אין צורך לייפות את המציאות: ההסכם המתהווה להפסקת אש ושחרור החטופים והחטופות הוא רע לישראל, אך אין לה ברירה אלא לקבל אותו. מדינה שהסתבכה עמוקות באירוע כה חמור ומורכב ב-7 באוקטובר חייבת חוב מוסרי לאזרחים ואזרחיות שנשלפו מהמיטות שלהם או לחיילות ולחיילים שהופקרו על-ידי הצבא שאליו התגייסו. זה לא פוטר אותנו מהתמודדות עם העתיד הקודר שמחכה לנו מהצד השני, לאור החורים הרבים במתווה המתגבש.
1 צפייה בגלריה
מפגינים מפורום תקווה נגד עסקת חטופים
מפגינים מפורום תקווה נגד עסקת חטופים
מפגינים מפורום תקווה נגד עסקת חטופים
(צילום: גיל יוחנן)
התקרית הקשה אתמול בבית חאנון ובכלל הקרבות המרים בג'באליה יכולים ללמד על בעיה מרכזית בהסכם, הקשורה לחזרה ללחימה. 55 קצינים וחיילים איבדנו בגזרה מאז אוקטובר, 15 מהם רק בשבוע האחרון בבית חאנון. וכל זה מתרחש באזור שבו צה"ל כבר נלחם וטען כי השיג הכרעה ורוב האוכלוסייה התפנתה. אלא שלוחמים וקצינים מעידים כי המבצע לא מתנהל כשורה: סדר הכוחות היה קטן מהדרוש ולא מצויד במספיק כלים כבדים.
בחטיבת הנח"ל גם מודים בנושא לא מדובר מספיק: הלוחמים שחוקים לעייפה. הם נלחמים לסירוגין מ-7 באוקטובר וממעטים לצאת הביתה. ההשלכות ניכרות. כמו שהמלחמה מנוהלת, היא לא הביאה מספיק תוצאות.
בחטיבת הנח"ל גם מודים בנושא לא מדובר מספיק: הלוחמים שחוקים לעייפה. הם נלחמים לסירוגין מ-7 באוקטובר וממעטים לצאת הביתה. ההשלכות ניכרות. כמו שהמלחמה מנוהלת, היא לא הביאה מספיק תוצאות
מכאן עולה השאלה: אם ההסכם מאפשר את חזרתם של התושבים והתושבות לצפון הרצועה (ולא רק אזרחים תמימים ינצלו את ההזדמנות), איך בדיוק ישראל תבטיח את היכולת לחזור ולהילחם אם חמאס יחליט שהוא לא ממשיך בהסכם? המחירים יהיו גבוהים פי כמה ממה ששילמנו כעת. אגב, דווקא נסיגה מציר פילדלפי, עד לפני כמה חודשים סלע קיומנו לפי ראש הממשלה, נראית פחות מסוכנת. הצפת האזור באוכלוסייה אזרחית, לעומת זאת, תהפוך את חידוש הלחימה לסיוט. מנגד, הטעויות הקשות בבית חאנון מלמדות שהצבא זקוק בדחיפות לרענון וגם להחלפת מפקדים שכבר הודו באחריותם ל-7 באוקטובר. אלוף פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, שגה קשות בחלוקת האחריות על הגזרות: התברר שאוגדת עזה אחראית גם על אזור החיץ לאורך כל קו הגבול, על רפיח בדרום הרצועה ועל הקרבות בבית חאנון. זהו היקף לא סביר של משימות מסוגים שונים לגמרי, מה שיצר את הפער הקטלני בקשב ובאמצעים של האוגדה וביכולת שלה להתמודד עם היקף ההתנגדות של חמאס. ואיך יודעים שאפילו בצה"ל מבינים את הכשל? כמה שעות לאחר התקרית הקשה הועברה האחריות על בית חאנון לאוגדה 162, שנלחמת בג'באליה הסמוכה.

יוסי יהושועיוסי יהושוע
אם כן, 15 חודשים מאז התחילת המלחמה, הצבא לא באמת הצליח למוטט את הזרוע הצבאית של חמאס, שזו אחריותו. הדרג המדיני, לעומת זאת, לא פעל לייצר אלטרנטיבה שלטונית בעזה. וכך מקבלים הסכם שבו אנו משלמים מחיר כבד, שהיינו אמורים לשלם על עסקה כוללת ולא על עסקה חלקית, שאחריה ייעלמו מנופי הלחץ שנועדו להבטיח את השלבים הבאים.
נותר לקוות שהנשיא טראמפ לפחות נתן הבטחות בתמורה, והכי חשוב – שהוא גם מתכוון לקיים אותן.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.01.25