התחזית לשבעת הימים הקרובים מטרידה. אין גשם באופק. מדובר בטהרן. לא בתל אביב. אין צורך בדובר צה"ל באיראנית כדי לפרסם אזהרות פינוי לטהרן. ביממה האחרונה הן מתפרסמות על ידי שלטון האייתוללות. המאגרים התרוקנו. גם במשהד, העיר השנייה בגודלה. נכון לאתמול, מפלס הרזרבות במאגרי המים ירד אל מתחת ל-3%.
המשטר האיראני היה אמור להשקיע כל מאמץ כדי להתמודד עם הבעיה. איראן מתייבשת, האיראנים צמאים. אבל דווקא בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על חזרה מואצת לפיתוח טילים וליבוא מרכיבי ייצור ודלק מסין וצפון קוריאה. "אלפיים טילים ישוגרו לישראל ביום אחד", הם מאיימים עכשיו. ושוב אנחנו שומעים את תופי המלחמה. השאלה, אומרים חלק מהמומחים, וגם תחקיר שפורסם אתמול ב"ניו-יורק טיימס", היא לא האם אנחנו לקראת סיבוב שני בין ישראל לאיראן. השאלה היא מתי הוא ייפתח, משום שאיראן לא למדה שום לקח מהמכה הקשה שהיא חטפה במלחמת 12 הימים ביוני.
נניח להערכות המודיעיניות על ההצטיידות האיראנית בנשק לעשות את עבודתן. הסיבוב האחרון הוכיח שגורמי המודיעין עשו עבודה מדהימה. אלא שכאשר מעריכים את סיכויי העימות הבא – כדאי לזכור שההיגיון של משטרים אידיאולוגיים שונה לחלוטין ממה שנדמה לרוב המומחים. המודיעין הישראלי נחל כישלון היסטורי בגלל ההערכה שהחמאס מורתע. חיי היום-יום ברצועה היו הרבה יותר מסבירים. סרטי וידאו מהריוויירה של עזה, ממרכזי הקניות, הציגו מדינונת משגשגת ופורחת. מי יהיה מטורף לוותר על כל הטוב הזה?
אז זהו, שהם ויתרו. הם היו מטורפים, השגשוג לא עניין אותם. האידיאולוגיה הובילה אותם. הם התלהבו מפגיעה קטנה בישראל גם אם המחיר הוא חורבן שהם ישיתו על רצועת עזה, עם עשרות אלפי הרוגים ועם נכבה מפחידה מתוצרת עצמית. הרי ראינו את האקסטזה שבה המוני עזתים קיבלו את הטנדרים עם גופות של חטופות או חטופים. איזו חגיגה. איזה אושר. ראשי החמאס לא ידעו שהם גוזרים חורבן על הרצועה? הם ידעו. אבל האידיאולוגיה האיסלאמו-נאצית שיחקה תפקיד מרכזי. "אנחנו תעשיית המוות", אמר מייסד האחים המוסלמים, חסן אל באנה, כבר ב-1938: "אנחנו חייבים להמשיך את מלאכתו של היטלר ולהשמיד את היהודים", אמר השייח' יוסוף אל קרדאווי, המנהיג האחרון של האחים המוסלמים, בשידור של אל ג'זירה מדוחא.
זה מעניין. משום שלרדיקלים המוסלמים, סונים או שיעים, אין שום חזון של שגשוג ורווחה וחינוך ופיתוח. לחות'ים בתימן אכפת מהתימנים? הצחקנו אותם. החזון של האחים המוסלמים ושל האייתוללות ושל משמרות המהפכה הוא אותו חזון: מוות לאמריקה. מוות לישראל. המכנה המשותף של כל הרדיקלים האיסלאמיסטים הוא אחד ויחיד. חורבן ועוד חורבן.
כאשר מעריכים את סיכויי העימות הבא – כדאי לזכור שההיגיון של משטרים אידיאולוגיים שונה לחלוטין ממה שנדמה לרוב המומחים
הבצורת באיראן מצטרפת לעובדה שנכון לעכשיו – 17.1 מיליון בני אדם בתימן, חמישים אחוז מהאוכולסייה, סובלים ממחסור במזון. בקצב הבצורת הנוכחית, ועם ההכרזה על כך שאין יותר צפי למים זורמים בברזים של שתי הערים הגדולות, טהרן ומשהד, איראן מצטרפת לתימן.
העניין הוא, שזה לא מחויב המציאות. גם החמאס, גם תימן וגם איראן – משקיעות סכומי עתק בתעשיית המוות. נשק גרעיני. טילים. רקטות. כתב"מים. וכמובן, משטר אימים שחונק את האזרחים עצמם. מתקן התפלת מים, מהסוג שקיים בישראל, עולה פחות ממיליארד דולר. ההערכות הן שאיראן השקיעה כ-500 מיליארד דולר בפיתוח גרעיני, ואפשר להניח שעוד עשרות מיליארדים בפיתוח הטילים הבליסטיים. הרי אם רק אחוזים בודדים מהתקציבים הללו היו מופנים להתפלת מים, על רקע הבצורת שהייתה צפויה מראש – איראן לא הייתה בסכנת התייבשות. אבל לעזאזל פיתוח ושגשוג ומזון ומים. משום שתעשיית המוות חשובה הרבה יותר. אפשר להניח שמקורבי המשטר לא יסבלו ממחסור במים, כפי שאנשי חמאס לא סבלו ממחזור במזון. את הסבל הם משאירים לאחרים.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיהעניין הוא שההתייבשות של איראן עלולה להעלות את מפלס המחאה האזרחית. אז מה עושים? יוזמים עוד עימות עם ישראל. בהחלט יכול להיות שישראל תסבול מפגיעה מסוימת, אבל איראן תספוג פגיעה הרבה יותר קשה. בדיוק כמו בעימותים עם החמאס, החיזבאללה, החות'ים ואיראן. ישראל נפגעה, הם נפגעו בערך פי מאה. וכאשר מדובר באיראן, שאין לה כסף למים אבל יש לה כסף להברחת נשק לחיזבאללה – גם הסכנה לעימות מצפון הולכת וגדלה.
הבצורת באיראן לא תוביל את משטר האייתוללות לחשבון נפש. היא לא תעביר תקציבים לטובת מקורות מים. זה לא קרה עד עכשיו, זה לא יקרה מעכשיו. ולכן, מצבה המדרדר של איראן הוא בבחינת סכנה לעוד עימות. כבר נרדמנו פעם אחת בגלל חשיבה הגיונית ומערבית. אין צורך בפעם נוספת.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.25
