אין סיכוי שהאמריקאים לא היו בסוד העניינים של תקיפת הבניין שבו פועלת לשכת חמאס בדוחא. הם חולשים כבר שנים על השמיים של קטאר, ומחזיקים בעצמם בבסיס באל-עודייד שמאפשר הצצה ישירה לעבר איראן. והתיאום הזה, שיתוף הפעולה ההדוק בין המדינות, נמשך כבר עשר שנים לפחות. לא יכול להיות שמטוסים ישראליים יחדרו לשטחה האווירי של הנסיכות ‑ בלי האוקיי האמריקאי.
צריך להזכיר את האיום המפורש של הנשיא טראמפ בתחילת השבוע על חמאס. "זאת אזהרתי האחרונה", אמר, כשהציג את המתווה שלו לעסקה כוללת. אבל אי-אפשר להתעלם מכך שצמרת השלטון בנסיכות קטאר קיבלה רמז עבה מהאמריקאים על התקיפה ברובע קטארה, כפי שאמרה דוברת הבית הלבן והוסיפה אפילו ש”טראמפ לא אהב את מיקום התקיפה, ומצטער עליה”.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדומה לשר הביטחון ישראל כ"ץ, מיהר אתמול להסביר שהתקיפה הישראלית יצאה אל הפועל בתגובה לפיגוע הנורא בירושלים, שבו נרצחו שלשום שישה ישראלים. חמאס, מוקדם יותר, קיבל אחריות על הפיגוע והודיע ששני המחבלים פעלו לפי הנחיותיו.
לישראל חשבון ארוך עם הנהגת חמאס בקטאר. התוכנית למתקפה הייתה במגירה, והמתינה ל"הזדמנות הפז". וישראל, הפעם, לא התחבאה ולא הכחישה. לקחה מיד אחריות ולחצה למשוך את האמריקאים.
בשלב הראשון, כשעתיים אחרי התקיפה, ישראל קרצה לוושינגטון, ופורסם כי ניתן האישור האמריקאי לפעולה וכי היה תיאום בין המדינות. כעבור כמה שעות הטון השתנה מעט, ובירושלים התגאו שמדובר בפעולה ישראלית ש"נהגתה, תוכננה והתבצעה בידי ישראל". מותר לנחש שהיה מי שדרש בוושינגטון להסיר אחריות או מעורבות אמריקאית. אבל ההכחשה הזו, צריך לומר, לא משכנעת.
מתגוררים בווילות על חשבון קטאר
עשר פעמים לפחות, בביקוריי בקטאר בשנים האחרונות, יצא לי להגיע לרובע קטארה, סוג של שכונת מעמד הביניים בעיר הבירה דוחא. נשים הודיות ופיליפיניות כרעו על הקרקע וטיגנו חביתות בלי לחמם את המחבתות. ב-50 מעלות (בצל!) אין צורך להבעיר אש. החביתות המיטגנות על ריק הפכו לאטרקציה לתיירים. קטארה הוא רובע עממי-תיירותי, ויש בו עשרות חנויות, מסעדות, ורק 15 בתי מגורים. באחד הבניינים, הראו לי, נמצא משרדו של חליל אל-חיה, הנציג הבכיר של חמאס בנסיכות. אתמול למדתי שגם דירת מגוריו נמצאת בקומה שמתחת למשרד. אחרים בחמאס מתגוררים בווילות מפוארות הרבה יותר, על חשבון קטאר.
לא ברור מה יעלה כעת בגורלו של המשא ומתן. האם הדיונים יעברו בלעדית למצרים, ואולי זה המצב העדיף? האם לאחת ממדינות אירופה? או שהמגעים ישקעו בתרדמת וירחיק את הטיפול בגורלם של החטופים?
בסוף השבוע האחרון כינס ראש ממשלת קטאר, מוחמד אל-ת’אני, את הנהגת ארגון הטרור חמאס בנסיכות. הטונים עלו בשיחה, כשאל-תאני לחץ על הנהגת חמאס להשיב בחיוב (מה שלא קרה) לתוכנית החדשה-ישנה של הנשיא טראמפ לעסקה כוללת. הוא דיקלם את הודעת הנשיא האמריקאי שאיים כי "זאת ההצעה האחרונה, ולא יהיו יותר". בחמאס הודיעו שיסכימו, אבל צירפו שורה של הסתייגויות.
כמו ירדן ב-1997, כשישראל כמעט הצליחה להתנקש בחייו של חאלד משעל, עד אז דמות אנונימית לחלוטין בארגון, כך קטאר אתמול הודיעה חד-משמעית : "יוצאים מהמשא ומתן" ו"מפסיקים לתווך".
חמאס הודיע שהנהגת הארגון שרדה, אבל גם באין קביעה ברורה של תוצאות התקיפה, לא ברור מה יעלה בגורלו של המשא ומתן להחזרת החטופים. האם הדיונים יעברו בלעדית למצרים, ואולי זה המצב העדיף? האם הם יועברו לאחת ממדינות אירופה? או שאולי המשא ומתן ישקע בתרדמת וירחיק את הטיפול בגורלם של החטופים, שנמצאים כבר כמעט שנתיים בשבי?
סמדר פרי צילום: יריב כץישראל דאגה אתמול להבהיר כי לא תקפה את קטאר, אלא "רק את חמאס בשטח קטאר". זו מדינה שאין עימה הסכמים ואין מחויבויות, ובכל זאת, בכירים ישראלים - ראש המוסד, ראש השב"כ ושלושה שרים לפחות הגיעו לנסיכות.
נכון, קטאר הוציאה גינוי חריף (ומוצדק מבחינתה) לישראל בריבונותה. השאלה, מה חושב שייח’ תמים בן חמד אל-ת’אני, השליט. האם ייצא מהמשחק הפוליטי שמקנה לו עמדת כוח? האם ירצה להצטייר כנותן חסות לארגון טרור? אסור לשכוח שחמאס שנוא במדינות ערביות כירדן, מצרים, סעודיה ומרוקו. אפילו באיחוד האמירויות, עם כל המתח שהשתרר בימים האחרונים, הוציאו הודעת גינוי חריפה לפיגוע בצומת רמות בירושלים.
