קשה, בשלב זה, להעריך את ההשפעה שתהיה לניסיון חיסולה של צמרת חמאס בקטאר על המשא ומתן לשחרור החטופים וסיום המלחמה. אך דבר אחד אפשר לומר בוודאות: הפגיעה אתמול בבכירי חמאס בחו"ל, או כפי שהיא מכונה בשפת המודיעין "מבצע עריפה", היא פעולה לגיטימית וצודקת שהייתה צריכה להיעשות כבר מזמן.
קטאר, שלא בצדק, קיבלה בתחילת המלחמה מעמד של חסינות שרבים תהו על קנקנו, וללא הצלחה: כיצד ייתכן שמדינה לא "מורכבת", אלא כזו שתומכת בתנועת האחים המוסלמים ומממנת אותה, שמארחת את בכירי הארגון שאחראי לטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, שהעבירה מיליארדי דולרים לקופת חמאס וממשיכה לטפח בקנאות את זרועות ההסברה שלה בעולם באמצעות ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה ועושה מבצעי השפעה שחדרו למסדרונות הבית הלבן בוושינגטון – כיצד דווקא היא זו שהפכה למתווכת המרכזית בין חמאס לבין ישראל. המהלך המתבקש לאחר 7 באוקטובר היה לפגוע בכל ראשי חמאס ששוהים על אדמת קטאר ולהעביר את התיווך באופן בלעדי למודיעין המצרי, שכבר הביא בעבר לעסקת גלעד שליט. במערכת הביטחון, בעיקר בשב"כ, היה מי שהמליץ על המבצע הזה לפני חודשים ארוכים. אלא שמשום מה, בחר הדרג המדיני להמשיך ולטפח את הערוץ הקטארי – למרות שכמעט כל צמרת חמאס המשיכה לשהות בדוחא ועל אף המשך ההסתה באל-ג'זירה. יתרה מכך, כיום אנחנו יודעים שהשפעתה של קטאר חדרה גם ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושהיה בלשכה מי שפעל כדי לפגוע בתדמיתה של מצרים וביחסים בין ירושלים לקהיר, על מנת לסכל את העברת התיווך בעסקת החטופים לידיים מצריות. המציאות ההזויה הזו נפסקה אתמול, ונתניהו – שבעבר שלל את המבצע הזה – היה בחמ"ל המבצעים המיוחדים של השב"כ כדי לפקח על הפעולה.
דרמה
אם אכן הצליח, ההשלכות של המבצע על חמאס דרמטיות, לא פחות. באיזון העדין שבין הנהגת הזרוע הצבאית של הארגון בעזה לבין הצמרת המדינית בחו"ל יחול כעת מפנה משמעותי. קבלת ההחלטות בנושא המו"מ והמשך המלחמה תעבור ככל הנראה כמעט באופן בלעדי לעזה, ובעיקר לעז א-דין אל-חדאד, שהפך להיות ראש הזרוע הצבאית לאחר חיסול האחים סינוואר.
המתווכת שצפויה לחזור כעת לקדמת הבמה היא מצרים, ובעיקר המודיעין המצרי – שאנשיו אינם ידועים בחיבתם היתרה לחמאס
יש נטייה למתג את הזרוע הצבאית כמקשה אחת, קיצונית יותר בהשוואה לחברי הלשכה המדינית, אך לא תמיד היו כך פני הדברים, וישנה כל הזמן תזוזה בעמדות. חדאד לא תמיד תמך בעמדת המפקדים שלו ברצועה, יחיא ומוחמד סינוואר. אין להסיק מזה שהוא תומך כיום בהפסקת אש מהירה או בעסקה מול ישראל: הוא במובנים רבים דמות "מורכבת" – קיצוני מאוד מבחינה דתית, אך מעשי יותר כנראה במישור הצבאי ממשיחיים נוסח יחיא סינוואר. מאז 7 באוקטובר, הוא היה במגע עם כמה מהחטופים והחטופות הישראלים. אך כעת, רגע לאחר פעולת חיסול שבה ייתכן שכל צמרת חמאס נפגעה, ספק אם יוכל להרשות לעצמו להיות זה שייכנע לדרישות האמריקאיות-ישראליות.
אבי יששכרוף צילום: יובל חןהמו"מ לשחרור החטופים יתעכב כעת לתקופה מסוימת, לא ברור לכמה זמן. המתווכת שצפויה לחזור לקדמת הבמה היא מצרים, ובעיקר המודיעין המצרי – המוחבראת בראשות חסן רשאד. אנשי המודיעין המצרים אינם ידועים בחיבתם היתרה לחמאס, ובטח שלא לתנועת האם של הארגון, האחים המוסלמים, שבה הם רואים כאיום קיומי על שלטונו של הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי. בעבר הם הפגינו מקצועיות רבה וגם קשיחות מול חמאס ומול ישראל. השאלה אם הם יצליחו להביא להצעה שתהיה אטרקטיבית דיה לחדאד מצד אחד, אך גם לנתניהו ולקואליציה שלו, שהצליחו לעשות לא מעט כדי לטרפד עסקאות קודמות.
