מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אייל זמיר, נולד באילת וגדל שם עד גיל 14. אביו, קצין בדרגת סגן-אלוף, שירת שם וזו הסיבה שהמשפחה התמקמה בעיר הדרומית. בגיל 14 הוא עבר לפנימייה הצבאית בתל אביב ולמד בתיכון גימנסיה הרצליה. את החופשות העביר אצל סבו, אהרון, שהתגורר בכרם התימנים בעיר. הסב, שעלה לארץ מתימן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שירת כלוחם באצ"ל ואף נפצע פעמיים. אימו של זמיר נולדה בישראל והתגוררה בירושלים, והיא בת למשפחת עבאדי המפורסמת שמייצרת את העוגיות והגיעו מחלב.
הכותרת
מאחורי הבחירה ברמטכ"ל הבא | יוסי יהושוע
31:59
זמיר יהפוך לרמטכ"ל השלישי שגדל באילת, אחרי שאול מופז וגדי איזנקוט, ולרמטכ"ל ראשון מהשריון, אחרי בצורת ארוכה של יותר מ-50 שנה שבהן שלטו יוצאי הצנחנים, סיירת מטכ"ל ומעט אנשי גולני.
זמיר, שחגג בתחילת השבוע שעבר 59, התגייס לחיל השריון בשנת 1984 והתעצב כמפקד צעיר בתקופת האינתיפאדה הראשונה ובהמשך בלחימה בדרום לבנון כמ"פ בגזרה המערבית באזור זרעית, וכמפקד גדוד 75 ברכס הבופור ומוצב דלעת.
כמח"ט מילואים גייס את החטיבה שנלחמה בג'נין בתחילת האינתיפאדה השנייה ומשם נולדה המחויבות למערך המילואים, שנמשכה עד תפקידו האחרון כסגן הרמטכ"ל. אז, בנאומו האחרון במדים, הניח זמיר התרעה סופר-אסטרטגית וחשובה שלא נדונה מספיק בשיח התקשורתי, וגם לא בדרג המדיני: "אנו עלולים לעמוד בפני מערכה כבדה, ארוכה, רב-זירתית, משולבת באתגרי פנים, במתארי עורף-חזית ועומק, ולשם כך יש צורך ביכולת הכרעה, אורך נשימה ועתודה חזקה", אמר. "בעיניי", הוסיף, "צה"ל נמצא על סף גודל הסד"כ המינימלי מול איומים מורכבים מאלה שחווינו בשנים האחרונות". בדיונים באותה תקופה אמר: "כולם רוצים מלחמות קצרות, אבל אם לא? צריך לבנות צבא שמוכן למלחמה ארוכה ולכן צריך סד"כ".
איש של סדר, ארגון ומשמעת
זמיר, השריונר, הוא איש של סדר, ארגון ומשמעת. הוא התנגד לקיצוץ סד"כ הטנקים של צה"ל, התנגד לסגירת טייסת מסוקי הקרב, ותמך ברעיון של אביגדור ליברמן כשר ביטחון, להקמת חיל טילים. הוא ראה בעיה בשימוש הגובר בחיל האוויר כפתרון לכל בעיה, ובאחד המסמכים לקראת סיום תפקידו כתב שצריך לחזק בכל דרך את יכולות התמרון ביבשה שהוזנחו.
בתקופתו של זמיר כאלוף פיקוד הדרום החלה להיבנות הגדר התת-קרקעית לאורך גבול הרצועה, והוא אף הכין תוכנית מלחמה בעזה, להתקפה במקביל של מספר אוגדות ולא בטור כפי שהתבצע בחרבות ברזל, וזאת כדי להגיע להכרעה יותר מהירה.
בתקופתו של זמיר כאלוף פיקוד הדרום החלה להיבנות הגדר התת-קרקעית לאורך גבול הרצועה, והוא אף הכין תוכנית מלחמה בעזה, להתקפה במקביל של מספר אוגדות ולא בטור כפי שהתבצע בחרבות ברזל, וזאת כדי להגיע להכרעה יותר מהירה
במהלך המלחמה, על אף שחלק על המהלכים הצבאיים, שמר זמיר על כבודו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, ולא השמיע ביקורת פומבית או תקשורתית נגדו.
בתוכנית המלחמה של זמיר נכתב שצריך לממש מערכה יזומה עיצובית ולא עוד סבב, ולכן צריך לבנות מארב אסטרטגי ולהתחיל במכת פתיחה מפתיעה, שתכלול תמרון לעומק. מלחמה שבסופה תהיה הזדמנות לכתובת אחרת במקום חמאס. זמיר מאמין במכת מנע מקדימה בתמרון, במעבר מהיר להתקפה, בחיזוק אוגדות החוד ובאש תעשייתית מדויקת.
בתפקידו כרמטכ"ל, המשימה העיקרית של זמיר תהיה לשקם את צה"ל אחרי כישלון 7 באוקטובר ולייצב את המטכ"ל. הוא היה רוצה את לראות האלוף תמיר ידעי כסגנו, אבל ידעי בן ה-54 מתלבט ונוטה להשיב בשלילה מפאת גילו, ולאור ההבנה שאם יתמודד שוב לרמטכ"לות יהיה זה רק בעוד ארבע שנים, וכסגן רמטכ"ל ראשון סיכויים תמיד נמוכים יותר. לכן ידעי שוקל לפרוש ולהתחיל בקריירה שנייה באזרחות.
