הקצין הבכיר מאוד שדיבר איתי מחדר צדדי בבור של חיל האוויר בשעת לילה מאוחרת נשמע עייף ומפוכח, רחוק מאופוריה. "האויב יתאושש מהמכות שהנחתנו עליו". אמר, "במערך ההגנה האווירית שלו זה כבר קורה. הם מנסים לשקם את מערך הטק"א (טילי קרקע-אוויר) שהשמדנו בטהרן באמצעות סוללות שהם שולחים מכל רחבי איראן. אנחנו רואים את זה ופוגעים בהן. יש להם עדיין מערכות גילוי והתרעה פעילות וגם היום הם שיגרו טק"א לעבר המטוסים שלנו. אבל אנחנו הערכנו מראש שזה יקרה, לכן כבר בהתחלה פגענו להם בצורה אנושה בפו"ש (פיקוד ושליטה). בשלוש הדקות הראשונות של המלחמה לקחנו (כלומר, חיסלנו) למנהיג חמינאי את האנשים הכי חשובים שהוא מדבר איתם ואת דרג הביניים של פיקוד משמרות המהפכה ושל פיקוד הצבא, ולכן ההתאוששות תהיה איטית".
5 צפייה בגלריה
תקיפה ישראלית סמוך לטהרן. "האויב יתאושש", מערך הטייס הוותיק, שאחראי על הליבה המבצעית של חיל האוויר
(צילום: רויטרס)
הטייס הוותיק, קצין בדרגת תא"ל שאחראי על הליבה המבצעית של חיל האוויר, עקב זה עתה אחרי מבצע בזק להשמדת משגרים וטילי קרקע-קרקע (טק"ק) שהאיראנים עמדו לשגר לעורף מדינת ישראל. המטוסים כבר היו בדרך הביתה והוא, רגוע אך רחוק מלזלזל ביכולות המבצעיות והמודיעיניות של האויב, נזהר מאוד שלא לפלוט מידע על תכנונים, כוונות ומערכות נשק מסווגות. אבל היה ברור מדבריו כי להערכתו, ניתוק המנהיג העליון חמינאי מאנשי אמונו שייעצו לו והוציאו לפועל את פקודותיו במשך שנים, פגע אנושות ביכולת התפקוד של המדינה האיראנית ושל שני הצבאות שלה – משמרות המהפכה וה"ארטש", הצבא האיראני הסדיר. ככה זה במשטר ריכוזי כמו של איראן שבו המנהיג העליון הוא הפוסק האחרון בכל דבר.
מנקודת הראות של חיל האוויר, החיסול הקריטי ביותר היה של מפקד חיל האוויר והחלל במשמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזאדה, ושל שניים מסגניו, כבר במהלומה הראשונה. חאג'יזאדה יזם ותיכנן, בין היתר, את מתקפת כטב"מי הנפץ וטילי השיוט ששיתקה בספטמבר 2019 מחצית מתעשיית הנפט הסעודית למשך כמעט חצי שנה, ופיקד על שתי מתקפות הטילים והכטב"מים נגד ישראל בשנה שעברה.
גם שני סגניו היו אנשי מפתח שחסרים עכשיו לאיראנים מאוד. האחד היה מפקד מערך המודיעין בחיל האוויר של משמרות המהפכה והשני היה מפקד מערך הטק"ק האיראני כולו. חסרונם ניכר בניהול המגומגם של מערכת ההגנה האיראנית ובשיגורים לישראל, שהולכים ונעשים דלילים.
מידע מחטיבת איראן
למעשה, חיסול חאג'יזאדה ואנשיו במחי שניים או שלושה טילי אוויר-קרקע מדויקים מאוד לקומה הנכונה בטהרן לא היה מתוכנן מראש. "ידיעת הזהב" הגיעה מחטיבת איראן באמ"ן וממחלקת איראן במודיעין חיל האוויר, תוך כדי שהמטוסים מנחיתים את מהלומת הפתיחה בטהרן. מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, קיים התייעצות קצרה, ובאישור הרמטכ"ל אייל זמיר החליט לפעול על פי המידע הטרי. כמה ממטוסי הקרב שהיו באוויר בדרכם ליעד אחר קיבלו שינוי משימה. הם סטו במעט מנתיב הטיסה המקורי, תיכנתו מחדש באוויר את ראשי הניווט והביות של הטילים שנשאו בגחונם ומתחת לכנפיהם, ותקפו את המטרה החדשה בלב טהרן. חיסול חאג'יזאדה ומטהו, שהיו מכונסים יחד, חסך מהעורף הישראלי הרבה אבידות ונזקים.
