כל כך הרבה ביטויים בעברית שמתארים גברים נשחקו לאורך השנים, זכו לציניות או לגלגול עיניים. מלח הארץ? נשמע מתנשא. בן טובים? שם קוד למיוחס. הישראלי היפה? זן נכחד. קל להתמקד בישראלי המכוער. אבל אז הגיע עידן עמדי.
בדבריו הקצרים, פצוע וכאוב, עמדי הראה לנו אתמול (חמישי) בדיוק איך נראה מלח הארץ, בן טובים, הישראלי היפהפה. לא בגלל שהוא זמר ושחקן נערץ, אלא כי הוא גיבור תרבות במובן הכי עמוק של גבורה מהסוג הזה - מי שברגע כל כך מורכב בחייו יודע לספר לנו את הסיפור שמגיע לנו לשמוע.

לא היה נושא אחד שעמדי פספס. הוא דיבר במתינות, בשכל וברגישות על הבחירה להילחם, על הקרבות העזים וצדקת הדרך. על החברים שאיבד, ועל אחריותו כמפקד. הוא הדגיש שוב ושוב את החשיבות בליווי צמוד של הפצועים גם כשהתותחים ידממו, ודיבר באופן בהיר וחד-משמעי על הדחיפות של פדיון שבויים. כל מילה הייתה עטופה בכאב של לוחמים, אבל גם ברוח גדולה. רוח ישראלית - מצד אחד פשוטה ולא יומרנית, אבל באותה נשימה מרוממת ומעוררת השראה.
אין עין שנותרה יבשה מול מילותיו, ובכל זאת - זה היה רגע מחזק. מעצים. לא עוד "יחד ננצח" חסר פשר, מושג שנשחק והולך בימים הקשים הללו. אלא קריאה של יחד וקריאה של ניצחון שמתיישבות על הלב. ניכרים דברי אמת, ועמדי עמד שם ופשוט אמר אמת. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
הכתמים מתחת לעיניים והנשימות הכבדות בין משפט למשפט לימדו לא פחות מהתוכן. הבחירה הזו, לעמוד מול המצלמות ברגע כל כך פגיע ושבור, היא שיעור גדול בגבריות וחוסן. עמדי ניצל את הקשב הציבורי והדאגה אליו בשביל מטרה גדולה יותר וסיפק מודל של מנהיגות שכה חסרה לנו. מנהיגות שמבינה את גודל השעה.
Chen Artzi Srorחן ארצי סרורPhoto: Ynet
לאורך כל המלחמה הקשה הזו גיבורי התרבות הישראלים התעלו על עצמם. הם מגיעים בהמוניהם אל שטחי הכינוס, אל הפצועים והמשפחות השכולות ואל משפחות השבויים. הם מציירים ושרים וכותבים שוב ושוב את סיפור הימים הללו בכאב ובדמע, אבל גם באחריות ורוממות נפש. עמדי הוא ראשון בין כוכבים, דוגמה יוצאת דופן למסירות הנפש הזו - לא רק כדמות נערצת, אלא הרבה-הרבה מעבר לכך.
ועכשיו זה עלינו. להפוך את המילים הללו למעשים של אחריות וסולידריות. לדרוש ממקבלי ההחלטות לשנות את השפה ואת התדר ולהיות קצת יותר עמדי.
  • חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות" ו-ynet
פורסם לראשונה: 00:00, 26.01.24