בדצמבר האחרון, מעט לפני סיום סבב ממושך של מילואים, קרה הנורא מכול: רס"ן (במיל') יבגני זינרשיין (43) מזכרון יעקב, אבא של יונתן (13), אורן (10) ונינט (8) - נהרג בלבנון.
החגים הם זמנים קשים עבור משפחות שכולות. האלמנה, אלכסנדרה, אומרת ש"זה הולך להיות ליל סדר שונה ועצוב מאוד. אנחנו שומרים כיסא ליבגני, הוא חסר לנו מאוד. כולנו מתגעגעים לנוכחות שלו בבית. כמה ימים לפני שהוא נהרג שוחחנו על קניית כלבה לילדים. אחרי מותו החלטתי לקיים את ההבטחה". היא הצביעה על הכלבה טרה, והוסיפה: "תראה איך היא משתוללת בבית וכמה הילדים נהנים ממנה. אני מקווה שזה עושה אותם מאושרים".
כשהיא סיפרה על יבגני, הכאב ניכר על פניה של אלכסנדרה. "זה לא נתפס שהוא איננו. הייתה לנו חברות מדהימה. הוא דאג מאוד לי ולילדים, הם היו כל עולמו", היא אמרה, וסיפרה כיצד הכירו: "אני מהנדסת אופטיקה ופיזיקה, יבגני היה מהנדס בתחום מדעי המחשב. חברה הכירה בינינו במהלך הלימודים בטכניון. מאוד אהבתי את החיוך שלו, והוא גם היה אדם ממש מבריק, אז התאהבתי בו".
"יבגני היה בשלושה סבבי מילואים", אמרה. "7 באוקטובר עד פברואר, אחר כך סבב שני מהקיץ עד האביב, ואז סבב שלישי שהחל בסוכות והיה אמור להסתיים בסוף דצמבר – וממנו הוא לא שב". לדבריה, "הוא לא סיפר הרבה על המילואים, לא רצה לומר לנו כמה זה מסוכן, אבל תמיד דאגתי כי ידעתי שהוא בלבנון. הוא תמיד אמר שחייבים לתת הכול למדינה, ללכת בראש הכוח. הוא רצה שגם הילדים שלנו יגיעו לשירות קרבי משמעותי במדינה שכל כך אהב. כולנו היינו גאים בו מאוד".
המחשבה על פסח בלי אבא קשה לכולם. "אני מתגעגע אליו מאוד", אמר הבן יונתן. "הוא היה מגיע לכל תחרויות השחייה שלי, בכל מקום בארץ. הוא תמיד היה בא ותומך. זה חסר לי". אורן הוסיף בדמעות: "אני מתגעגע מאוד לעזרה שלו. הוא הבין הרבה מאוד דברים, אז הוא היה יכול לעזור לי בכל נושא". נינט הקטנה הוסיפה: "אני בעיקר מתגעגעת לדגדוגים שלו. הוא היה מצחיק אותי".
בית המשפחה מלא בתמונות. "הוא אהב מאוד לצלם אותנו בטיולים המשפחתיים", סיפרה אלכסנדרה. "זה היה לוקח הרבה מאוד זמן, אבל בסוף כולם היו מרוצים כי אין על התמונות המשפחתיות שיבגני צילם עבור כולנו. בין סבבי המילואים שלו, כמעט 300 ימי מילואים, הוא הספיק לבנות יחידת אירוח בגינה שלנו. אבל לא יהיה פה אירוח בזמן הקרוב. רק עצב וגעגועים".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.25
