כדאי להביט על השנתיים האחרונות ממעוף הציפור. ישראל הגיעה בשבועות האחרונים למרחק נגיעה מכישלון מוחלט. לא צבאית. מדינית ואסטרטגית. חמאס הצליח לגרור את ישראל למפולת. החרם הכלכלי החל לפגוע ביבוא וביצוא. הקונספציה הישראלית של "לחץ צבאי יוביל לוויתורים" – לא הוכיחה את עצמה בשנתיים האחרונות. להפך. הלחץ הבינלאומי, בגלל הפעילות הצבאית, היה עלול לדחוף את ישראל ממפולת לקריסה. ההסכם הגיע ברגע קריטי. עצם העובדה שישראל מכריזה על עצירת לחימה, גם אם היא נמשכת רק לצורכי הגנה – היא בבחינת הצלה מקריסה.
ההסכם, בתקווה שיתממש, מעניק לישראל את כל מטרות המלחמה. ולמרות זאת, נתניהו לא חתם על הסכם שכולל "הגדרה עצמית" לפלסטינים, כלומר מדינה, מרצונו החופשי. הוא חתם משום שאקדח הונח לרקתו. ובכל מקרה, הבעיה היא בנזקים ההולכים ומצטברים. ישראל ניצחה בקרב, אבל הפסידה במערכה. כל ההישגים האסטרטגיים, המאוד משמעותיים, מול איראן וחיזבאללה, החלו להתפוגג בגלל הפגיעה ההולכת ומעמיקה במעמדה הבינלאומי של ישראל. הסירוב המתרחב של עובדי נמלים להעמיס מטענים לישראל היה עלול להוביל למשבר כלכלי חסר תקדים. עוד שלב בדרך לקריסה. כבר עכשיו, ציוד צבאי וחיוני לא מגיע לישראל. ההסכם, בתקווה שיקרום עור וגידים, לא יפסיק את העוינות לישראל ביום אחד. אבל הוא מפעיל את המעצורים. עכשיו יהיה צורך במשימה הקשה של שיקום מעמדה המדיני של ישראל. ספק אם הממשלה הנוכחית מסוגלת לעמוד במשימה. מדובר במשימה לטווח ארוך.
תשובת חמאס היא לא בדיוק כן. אבל הנה לנו אבסורד נוסף: זה לא חשוב מה חמאס אומר. נתניהו ניתב את עצמו למצב שבו הדבר החשוב היחידי הוא מה טראמפ אומר. טראמפ הודיע שמדובר בתשובה חיובית, וגם הפך את חמאס לתנועת שלום. תוך שעות בודדות נאלץ נתניהו, שוב בכפייה, להורות על עצירת הלחימה.
למה, לעזאזל, לא יזמה ישראל שום מהלך? הרי במקום עצירת לחימה כפויה הייתה יכולה ישראל, פעם ועוד פעם, ליזום עוד ועוד הפסקות אש, כדי שיהיה ברור שחמאס הוא זה שרוצה מלחמה, ולא ישראל
למה, לעזאזל, לא יזמה ישראל שום מהלך? הרי במקום עצירת לחימה כפויה הייתה יכולה ישראל, פעם ועוד פעם, ליזום עוד ועוד הפסקות אש, כדי שיהיה ברור שחמאס הוא זה שרוצה מלחמה, ולא ישראל. הרי הנשק של חמאס לא ניצח בג'באליה ולא ברפיח. חמאס ניצח בזירה הבינלאומית. בקמפוסים, ברשתות החברתיות, בעיתונים, באיגודי עובדים.
השינוי התחולל גם בדעת הקהל בארה"ב, שעברה מתמיכה בישראל לתמיכה בפלסטינים. וזה היה ברור שזה בדיוק מה שיגרום לטראמפ להניח את האקדח על השולחן. אבל נתניהו לקה בעיוורון. כל מה שישראל הייתה יכולה לעשות וחייבת לעשות כדי להרוויח נקודות, נתניהו נאלץ לעשות, לאחר שישראל הפסידה עוד ועוד נקודות. ספק אם טראמפ הוא האיש הנכון להציל את ישראל מעצמה. אבל עכשיו, לפחות עכשיו, הוא האיש הנכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.10.25