ובכלל, מהלומת הפתיחה האווירית שהונחתה על מטרות "קריטיות בזמן", כלומר – שהיו עלולות להיעלם בתוך דקות, השיגה תוצאות ראשוניות מעל ומעבר למצופה. היא פגעה במערכים קריטיים של ההגנה האווירית והעניקה לחיל האוויר עליונות התחלתית, כלומר – חופש פעולה אווירי מוגבל מעל מערב איראן, שהורחב בהמשך לאזורים נוספים.
במקביל פעל המוסד על אדמת איראן כדי לשתק באמצעות טילי קרקע-קרקע קצרי טווח ורחפנים תוקפים מערכי הגנה אווירית וטילים בליסטיים. את התקיפה איפשר מודיעין מדויק בזמן אמת שסיפקה חטיבת איראן, שאותה הקים ראש אמ"ן אלוף שלומי בינדר בסוף 2024, כשהוחלט להיערך לתקיפה. אבל חשוב לזכור שאת עיקר התשתית המודיעינית והמבצעית סיפק המוסד, שהפך לזרוע הכוחות המיוחדים של צה"ל בתוך איראן.
גורמים ביטחוניים מציינים את שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין צה"ל לבין המוסד, שהתחיל להכין את המלחמה הזאת כבר לפני שנתיים ומשתתף בה באופן פעיל, כולל בציד משגרים.
מנגנוני הביטחון האיראניים, שמבינים שהמוסד ממלא תפקיד מכריע, מבצעים עכשיו מצוד ברחבי טהרן בניסיון לאתר את סוכני המוסד ולוחמיו, ועוצרים ברחובות אנשים ללא הבחנה.
המהלומה שהנחיתה ישראל הצליחה לפגוע בצווארי הבקבוק של פרויקט הנשק הגרעיני ושל מערך הטק"ק. התוצאה המיידית החשובה ביותר היא שמפעל "ההמרה החוזרת" של האורניום באיספהאן יצא מכלל פעולה. המפעל הזה אמור היה לייצר את ליבות האורניום המתכתי של מתקני הנפץ הגרעיניים, והשבתתו מונעת פריצה מהירה לנשק גרעיני. זאת בנוסף לפגיעה במפעל העשרת האורניום בנתנז, שניטרלה את מרבית הצנטריפוגות שהיו בו ובכך הוציאה מכלל פעולה לזמן רב כמחצית מיכולות העשרת האורניום של איראן. המחצית האחרת נמצאת במתקן ההעשרה בפורדו.
תקיפת כלי הנדסה שפעלו לשיקום אתרי שיגור טילים באיראן
(צילום: דובר צה"ל)
אפשר להתרשם כי בירושלים קיוו שארה"ב תטפל באמצעות החימושים והמטוסים שיש רק לה במתקן הנמצא מתחת ל-80 מטרים של סלעי יסוד קשיחים. אבל ישראל לא קיבלה מטראמפ הבטחה כזו, וגם לא ביקשה. גם תורו של פורדו יגיע, מבטיחים לי כמה מקבלי החלטות בישראל. לדבריהם, אם האמריקאים לא יתקפו את פורדו, או לחלופין – יושג הסכם הכולל את פירוק מערכי הצנטריפוגות באתר והוצאתם מאיראן – צה"ל יעשה את העבודה. "שלא תטעה: אם נצטרך, אנחנו יכולים לטפל בעצמנו גם בפורדו", אומר אדם שמכיר את התוכניות והיכולות.
