ב-3 באוקטובר, 1973, זימן אליו אנואר סאדאת את הרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי וצוות עוזרים קרובים, בהם ראש לשכתו רב העוצמה, אשרף מרוואן. לפי הכותב הבכיר במדינה, מוחמד חסנין הייכל, נשיא מצרים היה מודאג. לא כי ראה משהו, לא כי שמע משהו, לא כי הגיע מודיעין כלשהו. בדיוק להפך. הוא חשש כי תרגיל ההונאה הגדול, זה שיוגדר לימים בידי ראש אמ"ן האלוף שלמה גזית, שמונה לאחר מלחמת יום הכיפורים, כ"גזלייטינג הגדול בהיסטוריה", תרגיל שבו סאדאת יציב מאות אלפי חיילים על קו המים וישראל לא תגיב בשל תחושת ביטחון מוחלטת שמקורה ב"עליונות מודיעינית" – פשוט הלך טוב מדי.
"הם עדיין לא יודעים", אמר שאזלי.
סאדאת לא השתכנע. "הם עדיין ישנים שנת דבש מתוקה?" תהה הנשיא, "או שהם מתחבאים בשדה התירס וממתינים לאויב". הוא חשש מכך שהשקט מטעה, שהישראלים יודעים ומכינים מלכודת לצבאו.
כדי לברר אם הם באמת ישנים או עושים הפוך על הפוך, למחרת בערב התקשר מרוואן למפעיל שלו במוסד, דובי, ומסר את הקוד הכללי למלחמה. לא הקוד למלחמה מיידית, אלא משהו שיקרה מתישהו
כדי לברר אם הם באמת ישנים או עושים הפוך על הפוך, למחרת בערב התקשר מרוואן למפעיל שלו במוסד, דובי, ומסר את הקוד הכללי למלחמה. לא הקוד למלחמה מיידית, אלא משהו שיקרה מתישהו. כלומר, לא צריך להיות לחוצים. הוא ביקש לראות את ראש המוסד למחרת בלונדון. ההנחה הייתה שאם ביום שישי בערב ראש המוסד ייצא מישראל, זה סימן כמעט ודאי שישראל לא חושבת שתפרוץ למחרת מלחמה, כי אחרת הוא לא היה עוזב.
צבי זמיר הגיע, והחל את השיחה בשאלות לא קשורות לנושא. בסוף היה זה מרוואן שאמר לו שהם הגיעו כדי לדבר על מלחמה. "או שאתם יודעים הכל ומתכוננים להשמיד את הצבא המצרי, או שאתם לא יודעים עד כמה האיום חמור", הוא טוען. זמיר ממשיך להביע ספקות: למה לסאדאת לצאת בכלל למלחמה? מרוואן יכול לדווח לבוס בקהיר: באמת אין להם מושג.
1 צפייה בגלריה


המאמרים של האלוף אהרון פרקש ורונן ברגמן מ־6 באוקטובר ,2023 ובהם אזהרות על הסכנה באי חקירת הכשלים המודיעיניים במלחמת יום הכיפורים
ב-7 באוקטובר 2023, ב-5:30 בבוקר לערך, הסצנה הזו חוזרת על עצמה. מוחמד דף מחליט לבטל הכל, לא בגלל שקורה משהו בצד הישראלי אלא בגלל שלא קורה כלום. דף לא מאמין שההונאה עובדת כל כך טוב. הוא בטוח שהישראלים אורבים אי שם בחושך, ממתינים להפיל את כוחות הנוח'בה שלו בפח.
גם סאדאת וגם דף טעו, הבינו את טעותם, ויצאו לקרב, התוצאות ידועות.
השניים, דף לבטח, ראו בכך את רצון האל. אבל לא התערבות שמיימית גרמה לכך שישראל הייתה לא מוכנה, אלא קהילת מודיעין שאנשיה אף פעם לא יודו שנפלו קורבן להונאה.
וכך, באמצע 1974 הגיע לגורמים בכירים במוסד מודיעין מדאיג לגבי אמינותו של מרוואן. גזית, ראש אמ"ן החדש, הורה לבדוק את השתלשלות האירועים שהובילו לגיוסו והפעלתו. במוסד שמעו על כך שגזית הקים ועדת בדיקה והחליטו להקים ועדה משלהם. הוועדה הגיעה באוקטובר 1974 למסקנה שהחשדות של גזית מופרכים. למה? כי "לא סביר שהתנדבותו של 'המלאך' לעזור לישראל היא מבצע הונאה מתוכנן של המצרים לאור יכולותיהם בתחום זה, מורכבותו של מבצע הונאה ברמה זו, והקושי בהחזקתו לאורך זמן".
בקיצור, הקביעה התבססה על כך שהמצרים פשוט לא מספיק חכמים בשביל לבצע כזה תרגיל. רק היה חסר שיכתבו משהו על כפכפים וקלצ'ניקובים.
ומילא שמישהו כתב את דבר היוהרה הזה, אבל בספטמבר 2023, במלאת 50 שנה למלחמה, הוציא המוסד לאור ספר וערך טקס מיוחד כדי לחגוג את מה שאנשיו רואים כהצלחה גדולה במלחמה יום הכיפורים. בספר נכתב כי בארגון נערכו לאורך השנים בדיקות "ואלה שללו לחלוטין את האפשרות ש'המלאך' היה מוחדר או 'כפול' למטרות הונאה נגד ישראל". וכיצד הגיעו למסקנה הזו? עם אותה תיאוריה על היכולות העלובות של הערבים בכל הנוגע להונאה.
"המלאך היה סוכן אסטרטגי", אמר ראש המוסד דוד ברנע בטקס השקת הספר, "כל מי שטוען אחרת, לדעתי ככל הנראה מחפש פרסום או שפשוט איננו מבין בתמונה המודיעינית וביומינט"
"המלאך היה סוכן אסטרטגי", אמר ראש המוסד דוד ברנע בטקס השקת הספר, "כל מי שטוען אחרת, לדעתי ככל הנראה מחפש פרסום או שפשוט איננו מבין בתמונה המודיעינית וביומינט". או במילים אחרות: אם מישהו חושב אחרת מאיתנו, המסקנה היחידה הנובעת מכך היא שהוא נבער, לא מבין במודיעין, חסר ותק בהפעלת סוכנים, או שהוא פועל ממניעים זרים.
שבועיים לאחר אותו טקס, ב-6 באוקטובר, 2023, פרסם "ידיעות אחרונות" שני מאמרים משולבים מאת אלוף אהרון זאבי פרקש, ראש אמ"ן לשעבר, ומאת כותב שורות אלה, על הפיברוק ההיסטורי וההונאה שטויחה. פרקש סיים באזהרה: "רק אם נחקור את הכשלים שלנו נוכל להפיק לקחים. אחרת נופתע שוב וניתפס לא מוכנים".
למחרת תקף חמאס את ישראל.





