה לציבור ואנחת רווחה אדירה למשפחות אחרי יותר מחודש של גיהינום. עבורן, זאת גם תהיה תחילתה של תקופת שיקום שבה כל דקה חשובה. כל אלה מהווים אמירה מוסרית וערכית על המחויבות של המדינה כלפי האזרחים והאזרחיות שלה. ובכל זאת, על אף הקושי והדאגה שלה שותפים כולנו, תפקיד ההנהגה וגם התקשורת הוא להציג גם את הסכנות הטמונות במהלך כפי שהוצג אמש (שלישי) לשרי ושרות הממשלה.
הכותרת
בין הבוץ העזתי להפוגה: לאן מתקדם התמרון הקרקעי בעזה?
23:33
ב-7 באוקטובר הנחית יחיא סינוואר מהלומה חסרת תקדים על מדינת ישראל, בעזרת הוצאה לפועל של תוכנית הונאה מקיפה, מעמיקה ואסטרטגית. מיטב המוחות החמיצו אותה מכל מיני סיבות, שעוד יצטרכו להתברר, אבל האמת פשוטה: את מה שראו התצפיתניות של אוגדת עזה בעיניים, המפקדים שלהן דפדפו, הקצינים הבכירים ראו את התמונה הגדולה, אך לא את מה שקורה על הגדר, והממשלה הייתה עסוקה בנושאים שנראים היום מטופשים להחריד.
ולמרות כל זה, תוכנית ההונאה של סינוואר עדיין עובדת כמתוכנן. הדרג המדיני והמטה הכללי מתעקשים להחמיץ שוב את המציאות. בקבינט המלחמה ובמטכ"ל אין אפילו תצפיתנית אחת, כלומר נקודת מבט, שתאתגר את הקונספציה המוטעית, זאת שהובילה אותנו לאסון שממנו אנחנו מנסים להיחלץ. אותה צמרת שאחראית למחדל החמור בתולדות המדינה דוחפת לעסקה, שאותה היא מכנה "עסקת אין ברירה". גם אם אישים רבי-זכויות כמו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר עומדים לחלוטין מאחורי העסקה, לא בטוח שניתן להפריד בין האחריות שלהם לרגשות האשם המוצדקים שלהם. ברור מאליו שללא תמיכה בלתי מסויגת של מערכת הביטחון, לא הייתה עסקה. גורמים בקבינט אומרים שהדחיפה הגדולה הגיעה משם, ולא מכיוון חלק מהשרים שמזוהים עם העסקה לא פחות.
כדאי לשאול את הלוחמים בעזה עד כמה סינוואר היתל בנו מאז ששוחרר מהכלא. את ההיקף המטורף של העיר התחתית שהוא בנה בעזה, בזמן שאנחנו הרגשנו מנצחים בגלל סבבי לחימה שבהם הקריב את הג'יהאד האיסלאמי, אף גורם מודיעיני לא העריך. לפני השבת השחורה, איש לא קלט שההפגנות על הגדר הן הסחת דעת לקראת המטרה הגדולה, שהיא כיבוש עוטף עזה. אנחנו בנינו מכשול מהקרקע והוא התאמן מול העיניים של נערות בנות 18, שנשלחו להביט במסכים רק כדי שהמפקדים ידביקו להן תווית של נשים היסטריות. אנחנו חשבנו שכסף קטארי וכניסת פועלים מלמדים על הפיכת חמאס ל"תנועה מדינית", והוא הכין לנו תבוסה מהדהדת. איכשהו, זה לא מספיק כדי שנלמד את הלקח: כולם משמיעים את אותה מנגינה.
סיפור אחד מספר הכל: שר הביטחון יואב גלנט, שבמשמרת שלו התחולל האסון, הקים צוות "איפכא מסתברא", כלומר זה שאמור לאתגר את הרעיונות והמהלכים שנרקמים באמצעות הצבת שאלות קשות ותרחישים הפוכים. אבל מי עמד בראש הצוות? אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש אגף המודיעין הקודם, שם פספסו עד הרגע האחרון את ההתרעה על המתקפה של חמאס שפתחה את מבצע שומר החומות. גם אז אמרו את מילות הקסם: "חמאס מורתע". בנושא תפיסת חמאס וסינוואר, אי אפשר להכניס סיכה בין היימן לבין ראש אמ"ן הנוכחי אהרון חליוה, אז איפה האיפכא ואיפה המסתברא.
