על אף שמדובר בהצעה מצרית-קטארית שלא הייתה מקובלת מראש על ישראל, הרי שהתשובה החיובית של חמאס להצעה הזו טורפת את הקלפים מחדש. הכדור שוב עובר למגרש הישראלי, וכעת על ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו להחליט אם בכוונתה להשיב בחיוב על ההצעה ולהסכים לסיום המלחמה כבר בסוף השלב הראשון שלה (או לפני תחילת השלב השני, תלוי איך מסתכלים על כך), או להשיב בשלילה ולהיתפס בעולם כזו שדחתה אפשרות לסיים את המלחמה.
חמאס, כך נראה, קפץ על ההצעה החדשה. ההודעה לא יצאה בשם "גורם" או "מקור" בחמאס, אלא דרך הודעה רשמית שבה דווח שראש הלשכה המדינית של הארגון איסמעיל הנייה התקשר לראש הממשלה הקטארי השייח' מוחמד בן עבד אל רחמן אלתאני ולשר המודיעין המצרי כמאל עבאס ועדכן אותם כי התנועה מקבלת את הצעתם להפסקת אש. גורם מצרי בכיר מסר שמשלחת מטעם הארגון תגיע כנראה כבר היום לקהיר כדי להשלים את המגעים לעסקה.
השינוי הגדול מבחינת חמאס הוא התחייבות בעצם להודעה על סיום המלחמה. אמנם בחמאס דרשו הסכמה מראש, אך מוכנים להסתפק בהודעה בסוף השלב הראשון, לאחר שחרור הקבוצה הראשונה של החטופים ובחלוף 42 ימים, ועוד טרם שחרור החיילים השבויים. מדובר פה בדרמה גדולה, בעיקר מאחר שהיא מציבה את ישראל בפתחה של הפסקת אש ארוכה ואת ראש ממשלת ישראל במצב פוליטי לא פשוט. אם יאמר לא לעסקה המצרית, ייתכן שהדבר יוביל לכך שהשרים גנץ ואיזנקוט יפרשו מהממשלה ויתנו את האות ללחץ ציבורי מאוד נרחב, שיכלול כנראה קבוצות חדשות מקרב הישראלים. מנגד, אם יאמר כן להצעה המצרית, הוא ייאלץ לעצור את הפעולה ברפיח, וכמה משריו - בראשות סמוטריץ' ובן גביר, כמובן - כבר איימו שקבלת ההצעה המצרית משמעותה שאין לממשלת ישראל זכות קיום.
במובן הזה, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, האיש שידע להתנהל מול נתניהו, הוא זה שכולא אותו למצב הפוליטי המסובך ביותר שידע מאודו. בינתיים ההחלטה של קבינט המלחמה היא להוציא "צוותי עבודה" לקהיר, כלומר לא בדרג הבכיר ביותר, ובמקביל להמשיך בפעולה ברפיח.
ניתן לנחש שהעמדה הסרבנית של סינוואר וחבריו בימים האחרונים הביאה ללחץ לא מתון מצד מצרים ומצד קטאר על הנהגת הארגון ובמקביל גם לחיפוש אחר הצעת פשרה. אף אחד מהצדדים לא רצה בהמשך הפעולה ברפיח, וייתכן שמדובר פה בצעד שנועד לעצור קודם כל את הפעולה הזו. סינוואר, יחד עם הנייה והאחרים, עשו את החישוב שלהם והבינו שההצעה החדשה שהונחה על שולחנם אינה מספקת להם את התנאי המוקדם - כלומר עצירה מוחלטת בשלב הראשון - אך מנגד סוללת את הדרך לעצירה שכזו כבר בחלוף קצת פחות מחודש וחצי. אם שני הצדדים יעמדו בתנאים והחטופים ישוחררו בקצב שנקבע בהסכם, הריי שנכונה לנו הפסקת אש קבועה. ובמילים הכי פשוטות: הישרדות שלטון חמאס. זה מה שהארגון ביקש מהיום הראשון, ולכן ייתכן שהפיתוי היה כאן גדול מדי עבורו.
אם ישראל תענה בחיוב, חמאס יכול לסיים את הלחימה כשהוא מצטייר כמנצח, לא רק בעולם הערבי, אלא אפילו כאן אצלנו
אם ישראל תענה בחיוב, חמאס יכול לסיים את הלחימה כשהוא מצטייר כמנצח, לא רק בעולם הערבי, אלא אפילו כאן אצלנו. הוא שינה את התפיסה העולמית באשר לפלסטינים והפך את מדינת ישראל למצורעת בעיני רבים. לכן ייתכן שדווקא "עצירה בשיא" מבחינתו, תשרת את מטרותיו. וכאמור, הכדור כעת במגרש של ישראל, ונותר לראות כיצד יגיב נתניהו.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.05.24
