זה קרה ב-22 בינואר, במרכז רצועת עזה, סמוך לשכונת דיר אל-בלח. לוחמי גדוד המילואים 8208, לצד כוחות גדס"ר ושריון, פעלו למיקוש שורת מבנים ותשתיות טרור. הכול כבר היה מוכן והכוחות עמדו לעזוב את השטח, להתרחק – ולפוצץ מרחוק. ואז אירע האסון: תחקיר ראשוני העלה שלפחות מחבל אחד, שיצא ככל הנראה מפיר, התקרב לנקודה שבה מלכדו הכוחות את המבנים. מחבלים ירו טילי RPG לעבר מבנים שבהם שהו עשרות לוחמים שהיו בשלבי יציאה, ולעבר טנק. המחיר היה נורא: 21 לוחמי צה"ל נפלו.
5 צפייה בגלריה
"ברגע ששמענו שאחד ממפקדי הפלוגות עוד לא ענה לקשר, הבנו". רס"ן במיל' שלמה עובדיה בזירת האסון
(צילום: דובר צה"ל)
רב-סרן במיל' שלמה עובדיה (37) הוא מפקד פלוגה א' בגדוד 8208. הוא שירת בגדס"ר נח"ל, וכבר 14 שנים עושה שירות מילואים פעיל בגדוד. בעת הפיצוץ הוא היה במרחק 300 מטרים בלבד מהמקום. "זה קרה בשעות אחר הצהריים. היה פיצוץ במתחם שבו היינו. מפקד הגדוד מיד עלה בקשר ובדק מה מצב הלוחמים, האם יש נפגעים או אין", שיחזר רס"ן עובדיה ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". "ברגע ששמענו שאחד ממפקדי הפלוגות עוד לא ענה לקשר, הבנו".
מכאן החל מסע מפרך וכואב של שעות ארוכות שבמהלכן פעל רס"ן עובדיה, לצד כל הכוחות שהוזעקו למקום, לחילוץ הלוחמים שנקברו תחת ההריסות. הוא הכיר אישית את כולם. 14 מהם היו חיילי הגדוד שלו, חיילי פלוגה ב'. "כמפקד פלוגה בגדוד, אתה מכיר את כל החיילים. אני יכול לספר שעות על כל אחד מהנופלים", שיתף.
מאז האסון, עובדיה כמעט ולא דיבר עליו. בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", הוא שחזר לראשונה את מה שעבר באותן שעות קשות: "כשהגעתי לשם, אבק הפיצוץ עדיין ירד עלינו. ראינו את החברים שלנו מפלוגה ב', בתוך גל אבנים גדול. עבדנו 'על אוטומט'. פשוט התחלתי לתפעל את האירוע. זה אירוע שמנקז אליו את כל מה שלמדת. אתה מבין שכל מה שאתה יודע כמפקד וכאדם מתנקז לאירוע הזה. הכנסנו לבניינים את הצוותים הרפואיים ובמקביל פעלנו לבודד את המרחב מניסיונות פגיעה נוספים של מחבלים, והתחלנו לנסות לחלץ את הלכודים. ניסינו לחלץ עם הידיים".
5 צפייה בגלריה
"ראינו את החברים שלנו מפלוגה ב', בתוך גל אבנים גדול". 21 הנופלים באסון
(צילום: דובר צה"ל)
דברי הרמטכ"ל בזירת אסון קריסת המבנים
(צילום: דובר צה"ל)
את חוליית המחבלים שירתה את טילי הנ"ט הם לא הספיקו לזהות. "הגבנו באש לאותו אזור. גם הטנקים שלי וכל מי שבגזרה ירו לאזור שממנו נפתחה האש", סיפר עובדיה. "זו הייתה התקפה קצרה. הכוח שלנו אבטח וכוחות שכנים לנו נכנסו והתחילו לסייע. כוחות 669 הגיעו יחד עם כוחות הנדסה, ובאגר התחיל להרים בצורה זהירה את האבנים הכבדות יותר שלא יכולנו להרים".
עובדיה, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בהתנחלות נווה צוף. ב-7 באוקטובר הוא היה בנופש מבצעי עם מפקדי פיקוד דרום במלון בטבריה. "בבוקר ראינו המון אנשים זזים, ואז הבנו מהחבר'ה החילונים שפורצת מלחמה. עשינו כינוס קודקודים בבריכה של המלון, מ"פים קציני המטה של הגדוד, והחלטנו לנסוע לכיוון הימ"חים, בלי פקודה", תיאר עובדיה את אותם רגעים. "נסענו לעוטף. קיבלנו משימה לעבות את אזור סעד ותקומה. אחרי כשבועיים ביישובים האלה קיבלנו את גזרת כיסופים. היינו מהכוחות הראשונים שהחליפו את גולני שישבו שם, אחרי שהותקפו שם ובמוצבים ליד". המשימה הבאה של הגדוד הייתה לטהר את המרחב ולהשמיד את תשתיות האויב באזור מרכז הרצועה.
לדברי עובדיה, על אף האסון הכבד, לוחמי הגדוד סירבו לצאת מבלי להשלים את משימתם. הוא סיפר כי "הרב הגדודי הודיע לנו שכל הלוחמים שנפלו זוהו, ואנחנו הבנו שאת המשימה שלנו אנחנו חייבים להמשיך, למרות האירוע הקשה. לא עצרנו אפילו לרגע אחד. המשימה שלנו הייתה השמדה של כל תשתיות הטרור שהיו שם, ולא יצאנו מהשכונה הזו עד שהתשתיות לא הושמדו עד הסוף. לפנות בוקר אספנו חזרה את הכוחות, עשינו סריקות ויוצאנו רק אחרי שהכול הושמד. ההלוויות התקיימו במקביל לפעילות שלנו בעזה".
5 צפייה בגלריה
"יש לנו אחריות גדולה כלפי כל משפחות הנופלים. אנחנו רק בתחילת המשימה הזו". רס"ן במיל' עובדיה
(צילום: דובר צה"ל)
בחלק האחרון של השבעה, לוחמי הגדוד הגיעו לנחם את משפחות הנופלים. "14 מהנופלים היו מהגדוד שלנו. 14 משפחות שצריך ללוות אותן ולדאוג להן. היום, כשאנחנו בתהליכי שחרור ממילואים, אנחנו מבינים שאנחנו רק בתחילת המשימה הזו", סיפר עובדיה. "יש לנו אחריות גדולה כלפי כל משפחות הנופלים. אנחנו גדוד שכל כולו מילואים, שתיפקד ברמה הכי גבוהה. קיבלנו פעמיים מצטיין נשיא בשנים האחרונות. על התעסוקה האחרונה שלנו באירועי אוקטובר בלב שכם, קיבלנו מצטיין מאלוף הפיקוד. זה הדנ"א של הגדוד".
על אף שאחרי חמישה חודשים רצופים במילואים, הגדוד נמצא כעת בהליכי שחרור, עובדיה יודע היטב שמדובר בעניין זמני בלבד: "ברור לנו שאנחנו רק בהפוגה. אנחנו מוכנים לכל משימה, וצריך להשלים את המשימה עד הסוף. המשימה צריכה להסתיים בזה שהביטחון באזור יהיה מוחלט. בקיבוצים שעליהם הגנו יש עדיין אנשים שחסרים. אנחנו יוצאים עכשיו בתחושה מעורבת, כי ההישגים הם משמעותיים. צה"ל - המילואימניקים והסדירים - עשו ועושים עבודה מטורפת, אבל יש עוד 134 אנשים שאנחנו מחויבים להם. לכולם".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.03.24