שני תפקידי אלוף מרכזיים יתפנו בקרוב בשולחן המטכ"ל וזמיר יצטרך לאייש אותם - מפקד פיקוד צפון במקום האלוף גורדין ומפקד פיקוד דרום במקומו של האלוף ירון פינקלמן שהודיע כי יפרוש מצה"ל. על התפקידים האלו מתמודדים לפחות חמישה קצינים: תת-אלוף איציק כהן, מפקד אוגדה 162 שנלחם בעזה עד היום, המזכיר הצבאי של נתניהו אלוף רומן גופמן, אלוף פיקוד העורף רפי מילוא, האלוף דוד זיני ומפקד אוגדת הגליל לשעבר תא"ל שי קלפר. זמיר מעריך את האלוף יניב עשור, וצפוי לקרוא לו לשוב למדים, אחרי שסיים תפקידו כראש אכ"א והרמטכ״ל הלוי הראה לו את הדרך החוצה. אם יסכים לשוב, גם הוא יתמודד על אחד משני התפקידים האלו. בנוסף, בין ההחלטות הראשונות של זמיר יהיו כי קצינים שכשלו ב-7 באוקטובר יועזבו בקרוב.
כרמטכ"ל יצטרך זמיר להתמודד גם עם חוק הגיוס החדש ועם הלחץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הביטחון ישראל כ"ץ, אבל עמדתו – כמו של יתר המועמדים – אינה שונה מזו שהציגו הרמטכ"ל היוצא הלוי ואגף כוח אדם.
סגן הרמטכ"ל, אמיר ברעם, שיחסיו עם הלוי מעורערים, בירך את זמיר על הבחירה בו, תוך שהוא מוסיף עקיצה: "אין לי ספק שהוא יעמוד במשימה בצורה מצוינת, תוך הפגנת המנהיגות הקרבית והאסטרטגית הנחוצה לנוכח אתגרי השעה".
במאמר שכתב בשנת 2007 ב"מערכות" – כתב העת של צה"ל, הציג זמיר את עמדותיו:
"ההיגיון של המלחמה המונעת הוא כי מוטב וצודק להקדים רפואה למכה ולפעול נגד האויב, לפני שייווצרו תנאים קשים יותר נוכח תוקפנותו הצפויה. במקרה כזה נכון יהיה לא להמתין, אלא לפעול מוקדם ולהשיג הכרעה בתנאים טובים יותר, כשעוד ניתן. החשש הוא כי מעשי האלימות הצפויים בעתיד יהיו בהיקף גדול יותר ובתנאי נחיתות קשים יותר בעבור הצד המאוים.
"כל ׳שרשרת המזון׳ הטרוריסטית, לרבות ההנהגה הרוחנית שלה, היא חלק ממנגנון הטרור ולכן כל הנכללים בה הם מטרה לגיטימית במלחמה נגד הטרור. הם מעורבים בטרור רצחני אף שהם מתחזים לאזרחים ומנסים לקבל בכך חסינות לעצמם. יהיה זה מוצדק לתקוף כל אחד מהמעורבים בשרשרת הטרור, ולא יהיה זה מוסרי לתת להם חסינות.
"יהיה זה מוצדק לפעול לסיכול הסכנות הנשקפות לאזרחי המדינה הדמוקרטית שמתגוננים מפני פשעי הטרור, תוך צמצום הסכנות לחיי החיילים הנלחמים בטרור.
"כל פגיעה באוכלוסייה שנובעת מפעילות צבאית ישראלית שהיא כורח צבאי של הגנה על חיי אזרחים בישראל, ראוי שהאחריות לה תוטל על השליטים שאינם מממשים את ריבונותם ועל הטרוריסטים הפועלים מתוך השטחים האלה.
"אחת הדרכים להרתיע טרור היא להרתיע את מנהיגיו באופן אישי כדי שישקלו שוב אם דרך הטרור מביאה להם רווחים או נזק. על כל מנהיג ארגון טרור לדעת כי הוא יירדף עד שייתפס וסופו לעמוד למשפט על פשעיו או להיהרג".
גם בענישה קולקטיבית הביע זמיר תמיכה: "כל עוד סובל צד אחד מפעולות של טרור עממי, תימשך הענישה הקיבוצית נגד העם התוקפן", כתב. "דוגמה לצעדים שניתן לנקוט: סנקציות כלכליות, ניתוק זרם החשמל, הטלת סגרים ומניעת מעבר של חומרי גלם המשמשים לייצור של מוצרי צריכה, מניעת אספקה של דלק לכלי רכב וכדומה.
יוסי יהושוע"מבחינה מוסרית אי-אפשר שלא להפנות אצבע מאשימה גם כלפי אוכלוסייה אזרחית שמשמשת תשתית ונותנת גיבוי ועידוד למעשי האלימות".
זמיר אף הביע תמיכה בשיטת הסיכולים הממוקדים: "אין זה צודק ואין זה מוסרי לתת לטרוריסט יתרון על פני לוחם חוקי", כתב אז. "פגיעה מכוונת בטרוריסטים במסגרת סיכול ממוקד היא לגיטימית וצודקת".
לזמיר שלושה ילדים: בן, אורי, רב-סרן, מ"פ שריון שנלחם בעזה מתחילת המלחמה וזכה בעבר באות הצטיינות הרמטכ"ל; רוני, קצינה לשעבר בסיירת גולני ששירתה במילואים במלחמה; ובן זקונים, איתי בן 15.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.02.25