על הכוונת: קבוצת הנשק
חשוב להבין כי "עם כלביא" איננה מלחמה מודרנית קלאסית, כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה. מה שעושה אותה חריגה עוד יותר היא העובדה שאין לה ממד קרקעי, והצדדים אינם שואפים לכבוש שטחים או לעקור מתוכם גורמים עוינים. זו מלחמה על יכולות. ישראל מנסה לגרוע למשך שנים רבות מאיראן יכולות צבאיות קונבנציונליות ובלתי קונבנציונליות המהוות איום קיומי ובנוסף, מבלי להצהיר על כך, ליצור תנאים שיביאו בעתיד להחלפת המשטר על ידי העם האיראני. איראן, מצידה, מנסה לסכל את כוונות ישראל ולסיים את המלחמה במצב שיאפשר לה לשקם את יכולותיה, להמשיך לפתחן ולשמר את יציבות המשטר.
אין בכוונתי לנבור בהיסטוריה ובפוליטיקה ואפילו לא במניעים ובשיקולים של ראש הממשלה נתניהו שהובילו למלחמה עם איראן. אציין רק שלהערכתי, שיקוליהם של הקברניטים היו לגיטימיים, והראיה לכך היא שכל ראשי מערכת הביטחון וקהיליית המודיעין היו תמימי דעים בעניין הצורך לצאת למלחמה ונרתמו להכנתה בהתלהבות.
מה שהביא לקונצנזוס בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני היה התלכדות נדירה שנוצרה בחודשים האחרונים בין צורך דחוף, הזדמנות אסטרטגית ויכולות מודיעין ותקיפה שהבשילו. הצורך הדחוף נוצר, לפי גורמי הערכה, אחרי חיסול נסראללה והפגיעה האנושה שהנחיתה ישראל על חיזבאללה, וביתר שאת – אחרי קריסת משטר אסד בסוריה. חמינאי ונאמניו הגיעו למסקנה שהם חשופים וחלשים כשהשלוחים העיקריים שלהם, ובמיוחד חיזבאללה, לא מסוגלים להשתתף בהגנה על איראן אם זו תותקף על ידי ישראל ו/או ארה"ב. לאור זאת אישר חמינאי למדעניו להאיץ את הפעילות של "קבוצת הנשק הגרעיני", שמופקדת על פיתוח מתקן הנפץ הגרעיני עצמו ובהמשך גם על בניית הפצצה או ראש הקרב הגרעיני שיורכב על טיל קרקע-קרקע.
הדמיית המבצע לחיסול מדעני הגרעין:
(צילום: דובר צה"ל )
בקהילת המודיעין הישראלית אומרים שהפעילות של קבוצת הנשק הואצה מאוד מאז סוף 2024. היא התנהלה בתתי-קבוצות של מדענים שכל אחת עסקה במרכיב או בחומר שונה שנכלל במתקן הנפץ הגרעיני. המטרה הייתה להגיע למצב שבו כל תתי-הקבוצות ישלימו את משימותיהן, ואז אפשר יהיה בתוך שבועות ספורים להעשיר אורניום לרמה של חומר בקיע ולהרכיב ממנו מתקן נפץ ראשוני. במצב כזה איראן תחצה את הסף הגרעיני ותוכל לאיים על אויביה בנשק אטומי, קל וחומר אם תבצע ניסוי גרעיני מוצלח.
אבל משיחה עם הבכיר כחול המדים השבוע עולה שהצורך הדחוף לפעול אינו נובע בראש ובראשונה מחשש שאיראן תפרוץ במהירות לנשק גרעיני, אלא דווקא מהתובנה המודיעינית שהיא נערכת לייצר במהירות אלפי טילים בליסטיים כבדים וארוכי טווח. האיכות והדיוק של טילים אלה, שחלקם בעלי ראש קרב מתמרן, ובעיקר הכמות, יאפשרו לחלק ניכר מהם "להרוות" ולחדור את ההגנה האווירית שלנו, אפילו אם כל מדינות ערב והמערב יצטרפו למאמץ ההגנה.
