"ההתנהלות הישראלית עלתה בדם קטארי", כך אמרו גורמים בכירים במפרץ ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" על הרג המאבטח הקטארי של הנהגת חמאס בתקיפת חיל האוויר בדוחא. הדברים האלו מעלים שאלה שלא נבחנה עד עתה בכל הנוגע לתקיפה מעוררת המחלוקת. האם האפשרות הזו, של נוכחות אנשי אבטחה מקומיים, הובאה בחשבון על ידי ישראל, או לפחות הייתה צריכה להיכלל בחישובים ובהערכות הסיכון לקראת התקיפה.
תיעוד מהתקיפה הישראלית בדוחא
לישראל יש ניסיון רב בשיגור משלחות לדוחא ובאופן שבו נציגים זרים, בטח כאלה הקשורים לעניינים רגישים, מטופלים בידי רשויות הביטחון המקומיות. "בישראל ידעו שזו המחויבות של קטאר כמארחים, לוודא את ביטחון האורחים שלהם, ואת העובדה שיש סיכוי שהמאבטחים יהיו בתוך הבניין ואף בחדר המדובר", אמרו הגורמים.
לדבריהם, ההתעלמות הישראלית מהסיכון לפגיעה באנשי ביטחון קטארים היא הוכחה לכך שמטרת התקיפה לא הייתה הנהגת חמאס אלא "המו"מ לעסקה והיחסים עם קטאר, שנתניהו, כנראה בגלל הבעיות המשפטיות שלו, רוצה לרסק". כפי שחשפנו כאן, גורם קטארי בכיר מאוד אמר אתמול כי ראשי חמאס לא היו בחדר אחר, אלא בבניין אחר. גורם בכיר במערכת הביטחון מסר כי תיבדק גם האפשרות שהם בכלל היו בבניין אחר.
הגורם הקטארי אמר כי מי שנהרגו בתקיפה, לרבות בנו של אל-חיה, היו צוות שעסק בגיבוש החומר לקראת פגישת הבכירים, שחלקם הגיעו מטורקיה, כדי לדון על המתווה שהציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
עוד אמר הגורם כי הכישלון יכול היה להיות גדול הרבה יותר, זאת משום שזמן קצר לפני התקיפה נדחתה בשעה-שעתיים פגישה בין הנהגת חמאס והבכיר הקטארי הממונה על הקשר עם חמאס וישראל, המכונה בפי חבריו ועמיתיו "מר כהן" בגלל הביקורים הרבים שלו בארץ. במילים אחרות - רק מזל מנע את נוכחותו במקום בזמן התקיפה. מדובר בגורם המקורב לראש הממשלה הקטארי ואף לאמיר, שמותו בתקיפה היה מחריף את המשבר עוד יותר.
3 צפייה בגלריה
התקיפה - "באמצע דיונים על הצעת טראמפ"
(צילום: AFP, REUTERS/Ronen Zvulun, REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
הקטארים ממלאים פיהם מים מול השאלה הגדולה שנותרה פתוחה - מה קרה לבכירי הארגון שככל הנראה לא נהרגו, אבל יתכן מאוד שחלקם לפחות פצועים. רוב הבכירים לא הגיעו לטקסי ההלוויה של ההרוגים בתקיפה, ובקטאר אומרים כי מדובר על שיקולי ביטחון אך לא מוכנים למסור פרטים נוספים על הסיבה שבגינה הם אינם משחררים צילומים של הבכירים.
לפי שני מקורות במפרץ הבקיאים במתרחש בדוחא, הקטארים כופים כללי ביטחון ואבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר על הפרשה כולה, לרבות הנפגעים או מי שהיה בקרבת מקום התקיפה שהרסה חלק ממתחם משרדי חמאס. באשר להנהגת הארגון, המטרה המקורית של ההפצצה, המקורות אומרים שכולם נמצאים בדוחא, במתחם מאובטח של הקטארים, בלי טלפונים או כל מכשיר משדר אחר, ונאסר עליהם לדבר עם מי שנמצא מחוץ למתחם.
