יו"ר ועדת החוקה7 אמר אתמול בבוקר כי הוא מתנגד לצפייה ולפרסום הסרטונים שבהם נראים החטופים שבידי חמאס. "אני חושב שזו טעות קשה לצפות בסרטונים האלו", אמר ח"כ רוטמן. "הם חלק מתעמולת חמאס שנועדה לפגוע בנו. זו גם טעות קשה לפרסם אותם". לרוטמן יש גם הסבר: הרי אנחנו יודעים שמצבם של החטופים קשה עם הסרטון או בלעדיו. בעיניו של רוטמן לראות בסרטונים את אחינו גוססים מרעב במנהרות חמאס, זה כמו להתנדב לחטוף טיל. "כשחמאס יורה טיל", הוא אמר, "אני לא מתנדב לעמוד ולחטוף אותו ישר לחזה ולראש, אלא נכנס למרחב מוגן. ככה זה כשחמאס יורה טיל פסיכולוגי. אני לא מתנדב לתת לו להיכנס אליי לעיניים וללב".
לאמירה המחרידה הזאת, שבעצם מציעה לציבור הישראלי להסיט את מבטו הצידה, להעביר ערוץ, ורצוי לערוץ 14 שממילא לא משדר את הסרטונים, לראות "האח הגדול" או לטמון את הראש בחול, רק כדי לא להתעמת עם המציאות הנוראית, עם המראה של אחינו הגוססים מרעב, אטומה אפילו יותר מזו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבמהלך ישיבת קבינט ביטחוני שבה דנו האם לצפות בסרטון שבו נראו נשים ותינוקות נרצחים בטבח 7 באוקטובר, אמר שאם הסרטון הזה מטריד ומפריע לשינה – עדיף שלא לצפות בו בכלל.
שר בממשלה, חבר קבינט, הצהיר שהוא לא צופה בסרטון הטבח כי הוא לא רוצה שזה יפריע לו לישון בלילה.
חיפשתי מילה להגדיר את התחושה שלי אל מול הדברים האלה. הרי אין כמעט מילה במילון שלא השתמשנו בה בשנתיים האחרונות. גועל, בחילה, סלידה, תיעוב – כל מילה מתאימה.
אז אומר את זה כך: הם מגעילים אותי. האנשים האלה מעוררים בי בחילה ותיעוב. האטימות. הניכור, חוסר האמפתיה. חוסר היכולת לחוש חמלה. הם וכל החברים שלהם. אותם אנשים שבישיבת הממשלה אתמול, במקום לדון בסרטונים שהגיעו מעזה ומוכיחים שמצבם של החטופים הוא קריטי, שגם מומחים טוענים שנותרו להם ימים, אולי שבועות ספורים, לחיות – דנו באבטחת משפחת נתניהו. זהו הנושא הראשון על הפרק, יומיים אחרי שברור לגמרי שאם לא ייעשה משהו דרסטי כדי להחזיר הביתה את החטופים שנותרו בחיים – דינם מוות.
ולא, אל תטמנו ראשכם בחול. זה לא חשוב אם הסרטונים שראינו, כמו זה של אביתר – שאם היו מראים אותו בלי להגיד מי זה היינו אומרים שזה אוד מוצל, שריד ממחנה השמדה – חופר לעצמו את קברו, הם חלק ממלחמה פסיכולוגית של חמאס. ונניח שכן, אז מה? האם זה עושה את מצבם של רום ברסלבסקי ואביתר דוד לטוב יותר? האם זה ממעיט במשהו מהמראה המזוויע, שובר הלב, המעיק והמחניק של הצעירים האלה, שהיום מלאו 669 ימים לחטיפתם? האם בגלל זה ניתן להגיד, אה, עזבו, זה רק חלק מתעמולה, ממלחמה פסיכולוגית של חמאס, אל תתייחסו.