הכוונה האיראנית שעלתה מחומרים מודיעיניים מהימנים שהגיעו למערב הייתה לייצר עשרות טילים כאלה בחודש (לצד כמות גדולה של משגרים, שבלעדיהם הטיל הוא גולם חסר תועלת), ולהגיע בתוך עשור לארסנל של כ-11 אלף טילים שראש הקרב שלהם מכיל בין 400 ל-1,000 קילוגרם של חומר נפץ. מדובר אמנם באיום קונבנציונלי, אך הוא עלול לגרום למדינה בשטח של ישראל אבידות והרס כמו שתי פצצות גרעין, אם הטילים ישוגרו לעברנו במטחים. לא היינו מצליחים ליירט אותם אפילו אם היה בידינו נשק לייזר רב-עוצמה. כשחרב האיום הזה תרחף מעל האזור שום מדינה או גורם בעולם, ובכלל זה ישראל, לא יעזו לתקוף את פרויקט הגרעין האיראני. אפילו ארה"ב לא תעשה זאת מחשש לפגיעה באינטרסים ובבסיסיה באזור.
צופרי ההתרעה התחילו ליילל אחרי אוקטובר 2024, כשישראל הרסה חמישה אתרי ייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים שכאלה (דלק מוצק מאפשר לשגר במהירות מבלי לתדלק תחילה. השימוש בדלק נוזלי חושף כוונות ומאפשר לפגוע בטיל בעודו על המשגר). בקהיליית המודיעין הישראלית העריכו שהרס מערבלי הדלק המוצק יאט לזמן רב את הצטיידות איראן בטק"ק כבד, אך נוכחו לאחרונה שטהרן דווקא האיצה את ייצור הטילים.
איום הטק"ק האיראני, שנעשה לפתע חמור ודחוף יותר מהאיום הגרעיני, הוא שגרם למערכת הביטחון ולקהיליית המודיעין להציע לדרג המדיני לשנות באופן דרסטי את מתווה המתקפה המתוכננת על איראן. המתווה המקורי התבסס על פעילות לחימה קינטית אבל חשאית, עצימה ואינטנסיבית של המוסד ולוחמיו, לצד מתקפות סייבר ואמצעים נוספים. כל אלו היו אמורים לפגוע לא רק בפרויקט הגרעין אלא גם בהגנה האווירית האיראנית, כדי לפתוח את השמיים בפני מטוסי חיל האוויר שיגיעו בשלב הסופי ויסיימו את המלאכה עם פצצות כבדות וטילים מדויקים.
כשהבינו בצה"ל שהכמות והפריסה הרחבה של אתרי שיגור, של משגרי הטילים הבליסטיים הכבדים ושל סוללות היירוט הן הבעיה הדחופה ביותר, הוחלט שהתקיפה תתבצע מראש באמצעות הפעלה מסיבית של מלוא עוצמת זרוע האוויר על עשרות מטרות במקביל, מיד בהתחלה. הדבר נועד למנוע אבידות ונזקים כבדים בעורף האזרחי וגם לאפשר לחיל האוויר לתפקד.
ראש הממשלה אישר, אף שהיו לו חששות כבדים. "אתם אומרים לי שלא יעצרו את חיל האוויר גם אם הבסיסים שלכם יהיו תחת מטחים כבדים של טילים. איך תעשו את זה?" שאל נתניהו את בכירי החיל. הם הסבירו לו איך חיל האוויר נערך ל"רציפות תפקודית" תחת אש וציינו שלא כל כך קל לשתק שדה תעופה צבאי שבנוי כמו שצריך. נתניהו השתכנע.
מתווה התקיפה החדש חייב את צה"ל לתכנן מחדש את המלחמה ולייצר יכולות שלא היו לו קודם – בעיקר יכולות מודיעיניות שיאפשרו למטוסים לתקוף מאות מטרות במשך שבועות. עוד יסופר על שיתוף הפעולה בין אמ"ן, המוסד ומודיעין חיל אוויר בבניית בנק המטרות ל"עם כלביא". זה לא היה פשוט. די אם נציין שבתחילת 2024 היו בבנק המטרות של חיל האוויר ואמ"ן רק עשרות בודדות של דפי מטרה באיראן.
