חמאס רצה לדלג על 15 הנשים ושני הילדים שנותרו בשבי ולגשת לעסקה של קשישים וחולים תמורת קשישים וחולים. הקשישים והחולים שלנו הם אזרחים ותיקים, רובם מקיבוצי העוטף; הקשישים והחולים שלהם הם רוצחים שנדונו למאסרי עולם. הקשישים והחולים שלנו נמצאים בתנאים שמסכנים את חייהם; הקשישים והחולים שלהם מטופלים בשב"ס. ייתכן שההחלטה של חמאס להפר את התהליך המוסכם ולהגיע לקשישים מוקדם משתוכנן נבעה מהלחץ שמפעילים האסירים הכבדים על הארגון. הצד הישראלי החליט להוכיח לחמאס שהוא לא סחיט. אני מקווה שרק השכל עבד כאן, לא האגו.
- לרשימת החטופים ברצועת עזה - לחצו כאן
חידוש האש בעזה מציג לדרג המדיני שורה של דילמות: הקשה בהן נוגעת לחטופים. השמחה על 114 החטופים ששוחררו מהולה בדאגה גוברת ל-136 שנותרו, רובם חיים, מיעוטם הרוגים. בחאן יונס וסביבותיה נמצאים רוב ראשי חמאס וכנראה גם רוב החטופים. גם אם חמאס לא הכריז על כך, החטופים שנותרו בעזה הם מגן חי. ככל שההפצצות וההפגזות מתמקדות באזור הזה גדלה הסכנה שחטופים ייפגעו. העדויות של החטופות ששוחררו מחזקות את הדאגה. הסכנה תחמיר כמובן פי כמה ברגע שייפתח המהלך היבשתי. הצפיפות עלולה לעלות גם בפגיעות בלוחמים.
הכותרת
תומכת בחמאס, תשמח שיושמד: הסיפור של מצרים | סמדר פרי
30:37
בעצם יש כאן אולטימטום כפול. האחד, אולטימטום של ישראל לחמאס: כל עוד חיל האוויר מפציץ בחאן יונס אפשר לעצור את הפעולה ולחזור למשא ומתן ולהפסקת אש. ברגע שהטנקים ייכנסו לשטח יהיה קשה מאוד לחזור לאחור. השני, אולטימטום של צה"ל לקבינט המלחמה: ברגע שהקבינט ייתן אור ירוק לפעולה קרקעית יהיה קשה מאוד לצה"ל לעצור.
צה"ל נכנס לחאן יונס בלי תוכנית ליום שאחרי. זה טוב אולי לפעולת נקם, לא למהלך שמיועד לשרת אסטרטגיה. הוא נכנס לשטח רווי בעקורים מצפון הרצועה, נטולי בית, נטולי מחסה. אליהם מתווספים תושבים מחאן יונס שכרוזי צה"ל קוראים להם לנוע דרומה, לעבר רפיח. הנתונים שמפרסם האו"ם יום יום מצביעים על סכנה גוברת למגיפות ולאסון הומניטרי (בצוות היועצים של שר הביטחון יואב גלנט משוכנעים שהאזהרות מוגזמות).
אחד הלקחים משמונת השבועות הראשונים ללחימה הוא שלא פשוט לטהר את שטחי עזה ממחבלים. 57 ימים עברו ועדיין סג'עייה לוחמת, וכיסי התנגדות יש גם בשכונות אחרות. השעון מתקתק, גם בגלל הלחץ האמריקני, גם בגלל מצב האוכלוסייה. ספק אם יש לישראל יותר משבועיים; ספק אם בשבועיים ניתן לממש את המטרות המפליגות שהדרג המדיני הכריז עליהן בתחילת המלחמה.
חמאס חייב לחטוף מכה שתשלול ממנו את יכולותיו - על כך אין ויכוח. צה"ל לא יכול לדלג על מעוז הטרור בחאן יונס. אבל ניצחון לא יהיה כאן: מוטב להנמיך ציפיות ולגשת מהר ככל האפשר לתהליך הריפוי והשיקום, ובראש וראשונה להחזרת החטופים.
בחזית הצפונית נוצר סיכוי מסוים להסכם, בתיווך האמריקנים והצרפתים. ממשלת לבנון תשוחד בכסף בינלאומי וחיזבאללה יסכים בתמורה למה שקוראים שרים בישראל "החלטה 1701 רזה" - נוסח מכווץ של החלטת מועצת הביטחון שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. חיזבאללה יסכים לכאורה להסיג את כוח רדואן אל מעבר לליטני. את מגדלי התצפית והעמדות שצה"ל הרס על הגבול הוא לא יבנה מחדש (גלנט דורש גם לחדש את טיסות חיל האוויר בשמי לבנון). הניסיון מלמד שזה הסדר שיופר, לאחר חודשים או שנים, אבל הוא יאפשר לתושבים לחזור לבתיהם.
מה שמביא אותנו לחזית שלישית, שנמצאת כרגע בשולי סדר היום: החזית החות'ית. החות'ים שולטים ברוב חלקי תימן. הם שלוחה של איראן. מאז תחילת המלחמה הם משגרים טילים וכטמ"מים לעבר אילת. הם גם החרימו אוניית משא ששייכת לחברה בבעלותו של רמי אונגר הישראלי, ומאיימים להחרים אוניות נוספות.
נחום ברנעצילום: אביגיל עוזילפני ימים אחדים נשמעו פיצוצים עזים במחסני התחמושת שלהם, סמוך לצנעא. אין לי מושג מי עומד מאחורי המעשה הזה, אבל אילו ישראל הייתה מעורבת בו הוא היה נתפס כסוג של איתות. לפני הפיצוץ החות'ים הפיצו סרטונים שמציגים ביקורים של אח"מים על הספינה, שקושטה בדגלי תימן ופלסטין. דגם קרטון של האונייה ערך נסיעות ראווה ברחובות צנעא. לאחר הפיצוץ הם אירחו על הספינה משלחת של חיזבאללה, ומיהרו להפיץ גם את הסרטון הזה. אם היה איתות, הוא לא היה מספיק.
חבר שלי גילה במרחבי האינטרנט פרטים עדכניים על ספינת משא איראנית בשם BEHSHAD שאמורה הייתה להגיע לתעלת סואץ ב-19 בנובמבר אבל נשארה משום מה בים סוף, מול תימן. כתוב שהיא בת 24 שנה. אורכה 174 מטרים. שוויה מוערך ב-5.1 מיליון דולר. הנתונים לא אומרים הרבה. אולי היא אונייה תמימה ששפכה מנוע; אולי היא ספינה צבאית שתפקידה לזהות אוניות שאיראן ושלוחיה מעוניינים לתקוף ולהחרים. מסתוריות דרכי איראן.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.12.23
