התמונות של שלוש החטופות, רומי, אמילי ודורון, מועברות לרכבים של הצלב האדום בלב עזה, מוקפות באלפי פלסטינים, בהם מאות חמושים עם סרטי ראש ירוקים, ממחישות את הניצחון של הרוח האנושית: שלוש נשים, גיבורות, לא פחות מזה, שהצליחו לשרוד את התופת במשך 471 ימים, ועימן עם שלם שרצה כל כך לראות בשחרורן והתרגש עד דמעות לראות אותן בבית. אך התמונות הללו מדגישות גם את גודל התבוסה המדינית של מדינה וממשלה שבחרו במודע להנציח את שלטון חמאס בעזה, גם לאחר 15 חודשי מלחמה. חמאס נותר על עומדו.
זו הייתה מטרת-העל של חמאס מיד כשהחלה המלחמה, ולמרות שהממשלה בראשות נתניהו הצהירה כי תפעל לחסלו, הרי שלא רק שהארגון שרד צבאית – שלטונו עומד על כנו, ולא מעט מזה בזכות ממשלת ישראל. במשך חודשים נתניהו ושריו סירבו בתוקף לנהל דיון מעמיק על הקמת אלטרנטיבה שלטונית לחמאס. זאת אף שאינספור גורמי ביטחון הזהירו שחובה לעשות זאת, אחרת כל המלחמה הזו תהיה לחינם, אינספור פרשנים ומומחים התריעו, אך נתניהו לא רצה בכך. ראש הממשלה הבין שכל דיון יוביל בסופו של דבר למסקנה ברורה - אלטרנטיבה שלטונית יכולה לקום בעזה רק עם הרשות הפלסטינית ותנועת פתח.
זה יכול היה להתבצע בשילוב כוחות צבאיים מהאמירויות, מסעודיה, אולי אפילו ממצרים, אך כולם דרשו נוכחות של פתח והרשות בעזה. נתניהו סירב לכך בגלל שיקולים פוליטיים והחשש הגדול שלו מהצמד-חמד סמוטריץ' ובן גביר. הסיסמאות הנבובות על כך שהרשות הפלסטינית גרועה כמו חמאס, שאסור "לתת לנאצים להחליף נאצים", התגלו כאשר במקום גוף פלסטיני שיכול לפעול לצד ישראל ולסייע לה כפי שקורה בגדה המערבית, קיבלנו אתמול הוכחה נוספת לכך שאין אופציות טובות במזרח התיכון - רק גרועות וגרועות עוד יותר. וממשלת ישראל בחרה במודע באופציה הגרועה ביותר - המשך שלטון חמאס.
הרשות הפלסטינית אינה טלית שכולה תכלת, רחוק מזה. היא משלמת משכורות של מחבלים וחלק מבכיריה אפילו שיבחו את 7 באוקטובר. אלא שהיא פועלת ביהודה ושומרון נגד התארגנויות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי ובכלל זה במחנה הפליטים של ג'נין, גם אם לא בהצלחה יתרה. בחודשים הרבים שחלפו מאז 7 באוקטובר אפשר היה להכין את הקרקע לכניסה של הרשות לעזה בליווי כוחות ערביים אחרים, כדי שיהוו אלטרנטיבה לחמאס, כדיי שיהוו אפילו איום פוליטי. אלא שהממשלה מנעה כאמור כל דיון או אפשרות לשתף פעולה עם הרשות, משיקולים פוליטיים.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןואם אכן הרשות הפלסטינית גרועה כמו חמאס, כפי שטענו חלק מהשרים של הממשלה הנוכחית, נשאלת השאלה מדוע גם ממשלת הימין על מלא-מלא מאפשרת לה להמשיך להתקיים ואפילו מסייעת לה כלכלית וביטחונית. מדוע נתניהו, שמכהן כראש ממשלה כמעט ברצף מאז 2009, אינו פועל לחיסול הרשות או פירוקה, אם מדובר בישות מסוכנת כל כך? ומדוע כוחות הביטחון הישראליים, הצבא ושב"כ, כן רואים ברשות ובמנגנוניה פרטנר ראוי שמסייע בסיכול טרור?
מדובר במחדל הגדול ביותר של המלחמה הזו, מחדל 2024. המחדל המודיעיני של 7 באוקטובר כבר מוכר וידוע, אך המחדל המדיני הגדול ביותר הוא ההזנחה הפושעת והמודעת של הממשלה בכל מה שקשור ב"יום שאחרי" המלחמה. אז הנה, הגענו ל"יום שאחרי", גם אם זמנית, ומדינת ישראל מתעוררת מסיוט לתוך אותו סיוט - בצד השני של הגבול חמאס ימשיך לשלוט, לבנות מנהרות ולגייס עוד אנשים, מבלי שתקום לו אלטרנטיבה מקומית. נראה שמי שראה בחמאס כנכס פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה.