המאמץ המשותף הביא לפריצת דרך מודיעינית מדהימה, שאת פירותיה קצר חיל האוויר כבר במהלומת הפתיחה. גם עכשיו הטייסים מקבלים מטרות, או מייצרים לעצמם מטרות כשהם בשמי איראן, הודות לשיטה זו. במקביל קבע מפקד חיל האוויר, אלוף בר, שני עקרונות מבצעיים. האחד, שלמטוסי חיל האוויר והכטמ"מים שלו יהיה חופש פעולה ויכולת לתפקד ברציפות 24/7 ולנצל הזדמנויות. "אני רוצה שנטוס מעל טהרן כמו מעל ג'באליה", אמר באחת ההזדמנויות. העיקרון השני הוא רציפות תפקודית גם תחת מטחי טילים.
תחנות דלק מעופפות
בר קיבל את מה שרצה מעבר לציפיותיו. זה קרה בזכות המערך המודיעיני הייעודי, ובעיקר בזכות צוותי הקרקע שהחלו באפריל להכין את המטוסים כדי שיפעלו ללא תקלות בעת הגיחות. היו אמנם מטוסים שנאלצו בימים האחרונים לחזור לבסיסיהם לפני שהשלימו את המשימה בגלל תקלות טכניות. אך הן לא סיכנו את הטייסים ואת המטוסים. צוותי הקרקע המשיכו לחמש ולתחזק מטוסים ולהוציאם לגיחות גם תחת אש, כלומר – בעת שיגור מטחי טילים. הם גם אפשרו לחיל האוויר להתגבר על מחסור במטוסי תדלוק.
הודות לעבודתם ולעבודת המומחים של התעשייה האווירית, חיל האוויר מפיק את המקסימום ממטוסי התדלוק המיושנים על בסיס בואינג 707 שגילם יותר מ-50 שנה. החיל נאלץ להשתמש בהם מפני שהממשל הקודם סירב למכור לנו מטוסי תדלוק חדשים. זה ימנע מישראל מלתקוף באיראן, חשבו אז אנשי ביידן, אך זו עובדה: תחנות הדלק המעופפות הללו עדיין מאריכות את טווח ומשך הפעולה של מטוסי חיל האוויר במרחק של יותר מאלף ק"מ משטח ישראל.
חשוב להזכיר גם את החימושים ארוכי הטווח והמדויקים שהתעשיות הביטחוניות פיתחו, חלקם במיוחד עבור המלחמה באיראן. ולבסוף, את התכנון המבריק של התקיפות להשגת עליונות אווירית ש"קילפו" בהדרגה וביסודיות את מערכי ההגנה האווירית האיראניים ויצרו אוטוסטרדה מעל טהרן. מאמץ ה"קילוף" הזה, שהחל במערב איראן, מתרחב בימים אלה למרכז המדינה ולנקודות נוספות בשטחה.
ה"רגל" השלישית של האיום האיראני שבגללה, כך טוענים בממסד הביטחוני-מדיני, היה צורך דחוף לפעול כבר עכשיו, היא מאמציה של איראן להפעיל מחדש את מערך השלוחים שלה כדי שיסייע לה במקרה שתותקף, וגם כדי להיערך למתקפה כוללת על ישראל בנוסח 7 באוקטובר.
בכל מקרה, די באיום הגרעיני ובאיום הטילי שהתעצמו והואצו לאחרונה כדי להצדיק מתקפה ישראלית לסיכולם, במיוחד לאור העובדה שבחצי השנה האחרונה נוצרה הזדמנות אסטרטגית ייחודית להסרתם לפרק זמן ארוך. חמישה אירועים יצרו את ההזדמנות הזו:
• הישגי צה"ל במלחמת חרבות ברזל שהוציאו מכלל פעולה את חיזבאללה, סוריה וחמאס, ובכך החלישו את טבעת האש שבאמצעותה הקיפה איראן את ישראל.
• בחירתו של טראמפ לנשיא ונכונותו להעניק לישראל את כל התמיכה הלוגיסטית, החימושים, סוללות היירוט והגב המדיני לתקיפה באיראן.
