בסביבות השעה שלוש ביום שבו נפל בקרב בג'באליה אלוף-משנה אחסאן דקסה, ובעת שנשם את נשימתו האחרונה - הרגישה אשתו הודא שהגרוע מכל קרה. אביו התקשר וביקש שתבוא לבית המשפחה, והיא מצידה הלכה מיד למקום קדוש בדליית אל-כרמל, מקום מגוריה, והתפללה: "אלוהים, תן לי את הכוח להתמודד עם הקושי, מה שלא יהיה".
בבית הוריו של אחסאן חיכה לה קצין העיר, שאמר בשקט מחריד: "אללה ירחמו". הילדים, שלפני רגע היו באמצע משחק מחבואים, הגיעו לבית סבא וסבתא ושם סיפרה להם הודא על האסון. כמדריכת הורים, הודא מכירה מצבים מסוג זה, ומודעת להשלכות האובדן בקרב ילדים. היא לא האמינה שהאובדן יגיע עד לפתח ביתה.
אל"ם אחסאן דקסה ז"ל היה מפקד חטיבה 401, מעוטר צל"ש אלוף על גבורתו במלחמת לבנון השנייה. הוא נפל ב-20 באוקטובר 2024 בצפון רצועת עזה, בפיצוץ מטען חבלה שהופעל סמוך לנקודת תצפית שאליה הגיע, יחד עם קצינים נוספים מחטיבתו. בן 41 היה בנופלו.
באותו יום בכפרו דליית אל-כרמל התקיימה "חגיגת החבילה". זה יום שבו בני המשפחה — הודא (39) ושלושת הילדים (עומרי בן ה-15, ריף בן ה-9 ויסמין בת ה-4) — התכנסו בשביל לבשל מאכלים שמזכירים לאחסאן את הבית, והילדים ציירו, צילמו וכתבו לו מכתבים.
"בסופו של יום, החבילה הגיעה אך אחסאן לא הספיק לקבל אותה. זה לא היה אמור להיגמר כך", סיפרה אלמנתו בקול חנוק מדמעות. שלושה שבועות לפני מותו היה אחסאן בבית. "זה היה יום חמישי בערב. באותו יום הייתה לי פגישה בזום והייתה לי תקלה טכנית, ביקשתי את עזרתו והוא טיפל בבעיה. הוא היה עם שקט נפשי מופתי, טיפל בכל דבר ברוגע ושלווה. זה מאוד אפיין אותו".
הודא שיתפה שמאז אותו יום הסתובבה עם מועקה קשה. "הייתי חנוקה בגרון, רציתי לבכות, לצעוק, תחושות לא מוסברות. הוא הרגיש את המצוקה שאני חווה, חיבק אותי. שאבתי ממנו הרבה כוחות ותעצומות נפש. הוא היה אופטימי עם שמחת חיים מעוררת הערצה, מנהיג מוביל בכל רמ"ח איבריו".
בתחילת המלחמה אחסאן היה בעיצומה של שנת לימודים במכללה לביטחון לאומי. עם פרוץ הקרבות חזר ללחימה ומונה למפקד חטיבה 401. "לא עניין אותו תפקידים ודרגות. הוא ראה בצבא שליחות ממעלה ראשונה. אחסאן ניחן בתכונות של הכלה, כבוד והכי חשוב לא לאבד צלם אנוש. הוא התבטא רבות בעניין הזה, במיוחד במלחמה, לא לאבד את האנושיות שלנו אפילו תוך כדי לחימה", היא נזכרה.
פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית, אנשי שמאל וימין, אנשי ציבור, כאלה שהכירו אותו וכאלה שרק שמעו עליו, כולם הגיעו לנחם את המשפחה. הלווייתו, שנערכה בכפרו שכל כך אהב, דליית אל-כרמל, הייתה אחת מהגדולות במלחמה.
"אחסאן היה צנוע מאוד, חברותי שאהב להתחבר לאנשים, היה לו קסם אישי מלווה בחוכמת חיים", סיפרה הודא בגאווה. "במשך חודש וחצי אנשים המשיכו להגיע ולנחם, למדתי עליו המון רק מהביקורים האלה. הוא נדיר. אני מודה לאלוהים שזכיתי לאהוב את אחסאן ולחיות איתו".
אחסאן הוא הקצין הבכיר ביותר שנהרג מתחילת הפעולה הקרקעית ברצועה לצד אלוף משנה יצחק בן בשט ז"ל, אחרי שב-7 באוקטובר נפלו בקרבות ארבעה מח"טים נוספים. עם מותו התעוררה שוב שאלת מעמד העדה הדרוזית בישראל, שבניה משרתים בגאווה ומקריבים את חייהם למען ביטחון המדינה, אך זו לא מיטיבה איתם בחייהם.
"היו לנו שיחות על כל הדברים האלה. אני חושבת שחוק הלאום הוא בעיה של כל החברה הישראלית ולא רק שלנו כעדה. אחסאן היה מודע מאוד למה שקורה בחברה הישראלית. הוא לא ויתר, ורבים כמוהו מבני העדה לא ויתרו על המדינה שאנחנו כל כך רוצים להשתייך אליה", סיכמה הודא את אמות המידה שעיצבה יחד עם אחסאן במשך 25 שנות היכרותם.
לשאלה אם עומרי, בנם הבכור, יתגייס לצה"ל עוד כשנתיים ענתה הודא "כן" בלי להסס, תשובה שמתחברת למורשתו של אחסאן, שהקדיש חיים שלמים כדי לחבר ולקרב לבבות.
מחר הודא תיקח חלק בוועידת האנשים של המדינה של קבוצת "ידיעות אחרונות", שתיערך באקספו בתל אביב. הוועידה תיערך תחת הכותרת: בשביל התקווה. היא תיפתח בריאיון עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ותכלול מגוון רחב של פאנלים, שיחות וריאיונות מרתקים.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.04.25
