למרות התרומה רבת השנים למדינה, ברית הדמים שנרקמה והרצון להשתלב בחברה הישראלית, סוגיות מרכזיות לא הוסדרו ופערים משמעותיים נוצרו בין החברה הדרוזית לבין יתר החברה. ביום הזיכרון, ארבע משפחות שכולות דרוזיות מספרות על התמודדות עם השכול, בצל המאבקים מול המדינה שעבורה נפלו הבנים.
הלווייתו של רס"ן במיל' נאיל פוארסה, ספטמבר 2024
יומיים לפני 7 באוקטובר, סמל-ראשון עדי חרב מבית ג'אן, לוחם בסיירת נח"ל, הגיע לראות את אביו מאלכ שעבר צנתור. "תשמרי על אבא", אמר לאימו סלווא לפני שיצא. האם, שנזכרת שהם שוחחו בטלפון רק פעמיים מאז שפרצה המלחמה, אומרת בקול חנוק: "הוא חזר רק אחרי 43 ימים בארון קבורה". אביו מאלכ הוסיף: "איבדנו בן יקר, מיוחד ואצילי. אני מתגעגע לכל פרט שהשאיר לנו". עדי חרב נפל בקרבות ברצועת עזה כחודש וחצי אחרי פרוץ המלחמה. בן 19 בנופלו.
רס"ן במיל' נאיל פוארסה, בן 43 ממרר, היה מפקד פלוגת מפקדה בגדוד חרב שבעוצבת ברעם 300. הוא נהרג מפגיעת כטב"ם נפץ באזור יערה שבצפון ב–19 בספטמבר 2024. בנו הבכור של פוארסה חגג החודש את יום הולדתו הראשון בלי אבא. "נאיל התחתן מאוחר, בגיל 40", מספרת בכאב אימו אלהאם. "הוא לא הספיק ליהנות משנת חייו האחרונה, הוא היה רק במילואים. הוא תמיד אמר שאם אנשים לא יתגייסו נאבד את הביטחון במדינה. הנושא הזה העסיק אותו הרבה, ובסוף הוא מת למען ביטחון המדינה שהוא כל כך אהב".
חצי שנה לפני מותו נאיל נפצע מטיל נ"ט בגזרה הצפונית, אבל מהר מאוד חזר לשירות מילואים פעיל. רפיק, אביו של נאיל, מספר על בן שאהב את הארץ ונתן לה הכול עד חירוף נשמתו. "כשנה לפני מותו הוא תרם מח עצם לחולה שהוא לא מכיר. ידעתי על זה רק לאחר מותו – איזה בן גידלתי ואיבדתי", אמר בכאב.
5 צפייה בגלריה
מימין: אלהאם פוארסה, רפיק פוארסה, השייח' מואפק טריף, מאלכ חרב, סלוא חרב, ענאן עבאס, ג'אד עאמר
(צילום: גיל נחושתן)
רק יומיים הפרידו בין רס"ל ג'ואד עאמר מחורפיש, לבין יום שחרורו משירות קבע. "הוא חזר מטיול בארה"ב ב-2 באוקטובר, וחזר לבסיס לימים אחרונים לפני שחרור", סיפר אחיו ג'אד. "המלחמה פרצה והוא נקלע לתקרית קשה ונהרג בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מגבול לבנון. זה הנחית עלינו מכה חזקה של אובדן מפתיע", ג'ואד שימש בתפקיד מנהל שטח אש, בן 23 בנופלו.
בספר המחזור שלו, רס"ן ג'מאל עבאס מפקיעין כתב על עצמו: "אני הולך להיות לפחות אלוף משנה, ואני מעדיף למות מכדור במלחמה". ב-18 בנובמבר 2023 זה אכן קרה. ג'מאל, מפקד פלוגה בגדוד 101 שבחטיבת הצנחנים, נפל בקרב ברצועה, בן 23 היה במותו. אביו, אל"ם במיל' ענאן עבאס, מספר כי "לפני שנכנס לרצועה, הוא התקשר אליי. דיברנו על המלחמה והאיומים, והוא אמר לי 'אבא, אני אעשה את זה לאט. לא כמו שלחמתי בעוטף'".
ענאן משתף בגאווה כי לפי עדויות ששמע, "בעוטף הוא לא ראה בעיניים. יש עליו הרבה סיפורי גבורה שהוא חיסל המון מחבלים. הוא חשב שהמלחמה הזו מוצדקת, ואמר שצריך להחזיר את החטופים ואת הכבוד למדינה שנרמס ב–7 באוקטובר. הוא אמר לי - 'אם אני לא חוזר מהמלחמה אתה צריך להיות גאה בי'. הוא כל הזמן גם אמר את זה לחיילים, שהוא לא מפחד למות בתנאי – שזה מול מחבלים".
"בניתי לבני בית באדמה הפרטית שלי, בחלקת אדמה שעוברת הסדרה. מאז, הוא היה במילואים ונפל - וההסדרה תקועה. כעת אני אמור להגיע לדיון בבית המשפט – זה מביש"
5 צפייה בגלריה
"בלתי נתפס שצעיר שנותן את חייו למדינה לא מקבל יחס ראוי". ג'ואד עאמר
(צילום: מהאלבום הפרטי)
כולם יחד - הורים, אחים ומשפחות שכולות דרוזיות הגיעו לביתו של המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית שייח' מואפק טריף למפגש לא פשוט ומלא ברגשות כבדים.