• גרירת הרגליים של איראן וסירובו היהיר של חמינאי לדון עם ארה"ב על הוצאת האורניום המועשר משטח ארצו ועל הפסקת פרויקט הטילים.
• החלשת מערך ההגנה האווירית האיראני בעקבות המהלומה שהנחית חיל האוויר בשנה שעברה על סוללות הטק"א מדגם S-300.
• דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שקבע כי איראן הפרה את התחייבויותיה והעשירה 450 ק"ג אורניום לרמה של 60 אחוז – כפסע מ-90 האחוזים הדרושים להרכבת מתקן גרעיני. זה היה מסמר הלגיטימציה האחרון שישראל הייתה זקוקה לו.
בכירי צה"ל, מהרמטכ"ל ודרומה, רצו להתמקד בהשגת שלוש מטרות בנות-השגה באמצעים צבאיים:
• המטרה הראשונה: פגיעה אנושה בכל מרכיבי פרויקט הגרעין באופן שלא יהיה אפשר לשקמו במשך שנים. לכן היה הכרח גם לחסל את מדעני קבוצת הנשק שבמוחותיהם וברישומיהם נשמר הידע שנצבר עד כה. היה גם צורך להשמיד את ארכיון הפרויקט ואת המפעלים שמייצרים צנטריפוגות להעשרה ולחסל את מהנדסי הפרויקט. אבל "הגביע הקדוש" הוא האורניום המועשר ל-60 אחוז שהאיראנים מסתירים עדיין במקום בטוח, בכמות שהייתה מספיקה – אלמלא הפגיעה בשאר מרכיבי הייצור – לבנייה של כעשר ליבות בתוך זמן קצר.
• המטרה השנייה: "ציד" משגרי הטק"ק הכבד והרס המפעלים וחומרי הגלם לייצור טילי קרקע-קרקע. נכון ליום רביעי, מתוך יותר מ-300 משגרי טק"ק שהיו לאיראנים ערב המלחמה פגענו בכ-200; מתוך 2,500 טילים בליסטיים הם שיגרו כ-400, וישראל פגעה על הקרקע בעוד כמה מאות. אבל יש להם עדיין יכולות שיגור. מתוך שמונה מערכי טק"ק הצליח חיל האוויר להשמיד שלושה שהיו ממוקמים במערב איראן, ושזמן מעופם אלינו הוא כ-12 דקות. אבל איראן גדולה ויש עדיין מערכי טק"ק וטק"א פעילים במרכז ובמזרח המדינה, שם חיל האוויר לא נהנה עדיין מעליונות אווירית כמעט מוחלטת כמו במערב איראן ובטהרן.
5 צפייה בגלריה
גנרלים ומדעני גרעין שחוסלו, על שלט חוצות בטהרן. שלישי מימין: איש המפתח חאג'יזאדה
(צילום: ATTA KENARE / AFP)
חלק גדול מציד המשגרים והטק"ק מתבצע באמצעות הכטמ"מים התוקפים של חיל האוויר. התוצאות טובות מכפי שהיו בכל זירות הלחימה האחרות של ישראל, הן מפני שהאיראנים אינם משגרים כמעט מאזורים מאוכלסים, כמו חמאס וחיזבאללה, אלא בעיקר משטחים מדבריים פתוחים, והן מפני שהמודיעין למטרות שמספק אמ"ן לחיל האוויר הוא מדויק יותר מאי פעם. מערכי היירוט שלנו ושל האמריקאים מפילים את רוב הטילים, אבל מספיקים שניים או שלושה שיפגעו כדי לגרום לאבידות בנפש ולנזק כבד – פיזי או סמלי (למשל, הפגיעה בבית החולים סורוקה).