זאת המציאות, מר רוטמן. זה מה שקורה במנהרות חמאס. מזה אתה רוצה שנסיט את עינינו, שלא נהיה חלק מזה. כמו ילדים שמכסים את עיניהם וחושבים שאם הם לא רואים, זה לא קיים. כמה רוע. כמה טיפשות
זאת המציאות, מר רוטמן. מה שרואים בסרטון שאתה מציע לא לראות, זה מה שקורה במנהרות חמאס. מזה אתה רוצה שנסיט את עינינו, שלא נהיה חלק מזה. כמו ילדים שמכסים את עיניהם וחושבים שאם הם לא רואים – זה לא קיים.
כמה רוע. כמה טיפשות.
גם ראש הממשלה עשה אתמול כמעשה רוטמן כשבישיבה הסיט את נושא הדיון מהחטופים, מהמלחמה המתמשכת בעזה, מהחיילים המוסרים את נפשם, מהמילואימניקים השחוקים, מהמשפחות הקורסות. על כל זה לא מדברים שם. על זה ידברו בהמשך השבוע, הבטיח נתניהו. כי מה בוער? מישהו מת?
מה שמטריד את ראש הממשלה ואת עדר הכבשים השותקות או הפועות אחריו, זה אבטחתו. רק לראות את הגיבוי מקיר לקיר שנתנו השרים לבקשה של נתניהו לאבטחה מעורר קבס. וכל זה למה? כי פעילת מחאה, חולה סופנית כבת 70, התעניינה לדעת איפה קונים אר-פי-ג'י. אם אני ממילא הולכת למות, אמרה, אקח איתי את ביבי לקבר.
אז תנו לי להציע משהו: נתניהו הוא לא רק שקרן בן שקרן, כפי שאמר עליו סמוטריץ'. הוא גם פחדן בן פחדן. ראש מדינה, שמה שמעסיק אותו זה ביטחונו האישי וביטחון משפחתו, שממילא מאובטחת עד לשערות ראשה – הוא פחדן. וכשזה מצטרף לכך שהמשפחה מוצאת מקום מסתור בזמן מלחמה במקלט האטומי של המיליארדר סיימון פאליק בירושלים, כשרבים כל כך מבני עמו ללא ממ"דים או מקלטים, לשליחת ילדיו לחו"ל בזמן שצעירים בני גילם עושים עוד ועוד סבבי מילואים, או לאמירה שלו לגלנט, על כך שחיזבאללה יודעים איפה הם גרים (אמאל'ה), אין מנוס מלקבוע – הוא מ-פ-חד.
בזמן שהציבור הישראלי בטראומה מהמראות מעזה, הם עסוקים בהדחת היועצת המשפטית לממשלה וכולם מצביעים בעד, כי למה לא, אם אפשר לפתוח את גבולות השחיתות ולחצות עוד קו אדום בדרך לשינוי המשטר
הם מגעילים אותי. כולם. כל שרי הממשלה, שבזמן שהציבור הישראלי בטראומה מהמראות מעזה, הם עסוקים בהדחת היועצת המשפטית לממשלה וכולם מצביעים בעד, כי למה לא, אם אפשר לפתוח את גבולות השחיתות ולחצות עוד קו אדום בדרך לשינוי המשטר. ובאותו יום ממש, ועדת החוץ והביטחון מצביעה בעד הדחתו של אדלשטיין וסיום תפקידו כיו"ר הוועדה, ובמקומו נכנס בועז ביסמוט.
הם מגעילים אותי. כל אלה שלא רואים ממטר יותר ממחצית מבני עמם. שמצפצפים עליהם, עלינו. אלה ששום דבר לא מוסרי, לא חוקי ולא אתי, אינו זר להם. אלה ששותקים ואלה שפועים. אנשים שאיבדו כבר מזמן את עמוד השדרה שלהם. את המצפן ואת המצפון.
אלה ששכחו את הסיבה שהם שם, ואלה שמבזים את שליחותם.
אתם מגעילים אותי.