13 לוחמים דרוזים נפלו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לצידם, עשרות נפצעו בדרגות פציעה שונות. החברה הדרוזית בישראל, שמהווה חלק בלתי נפרד מהחברה, מפגינה שותפות מלאה במלחמה. כך שומרים בני העדה על אחוזי הגיוס הגבוהים לצה"ל - שעומדים על כ-82%. מחצית מהחיילים הדרוזים משרתים בתפקידי לחימה, בעיקר ביחידות כמו גולני, גבעתי, חרב 299, מודיעין, חיל האוויר וחיל הים.
המספרים הללו משקפים את המחויבות והתרומה של העדה הדרוזית למדינת ישראל, זאת על אף הביקורת הקשה מצד העדה כלפי מדיניות ממשלות ישראל, שלא מטיבות עם העדה ולא מעריכות את התרומה הרבה בביטחון. עבור רבים, ממשלות ישראל לא הופכות את ברית הדמים הזו לברית חיים לזכויות אזרחיות שוות מעוגנות בחוקים.
"למרות הכעס, האכזבה והתסכול, במיוחד בקרב הצעירים שמקבלים קנסות על בנייה לא מוסדרת, יש חשיבות גדולה בגיוס לצה"ל ושמירה על ביטחון המדינה", מספר השייח' טריף. לדבריו, "שליש מבתי האב של העדה הדרוזית לא מוסדרים. הפכו אותנו לעבריינים. יותר מ-13 אלף בתים ללא היתרים כשהכול נבנה על אדמות פרטיות.
"ג'מאל נהרג יחד עם הנגביסט שהיה איתו, בנימין, שהוא חרדי מבית-שמש, ועם הקשר שלו שחר פרידמן – הם לא נפרדו לא בחיים ולא במוות"
"אנחנו לא פולשים ולא משתלטים על שטחים שהם לא שלנו – להפך. לצערי, כבר לפני יותר מ–25 שנים הכנו נייר עמדה והכנו בקשות. בכל פעם אני רק משנה תאריך, ומוסר לשרים בממשלה. מדובר על אותן בעיות ומצוקות, רק צריך אומץ להחליט ולתת מענה לסאגות המתמשכות האלה", אומר השייח'.
עיקר הבעיה, על-פי המשתתפים במפגש, היא מצוקת הדיור שראויה לטיפול מיוחד. "בניתי לבני המנוח בית באדמה הפרטית שלי, בחלקת אדמה שעוברת הסדרה" סיפר רפיק פוארסה עם דמעות בעיניו. "מאז, בני היה במילואים ונפל - וההסדרה תקועה. כעת אני אמור להגיע לדיון בבית המשפט, על זה שביתו של בני שנפל בקרב בנוי בלי היתרים – זה מביש ומביך".
השייח' טריף הוסיף: "מצב כזה בהחלט מביך. חייל בקרב שמשלם קנסות על בית שבנה ללא היתר, כי אף אחד לא טורח להסדיר את הבנייה בתוך הכפרים שלנו. לאן נלך? מישהו בממשלה צריך כבר להתעורר ולהסדיר את כל העניין הזה במהירות".
ג'אד, אחיו של ג'ואד עאמר, אמר כי "זה בלתי נתפס שצעיר נותן את חייו ואת נשמתו למדינה, והמדינה לא מתייחסת אליו כראוי". האמא השכולה סלווא חרב הוסיפה: "התשובה לכל החוקים הגזעניים שמקפחים את העדה הדרוזית בישראל הם החללים שלנו. אנחנו לא צריכים להוכיח נאמנות לאף אחד, זה בא בטבעיות ואין לנו מדינה אחרת. אנחנו מחכים ליום שהמדינה תשקול מחדש את יחסיה עם העדה שכל כך חשובה לה המדינה". בעלה מאלכ הצטרף לדבריה: "הגיע הזמן שהמדינה תיתן מענה לכל המצוקות שקיימות ביישובים הדרוזיים. אנחנו שותפים מלאים והגיעה העת, שנקבל יחס הוגן כמו שמגיע לנו".
אל"ם במיל' ענאן עבאס מציין גם הוא כי העדה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה: "כולם צריכים להבין את זה. אנחנו לא נטע זר ולא שכירי חרב. לא באים לעשות לנו טובות, אנחנו פשוט צריכים לקבל את מה שמגיע לנו כאזרחים. אנחנו לא צריכים להוכיח נאמנות למדינה, זה הוכח עוד מלפני שהיא קמה. ג'מאל נהרג יחד עם הנגביסט שהיה איתו, בנימין, שהוא חרדי מבית-שמש, ועם הקשר שלו שחר פרידמן – הם לא נפרדו לא בחיים ולא במוות".
עבאס הוסיף מסר להנהגת המדינה, ואמר כי "ג'מאל היה המפקד, דרוזי מפקיעין, וחייליו נלחמו כולם כישראלים גאים. זה מה שההנהגה צריכה להבין. חייבים לעשות הכול כדי לתקן את חוק הלאום, להפוך אותנו לשווים בפני החוק ולבטל את חוק קמיניץ - חוק גזעני שמביא לקריסה כלכלית של העדה. אם זה יימשך, העדה הדרוזית תקרוס כלכלית ונגיע למצב שאף אחד לא רוצה שנגיע אליו".