לדברי אחד מהבכירים במפרץ, התקיפה התרחשה "באמצע דיונים כאן, שעות לפני התכנסות חמאס לפגישה פנימית ולאחר מכן פגישות איתנו, כדי לדון בעמדה כלפי ההצעה האחרונה של הנשיא טראמפ. איך אפשר להבין את זה?". בנוסף, בכירים קטארים בשיחות אמש לא אמרו זאת במפורש, אך נראה כי בגלל שהם מאמינים שמטרתו של נתניהו בתקיפה הייתה לסכל את המו"מ לעסקה וכל אפשרות לעסקה, קטאר לא תתנתק סופית מהמו"מ ואולי תמשיך לשמש כמתווכת מובילה.
ההחלטה תיפול בכפוף לפרסום תוצאות פגישות המשלחת הקטארית עם הנשיא טראמפ ובכירי הממשל מאז ההתקפה. המשלחת הקטארית בראשות ראש הממשלה שייח מוחמד שבה לדוחא אך טרם נודע מה סוכם בינה לבין הנשיא טראמפ וצוות הבית הלבן. ההערכה היא שבהינתן שארה"ב תספק ערבויות מניחות את הדעת להגנה מפני תקיפה נוספת של ישראל בשטח קטאר, ואולי גם תהיה מעורבת יותר בניסיון לכפות על נתניהו הסכם שיביא לסוף המלחמה, קטאר תמשיך לתווך.
3 צפייה בגלריה
גורמי מודיעין ישראלים בכירים: "תהליך קבלת ההחלטות היה פגום"
(צילום: Ibraheem Abu Mustafa, רויטרס)
בתוך כך אומרים גורמי מודיעין ישראלים בכירים על התקיפה כי "תהליך קבלת ההחלטות היה פגום, וזאת מחמאה. כשרוב גורמי הביטחון מתנגדים לתקיפה, בלי הצגה סדורה של השיקולים בעד ונגד, בלי עבודת מטה, בלי שניתן זמן להסביר את מה שעומד להיחשף, את השיקולים לגבי היחסים עם קטאר, ואת ההשלכות על החטופים. בסופו של דבר, נתניהו הפסיק להתייעץ באמת, ומה שהוא עושה זה לצאת ידי חובה. בסוף הוא ושר הביטחון מחליטים לבד, כלומר הוא מחליט לבד".
לאורך כמעט שנתיים מתחילת המלחמה הוכנו שתי תוכניות כדי לפגוע ביעד. אחת מהן קרקעית, בהובלה של המוסד, שנקראה "רכבת לילה", והשנייה אווירית. בהמשך, לנוכח התנגדות המוסד לעניין כולו, וכדי שמבצע אחד לא יקטע את הקשר שבין המוסד לבין הקטארים, הורד המבצע הקרקעי מסדר היום ונותר רק האווירי, זה שהובא לדיון במהלך היממה שלפני התקיפה ועד לאישור.
סימני השאלה שנותרו
חמישה ימים אחרי התקיפה בדוחא, ומשיחות עם בכירים קטארים וישראליים, סימני השאלה רק מתרבים. הנה המרכזיים שבהם:
מדוע התקיפה נכשלה? לפי דברי הגורם הקטארי הבכיר מאוד שנחשפו כאן, ראשי חמאס כלל לא היו בבניין שהותקף, שגם הוא נפגע חלקית בלבד. הגורם הקטארי אומר כי מי שנהרגו בתקיפה, לרבות בנו של אל-חיה, עסקו בגיבוש החומר לקראת פגישת של הבכירים. האם הנהגת חמאס קיבלה אזהרה מיידית לפני התקיפה על מה שעתיד להתרחש? ככל שחולף הזמן נראה כי האזהרה מארצות הברית הגיעה אחרי התקיפה. עם זאת, בחודשים האחרונים נערכו שינויים והתאמות במערך הביטחון של החמאס, כולל המתקנים לפגישות. האם ההחמצה של הבכירים נובעת מזה, או שהם יצאו להתפלל בבניין אחר ברגע האחרון, ואם יצאו - כיצד הדבר לא נראה בידי המודיעין הישראלי?
האם בישראל ידעו כי יש סכנה לפגיעה באנשי ביטחון קטארים, לרבות בכירים שעלולים להיות בפגישה עם אנשי החמאס? האם ננקטו אמצעי זהירות כדי למנוע פגיעה כזו? האם הסכנה מפני פגיעה הוצגה בתהליך קבלת ההחלטות שבסופו הורה ראש הממשלה על ההתקפה?
