הרפובליקה של סין מחזיקה כבר שנים במקום הראשון בעולם בהוצאות להורג. המקום השני שמור לאיראן, והעונש יכול להיגזר בגלל האשמות רבות: רצח, אונס, הומוסקסואליות, התעללות מינית בילדים, סחר בסמים, מעשי שוד מזוין, פיגועי טרור, ניאוף, זנות, וכמובן, מלך מלכי סעיפי האישום: ריגול וסיוע מודיעיני למדינות זרות.
בשנים האחרונות עצרו את המנהג הברברי של סקילת נשים וגברים (בעיקר על ניאוף), והמקרים שבהם מעמידים את הנידון למוות מול כיתת יורים הולכים ומתמעטים. השיטה "המקובלת" באיראן כיום היא להוציא את הנידון לחצר בית הסוהר, להלביש שק על ראשו ולתלות אותו על עמוד. לרוב דואגים להעיר את שאר האסירים, להכריח אותם להיות עדי ראייה לתלייה. רק במקרים בודדים מראות הזוועה נחסכים מהם.
בכל זאת, המקרה של רוזבא ואדי, מהנדס הגרעין שהוצא להורג ביום רביעי האחרון אחרי שהורשע בריגול עבור ישראל, מוגדר גם באיראן כיוצא דופן. הוצאתו להורג התבצעה בארבע בבוקר, בלי עדי ראייה. למשפחתו לא נמסרה הודעה מוקדמת, ולא התאפשר להם לקיים את טקס הפרידה המסורתי. ההוצאה להורג התבצעה בחשאי, בתוך בית הסוהר הנורא "אווין", הידוע בשם הגנאי "כלא הסוף". בני המשפחה אפילו לא קיבלו את הגופה חזרה, לקבורה. הדבר היחיד שיכולים היו לעשות היה לצפות בשידור הטלוויזיה הממלכתית של איראן, שם, מיד אחרי טקס התלייה, שודר ראיון מוקלט של ואדי שצולם זמן קצר לפני הוצאתו להורג. ואדי נצפה יושב, מביט לעבר המצלמות ונראה כמי שלא עבר עינויים קשים בימים האחרונים. מהנדס הגרעין גולל בראיון ארוך את סיפורו ואת הדרך שבה ריגל עבור ישראל, לכאורה.
"אלכס" המגייס
לפי הגרסה ששודרה, ואדי בן ה-40 גויס דרך האינטרנט בידי סוכן מוסד שהציג את עצמו כ"אלכס". אחרי שמסר פרטים אישיים נפתחה התכתבות סמויה, ובהמשך ואדי נדרש לעבור בדיקות התאמה. כעבור שבועיים הגיעה הדרישה להגיע לאוסטריה להיפגש עם מי שיהפוך להיות מפעילו הקבוע. המפעיל הציג את עצמו בשם "קווין", ומהנדס הגרעין לא שאל שאלות מיותרות, מטרתו הייתה ברורה - העיקר לעזוב את איראן.
למרות החשאיות איראן החליטה לפרסם את הפרשה, כדי להזהיר את תושביה, בעיקר אלה המסווגים, ש"גם אם המוסד יכול הכל - אנחנו יכולים יותר"
לא ברור מדוע ואדי הסכים למסור וידוי ארוך כשהוא יודע שבכל מקרה יוציאו אותו להורג. הוא סיפר על חמש נסיעות לאוסטריה לפגישות עם "קווין", על הלחץ שהופעל עליו להעביר מידע על מאגר הגרעין בפורדו ובנתנז, ואף הרחיק לכת והודה שהוא סייע לחיסולו של מדען גרעין בכיר ששמו לא נמסר, בידי המוסד.
ואדי הסביר כי העביר מדי שבוע דוח מודיעין ל"קווין" בדרכים מוצפנות. המפעיל העביר בתמורה פעם בחודש תשלום במטבעות דיגיטליים, והתחייב לדאוג לדרכון שיוציא את ואדי ומשפחתו ל"מדינה ידידותית". אלא ש"קווין" לא היה מרוצה מהמידע שקיבל, ודחה את מועד סיום הפעלת המהנדס.
סמדר פרי צילום: יריב כץהאמת? קשה לפקפק באמינות הווידוי שמסר ואדי לפני מותו. הרי גם ככה היה לו ברור שלא ייצא בחיים. אבל מנגד, האפשרות לפיה ואדי החליט לשתף פעולה כדי לחסוך מבני משפחתו עינויים קשים ואלימות - נשמעת סבירה לגמרי.
למרות החשאיות לפני האירוע, איראן החליטה להוציא לאור את הפרשה כדי להזהיר את תושביה, ובעיקר את אלה שנמצאים בדרגים מסווגים ובכירים, ולהבהיר להם "שגם אם המוסד יכול הכל - אנחנו יכולים יותר".
משפטו של רוזבא ואדי נערך בלי מעורבות עורך דין. התביעה הציגה את תלונותיה, בית הדין חרץ את גורלו, ובישראל החליטו להמשיך לשתוק ולא להגיב.
