החלטת טראמפ לחדש את הסנקציות על איראן היא ככל הנראה המשמעותית ביותר מאז נכנס לתפקידו. מדובר במכה קשה למשטר האיראני. הסנקציות לא התחילו היום. הקונגרס האמריקני החליט עליהן, בחוק מיוחד, כבר בקיץ 2010 תחת הממשל הדמוקרטי של אובמה. הן הוחמרו ב-2012. אלה לא היו סנקציות של ארה"ב בלבד. מי שהפר אותן ספג את נחת זרועה של אמריקה. כך, לדוגמה, בנק BNP הצרפתי אולץ לשלם בשנת 2014 סכום עתק, 8.9 מיליארד דולר, כקנס על הפרת הסנקציות.
את המחיר העיקרי שילמה כמובן איראן עצמה. התוצר הלאומי ירד בקרוב ל-20 אחוז. לאחר מו"מ ארוך ומייגע, ביולי 2015 נחתם הסכם הגרעין עם איראן (JCPA) שהוביל להסרת רוב מוחלט של הסנקציות. הכלכלה האיראנית התאוששה. בהסכם לא היו סעיפים שנוגעים לתמיכה בטרור, כך שתמיכת איראן בשלוחיה כמו חיזבאללה, החות'ים, הפלנגות השיעיות בעיראק, הג'יהאד האיסלאמי וחמאס – הלכה ועלתה.
1 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
(צילום: Jim WATSON / AFP)
פרק נוסף בעלילה הגיע ב-2018, כאשר תחת נשיאותו של טראמפ בוטל הסכם הגרעין והסנקציות על איראן חודשו. פעמים רבות מושמעת ביקורת נוקבת על החלטת טראמפ. הטענה העיקרית היא, שביטול ההסכם האיץ את המרוץ האיראני לגרעין. התוצאות הגלויות הן שכלכלת איראן ספגה מכה קשה. בסוף 2019 הודה חסן רוחאני, אז נשיא איראן, שחידוש הסנקציות גרם לאיראן נזק כלכלי של 200 מיליארד דולר. בסוף 2020 הודה שר החוץ, ג'וואד זריף, שהנזק לאיראן כבר עומד על 250 מיליארד. ההשפעה על הוצאות הביטחון הייתה מיידית, עם ירידה של 28 אחוז בתקציב הביטחון.
עם כניסתו של ביידן לבית הלבן נרשם פרק חדש. חודש לאחר כניסתו לתפקיד, ביטל ביידן את הסנקציות. אין ספק שהיה לו רצון טוב. הוא רצה לפייס. אבל פייסנות לא בדיוק עובדת מול משטר האייתוללות. בנוסף, החזיר ביידן את רובּ מאלי לתפקיד ראש צוות המו"מ עם איראן. מאלי נחשב לאבי אבות הגישה הפייסנית. בשלב מסוים לא היה ברור בדיוק את מי הוא מייצג – את איראן מול ארה"ב או את ארה"ב מול איראן. שניים מצוות המו"מ, סגנו ריצ'רד נפיו ואריאן טבטבאי, איראנית במוצאה – פרשו מהצוות, על רקע הוויתורים המוגזמים והמסוכנים של מאלי. הפייסנות לא עזרה. הוא לא השיג הסכם וסולק מהתפקיד, מסיבות שלא פורסמו, עם עננה של עבירות ביטחוניות מעל ראשו. אתמול פרסמו נפיו וטבטבאי מאמר שלפיו "טראמפ הוא ככל הנראה הנשיא האחרון שיקבל הזדמנות למנוע מאיראן לבנות ארסנל גרעיני".
פה ושם היו הצהרות בנוסח "לא נאפשר לאיראן נשק גרעיני", אבל בפועל – איראן גם התקדמה לגרעין וגם המשיכה את החתרנות האזורית
איראן נמצאת גם בנקודת חולשה אסטרטגית חסרת תקדים, בעקבות המכות שהיא ושלוחיה חטפו מישראל, וגם בנקודה הקרובה ביותר לפריצה לנשק גרעיני ול"קבוצת הנשק", שתאפשר לתרגם את הפריצה ליכולת צבאית. ממשל ביידן הציע בעיקר גזר. מקל לא היה שם. פה ושם היו הצהרות בנוסח "לא נאפשר לאיראן נשק גרעיני", אבל בפועל – איראן גם התקדמה לגרעין וגם המשיכה את החתרנות האזורית, שהובילה למתקפת 7 באוקטובר ולמלחמה מול השלוחים שלה.
הגישה המערבית מתקשה להבין שאיראן מונהגת על-ידי שלטון משיחי. כן, יש לו אינטרסים. כן, הוא מבין מצוין במו"מ, והוא הצליח לסובב את מדינות המערב. ועדיין, מדובר במשטר שמוכן להקריב הרבה מאוד, כולל פגיעה כלכלית קשה באזרחיו שלו, כדי להגשים את המטרה של הגמוניה אזורית. ההצהרות על חיסול ישראל הן לא רטוריקה ראוותנית. זו כוונה אמיתית של משטר מטורף.
הסנקציות שעליהן חתם אתמול טראמפ הן צעד בכיוון הנכון. צעד חשוב. צעד שהתוצאה שלו תהיה פגיעה נוספת בהשקעות האיראניות בשלוחי האזור. אבל הסנקציות, כאמצעי יחיד, לא יעצרו את המרוץ לגרעין. הסנקציות לא יעצרו את האידיאולוגיה המשיחית, שהיא גם אידיאולוגיה השמדתית. המטרה נותרה בעינה. אפשר להתמודד עם איראן הנוכחית. יהיה קשה, עד בלתי אפשרי, להתמודד עם איראן גרעינית.
הסרת האיום הגרעיני תהיה בת השגה בשיתוף פעולה עם ארה"ב, גם אם המחיר שצריכה ישראל לשלם יהיה ויתורים במישור הפלסטיני
אשר על כן, האופציה הצבאית חייבת להיות על השולחן. שעון החול הולך ואוזל. ייתכן שבעוד חודשים אחדים יהיה מאוחר מדי. ישראל יכולה לתקוף את הגרעין האיראני גם לבדה. אבל זה יהיה קשה. מאוד קשה. הסרת האיום הגרעיני תהיה בת השגה בשיתוף פעולה עם ארה"ב. ואם המחיר שצריכה ישראל לשלם יהיה ויתורים במישור הפלסטיני, מהצהרה על אופק מדיני לפלסטינים ועד ויתור, בשלב הזה, של חיסול כל שאריות חמאס – אז צריך לשלם את המחיר. משום שאיראן היא ראש הנחש. חמאס יכול לחכות. ישראל תוכל להכות במה שנותר ממנו גם בעוד שנה או שנתיים. איראן לא תחכה. בעוד שנה זה יהיה מאוחר. אולי גם בעוד חודשים בודדים. אנחנו בחלון הזדמנויות. צריך לקוות שנתניהו יכול לשכנע את ארה"ב לנצל אותו. לוּ יהי.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.02.25