אם זה קרה בתפוח הגדול - זה יכול לקרות גם אצלנו. אם הייתם אומרים לפני שנה שיש סיכוי שזוהרן ממדאני, מוסלמי בן 34, חבר מועצה בעירייה ללא תמיכה של מוקדי הכוח המסורתיים והכסף הגדול יגיע ליעד - אחוזת גרסיה, מעון ראש העיר - היו אומרים לכם שאתם הוזים.
אבל ממדאני זיהה את הכעס, את הייאוש ואת המיאוס מהתנהלותו של דונלד טראמפ אצל בוחרים מקרב כמה מהשבטים השונים שמרכיבים את החברה האמריקאית והשכיל לגייס אותם לצידו באופן שעוד יילמד באוניברסיטאות. זאת ועוד, ראש העיר הנבחר הוא תוצר מושלם של הרשתות החברתיות ושל ערוצי הטכנולוגיה שהפכו למקור המידע הבלעדי של בוחריו הצעירים. המגיש ביל מאהר, שלדעתי נמנה על הקבוצה המצומצמת של אישים שמשפיעים על עיצוב דעת הקהל באמריקה, מסביר כך את תבוסת הדמוקרטים לדונלד טראמפ: "הבעיה של הדמוקרטים היא שהם נראים חלשים הבורחים ממאבקים במקום לתת אגרופים ליריב. למצביעים לא אכפת עד כמה אתם חכמים, העיקר שלא תהיו נמושות. טראמפ הצליח יותר אצל ההיספנים אחרי שאמר עליהם שהם רוצחים ואנסים. תעליבו אותנו, שקרו לנו - העיקר שתנהיגו אותנו".
ממדאני התגלה כפייטר אמיתי, לא נמושה, הוא לא הפסיק להתגרות בטראמפ. בנאום הניצחון שלו אמר: "תגביר את הווליום, אני יודע שאתה צופה בנו".
אולם יש להוסיף את ההסתייגות המתחייבת: מאיפה ייקח ממדאני את המיליארדים למילוי ההתחייבויות שלו במערכת הבחירות - מערכת הסעות חינם, הקפאת שכר הדירה ומרכולים מסובסדים על ידי העירייה? הכל בחינם?
אנחנו הרי קרובים לעצמנו, ולכן בצדק קיימת דאגה עמוקה מהשינוי שיתחולל באמריקה ביחסים כלפי ישראל. דור של מצביעים בפעם הראשונה שלא חש מחויבות כלשהי לאתוס הישראלי של שואה וציונות ואחרי שנתיים של מלחמה, הקולות נגד התנהלותה של ישראל מול הפלסטינים איננה רק עניין לשולי החברה. דוברי הממשלה אצלנו מתנחמים בצורה מגוחכת שמדובר באנטישמיות. תרגיעו. נתניהו וחבורתו האמינו, כנראה, שטראמפ יעמוד בראשות אמריקה לנצח והתעלמו ביהירות מהצד הדמוקרטי. רון דרמר ונתניהו חשבו שהם מבינים את אמריקה יותר ממובילי דעת קהל שם. עם התוצאות המרות של תפיסת עולמם ייאלצו להתמודד הבאים אחריהם.
עם זאת, הייתי ממליץ לא להיכנס לדיכאון ולהניח שלמרות שממדאני איים שיעצור את נתניהו אם זה ינחת בעיר. זה לא כל כך פשוט. מועמר קדאפי נהג להגיע למרכז האו"ם ולהתנחל במתחם ענק של אוהלים שבנה במרכז העיר.
ואצלנו, בשנה הקרובה נלך לבחירות. עם כל השוני מותר לדמיין שאם נפגוש במערכת הבחירות דמויות חדשות מבין אלה שלחמו במלחמה הארוכה בתולדות המדינה, הם עשויים לסחוף אחריהם דור שלם וגם את הדור שלנו שיצביעו עבורם. רוצים מועמד שלדעתי יצליח במשימה? יונתן שמריז שעומד בראש "קומו": ישר דרך, מנהיג. שמריז מייצג משהו שבכל מדינה נורמלית היה הופך למוצר הנדרש ביותר להחליף את כל המועמדים בעיני עצמם והתומכים בהם, שלמרבה הצער רבים מהם נחשפים במלוא עליבותם כשהמטרה היחידה המובילה אותם היא לקחת מהקופה הציבורית ולהשאיר את רוב הציבור מעבר לגדר.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.11.25