הישג מרשים אף יותר רשם לזכותו חיל האוויר כשיירט את כל 250 כטב"מי הנפץ שהאיראנים שיגרו לשטחנו עד יום רביעי. זאת בניגוד לקשיים שהיו ביירוט הכטב"מים הקטלניים ששיגר חיזבאללה מלבנון. יש לכך הסבר פשוט: כאשר כטב"מים באים מכיוון ידוע וממרחק של מאות קילומטרים, קל לגלותם ולהשמידם הרבה לפני שהם מגיעים לשטח ישראל. בלבנון הם התגלו לפעמים שניות לפני שפגעו במטרתם. מלבד זאת, חיל האוויר הפיק לקחים מבצעיים וטכניים וזה ניכר באחוזי היירוט שזינקו דרמטית.
• המטרה השלישית: למנוע מתקפת פתע של שלוחי איראן, בעיקר מיליציות שיעיות על גבולותינו, ולסכל את ניסיונותיה של איראן לחמש ולהתסיס גורמים איסלאמיסטיים בירדן ובאיו"ש כדי להוריד את הלחץ מעצמה.
חוששים ממלחמת התשה
אלא שחלון ההזדמנות האסטרטגי הגביר את התיאבון אצל מקבלי ההחלטות בישראל, במיוחד אצל נתניהו, שהגיע כנראה למסקנה שאפשר להשיג את המטרה האולטימטיבית: יצירת התנאים להפלת המשטר האיראני. זוהי מטרה קשה להשגה בגלל שכבות ההגנה שמקיפות אותו, החל במשמרות המהפכה, דרך מיליציות הבסיג', וכלה במשטרה החשאית. אף שמשטר האייתוללות אינו אהוד ואפילו שנוא על חלקים ניכרים מהעם האיראני, קשה להחליפו בהיעדרם של אופוזיציה מלוכדת ושל מנהיגים שיובילו הפיכה נגד המשטר ויאיישו הנהגה חלופית.
בכירי צה"ל השתכנעו שהחלשת המשטר היא מטרה ראויה, גם אם לא נראה תוצאות בטווח המיידי. לכן תוקף חיל האוויר סמלי שלטון, ערוצי תקשורת ממשלתייים ואת בסיסי הכוח הביטחוניים של המשטר. לא במקרה הושמדו מסוקי תקיפה מסוג "קוברה" של חיל האוויר האיראני, שריד מתקופת השאה, המשמשים את המשטר לפיזור הפגנות באש חיה. המסוקים היו מוצבים בכרמאנשאה שבאזור הכורדי, המועד להתקוממיות. ואמנם, ישנם סימנים לכך שהשלטון האיראני מרגיש שמעמדו מתערער.
בצה"ל מרוצים מאוד ממה שהושג עד עתה ומעריכים שאם לא תהיה הסתבכות, אפשר יהיה להשיג את שתי מטרות המלחמה העיקריות בתוך כשבוע. התרחיש המועדף הוא הסגת פרויקט הגרעין ופרויקט הטילים של איראן כמה שנים אחורה, ומעבר לערוץ הדיפלומטי שיבטיח פיקוח בינלאומי ויוודא שאיראן לא חוזרת להוות איום.
החשש הגדול – הן בדרג המדיני והן בצה"ל ובמוסד – הוא מפני מלחמת התשה ארוכה וחסרת תועלת מעשית שתימשך באין רגל מדינית מסיימת. לכן מקווים בירושלים שהנשיא טראמפ יצטרף למהלך ההתקפי. אם כך יקרה, ארה"ב מסוגלת להשמיד את מתקן פורדו בגיחה אחת או שתיים של מפציצי B-2, ולהגביר את קצב השמדת מאות היעדים שעוד נותרו בבנק המטרות הישראלי. היא יכולה לקצר את משך הלחימה בצורה משמעותית ביותר ועל ידי כך לצמצם מאוד את כמות האבידות וההרס בעורף הישראלי ואת הסכנה שיקרה אסון לכוחותינו הפועלים בשטח – ואין צורך לפרט.
ניצחון חד-משמעי וברור במעורבות אמריקאית יאפשר לוויטקוף ולאנשיו לחזור מעמדה של כוח אל שולחן המשא ומתן עם האיראנים, ולהגיע להסכם טוב ויציב שיסיר את איום הגרעין והטילים מעל ישראל, האזור והעולם כולו.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.06.25