גלנט גם התייעץ עם אישים בכירים בנוגע לפיקוד הדרום. אבל לא עם סוסים דוהרים כמו משה (צ'יקו) תמיר ועופר וינטר, אלא עם אלוף הפיקוד הקודם, אליעזר טולדנו, מאבות הקונספציה המוטעית מול חמאס. אגב, גם היימן וגם טולדנו יידרשו לתת דין וחשבון בכל ועדת בדיקה או חקירה שתקום.
בתגובה לחשש שהעסקה תבלום את המלחמה לגמרי, נאמר לציבור כי קיימת התעקשות לחדש את הלחימה אחרי ארבעה ימים בלבד. אלא שכנראה צריך להסביר שוב: האויב הוא שחקן לא רציונלי, רוצח אכזר להדהים, וגם כזה שמכיר את הבטן הרכה של החברה הישראלית. כשם שהוא זיהה את המשבר הפנימי כשעת כושר למתקפה, כך הוא מגייס את נושא החטופים והחטופות כדי לקבל חמצן ולהתכונן לבאות. מבחינתו המחיר זניח: תושבי עזה לא מעניינים אותו, אז בטח שלא ילדים ונשים מישראל.
איכשהו, המפלצת ששלחה מחבלים לטבוח בנו, עוד יקבל לגיטימציה בזכות 50 חטופות וחטופים מתוך יותר מ-200, שתעזור לו לקבל הפסקת אש מוחלטת. באחד הדיונים נשמע טיעון מעניין: החשיפה לכמות ההרוגים שקבורים מתחת להריסות בעזה, לצד התמונות שיצאו לעולם, יביאו להפעלת לחץ אמריקני לסיום המלחמה.
אלא שגם כך, בארבעת הימים המוסכמים, המומנטום ההתקפי של צה"ל ייבלם, מה שיאפשר לסינוואר להפיק לקחים ולצאת למקצה שיפורים. בינתיים ההסכמה על הפסקת פעילות כלי הטיס הבלתי מאוישים למספר שעות ביום תהווה סכנה לכוחות, ורצוי מאוד לפקפק בגנרלים לשעבר ושאר "פרשנים" שמדבררים את העסקה וטוענים ש"יש פתרונות חלופיים". האמת פשוטה: אין כאלה.
בינתיים, הכוחות בשטח שנמצאים בשיאו של מאמץ התקפי עתיר הישגים ייכנסו למצב סטטי. המפקדים יצטרכו לשמור עליהם מפני חוסר זהירות או שאננות וגם לעבוד על הקושי המנטלי לחזור להילחם במלוא העוצמה, אם ההפסקה אכן תיגמר אחרי ארבעה ימים. גם עולה שאלה, מה יעשו בצה"ל במקרה של "ירי סורר"? רקטה של הגי'האד האיסלאמי? האם נגיב בעוצמה למרות שזה עלול לבלום את השבת החטופים? או ששוב נטען שזה בגלל הברקים והרעמים?
יוסי יהושועצילום פרטיגם החזית הצפונית היא חידה בצל ההסכם, שעוסק רק בעזה ולא בגבול לבנון. גם אתמול חיזבאללה המשיך למרוט את העצבים עם ירי ושליחת כטב"מים. למעשה, זאת עשויה להיות נקודת זמן שבה חסן נסראללה ינצל את מה שהוא עלול לתפוס כנקודת חולשה או תורפה.
צה"ל הוא צבא חזק והלוחמים שעושים עבודה מצוינת נכונים לשלם בחייהם על מנת להשיג את מטרות המלחמה, בהם החזרת אזרחים ואזרחיות הביתה. אבל בתנאים שבהם זה נעשה כרגע, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות היסטורית לשנות מהיסוד את בעיית עזה, גם לשלם בחיי לוחמים וגם להחמיץ עסקה טובה יותר. וזה שאין אף אחד בצמרת ניהול המערכה שחושב ככה, לא אומר שהם לא טועים: זאת הרי לא הפעם הראשונה שזה קורה להם. בעסקת שליט שיחררנו יותר מ-1,000 אסירים וכנראה שעשינו טעות היסטורית. בעסקת סינוואר, שכזכור שוחרר בעסקת שליט, אנחנו מסכנים את המלחמה הכי חשובה שלנו בעשורים האחרונים. ועל כל זה חתום אדם אחד: בנימין נתניהו.
- יוסי יהושוע הוא הפרשן הצבאי של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 22.11.23