האם לקראת שיחת הטלפון המוצפנת שאישרה את התקיפה נערכה עבודת מטה מסודרת באמ"ן, בשב"כ או במל"ל על הסיכונים והסיכויים הצפויים אם התקיפה תיכשל, וגם אם תצליח?
3 צפייה בגלריה
לפני ואחרי: מתחם הווילות של חמאס בדוחא, מהלוויין
(צילום: © 2025 PLANET LABS PBC / AFP)
מדוע לא הוזמן לדיון ניצן אלון, הגורם המקצועי הבכיר העוסק בנושא המו"מ לעסקת חטופים שהיה אמור להיערך בדוחא בשעות שאחרי התקיפה? ומי, אם בכלל, הציג בהיעדרו את שאלת השפעת התקיפה על המו"מ להחזרת החטופים, עניין שהוא אחד משתי מטרות המלחמה?
האם הוצגה, ואם כן על ידי מי ואחרי איזו עבודת הכנה, האפשרות שהפעולה, גם אם תצלח, עלולה לגרום נזק מודיעיני-מבצעי, בעיקר בכל הנוגע לשני עניינים: הראשון הוא חשיפת יכולות שב"כ ואמ"ן. השני, אם הדיווחים נכונים – (נחשף ב"וול סטריט ג'ורנל") – שימוש ביכולות ייחודיות מאוד של חיל האוויר.
מה השתנה והביא להחלטה לתקוף דווקא עכשיו, לאחר שבפני נתניהו כבר הובאה שורה של תוכניות בשנתיים האחרונות לחיסול אותה צמרת באותו בניין? בכל הפעמים האחרות הוחלט לא לפעול כל עוד הקטארים הם המתווכים בין לישראל לחמאס. זה עדיין המצב. אז למה הוחלט לתקוף?
מה הבטיח ראש המוסד דוד ברנע לקטארים בנוגע לפגיעה בראשי חמאס? לפי פרסום בארה"ב ומקורות במפרץ, לפני כמה חודשים הבטיח ברנע כי ישראל לא תפעל נגד ראשי חמאס בשטחה של קטאר כל עוד מתקיים מו"מ. במוסד סירבו להגיב לדברים או לכל שאלה אחרת בנושא התקיפה.
האם הגישה האגרסיבית בשבועות האחרונים בסביבת נתניהו כלפי קטאר - ציוץ של בנו יאיר שהשווה בין האמיר ואמו לנאצים, נבואות של יעקב ברדוגו על הפצצת דוחא והתערבות גורמים בכירים בניסוח הודעות דובר צה"ל אודות ההתנקשות בחייו של כתב אל ג'זירה באופן שיקשרו את קטאר לחנה - הייתה קמפיין לדה-לגיטימציה של קטאר לקראת התקיפה?
ככל הידוע ממירב המקורות, גם ראש המוסד ברנע וגם הרמטכ"ל זמיר התנגדו לתקיפה בעת הזו, כלומר לתקיפה בכלל. ניצן אלון לא היה שותף להתייעצויות ולכן, לכל היותר, הבכיר הביטחוני היחיד שאינו מינוי פוליטי שאולי הביע תמיכה במהלך היה ממלא מקום ראש שב"כ, כשראש הממשלה מצהיר שאינו עומד להיות ראש שב"כ הבא.
אם זה המצב, כיצד מקבל ראש הממשלה החלטה על פעולה כה קריטית עם משמעויות כה מרחיקות לכת כשאף אחד מבעלי התפקידים המרכזיים ומבעלי הניסיון לא תומך בה, תוך שהוא ממדר את הסמכות הבכירה בנוגע לחטופים ומתעלם מהסכנות שראשי המוסד וצה"ל משקפים לו?
ואם זה המצב, מה היו התסריטים האופטימיים שהציג ראש הממשלה או שהוצגו בפניו? מה חשבו האנשים שאישרו את המבצע שיקרה אחרי עריפת הנהגת חמאס? שהארגון בעזה ייכנע?
פורסם לראשונה: 00:00, 14.09.25
