"במסגרת התוכנית עתידה להתבצע הונאה אסטרטגית בתקופת שגרה ולאחריה יבוצע תמרון רחב היקף מרצועת עזה לשטח הארץ בצורת קרב פשיטה; זאת במטרה להכריע את כוחות הבט"ש של האוגדה, להגיע לערים אשקלון, שדרות ונתיבות ולבצע בהן מסע הרג". דברים אלה לקוחים מסיכום של תוכנית ההתקפה של חמאס, "חומת יריחו". "עלינו להמשיך לפעול כדי לשכנע את האויב שחמאס בעזה מעוניינת ברגיעה, זה ישרת את הפרויקט הגדול בהקשרי הונאה", אמר יחיא סינוואר באפריל 2022.
בשנתיים ומשהו שחלפו מאז אותה שבת ארורה, פורסמו מיליוני מילים בארץ ובעולם בניסיון להבין איך זה קרה. יש הרבה הסברים, אבל נראה שהפופולרי שבהם הוא מילה אחת שמסבירה לדעת רבים את העניין כולו: הקונספציה.
קל להבין מדוע דווקא הסבר זה פיעפע לתוך קהלים כה רחבים. גם מילה אחת, ועוד בלעז, וגם מזכירה קצת "קונספירציה". זה גם משהו שרבים שמעו כבר, כי אמרו לנו שגם בקטסטרופה הקודמת, ערב מלחמת יום הכיפורים 1973, זו הייתה הבעיה. הקונספציה גם עושה האנשה של האשמה, וזה קורץ לתקשורת שמחפשת כותרת ותמונה, וטוב לפוליטיקאים כל עוד לא מאנישים ומענישים אותם. ויש עוד סיבה: אם מישהו לקה בקונספציה וטעה, האשמה נותרת בצד של ישראל, וחמאס לא מקבל קרדיט על שהצליח להונות אותנו.
בפעם הראשונה נעשה שימוש במילה הזו במהלך חקירת ועדת אגרנט בעת עדותו של ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אלי זעירא ז"ל, שנפטר בשבוע שעבר. הוא ביקש למצוא מונח שיתאר את רשימת התנאים שהמודיעין גיבש, שאם יתמלאו סאדאת ייצא למלחמה. התנאים לא התמלאו, בישראל דבקו ברשימה, ומצרים וסוריה הפתיעו בהתקפה נוראית. מאז הפכה המילה למילת גנאי, לכישלון הנורא ביותר שיכול לקרות לאיש מודיעין. הטענה כי הסיבה לכישלון ב-1973 היא הדבקות בקונספציה משתלבת מצוין עם הסירוב לחקור, פשוט כי אין מה. כמה בכירים באמ”ן יצרו לעצמם קונספציה, האמינו בה ביהירותם, נפלו חזק והפילו את כולנו. נבוא איתם חשבון, ונסגור את הסיפור.
אלא שצורת החשיבה הזו היא הכישלון עצמו, היא היהירות שהביאה על כולנו את שני האסונות הגדולים בתולדות המדינה. הדיון במילה "קונספציה" אינו חלק מהפתרון אלא שורש הבעיה. קונספציה היא מסלול נוח לבריחה מאחריות ובריחה מבדיקת הסיבות האמיתיות לאסון.
כי, הרי, מהי קונספציה? הקמ"ן המעריך עובר על החומר המודיעיני, ומתוך האמור בו, ומתוך מקורות נוספים, ובהתבסס על ניסיונו העשיר, מגבש מערך עובדתי לנסח את המציאות כפי שהיא נשקפת דרך עיני הצד השני. ואם אתרע מזלו של אותו קמ"ן, ובמשמרת שלו הוא וארצו נתפסו לא מוכנים, אז יגידו שהקונספציה שבנה קרסה אפיים ארצה, התוצאות איומות, אבל לא בגלל שהוא, כלומר אנחנו, נפלנו קורבן להונאה של הצד השני. שחס וחלילה מישהו, בטח לא בן אחת המדינות השכנות, התברר כמתוחכם יותר. כך קבעה ועדת אגרנט, שיותר מאשר המודיעין המצרי הונה את חטיבת המחקר, חטיבת המחקר הונתה את עצמה.
הדיון במילה "קונספציה" אינו חלק מהפתרון אלא שורש הבעיה. קונספציה היא מסלול נוח לבריחה מאחריות ובריחה מבדיקת הסיבות האמיתיות לאסון
ואם כל הבעיה היא שראשי המערכות רק היו צריכים להיות פחות זחוחים ויהירים, פחות נופלים לקונספציה, אז ברגע שתחליף אותם הכל יהיה בסדר, נכון? אז זהו, שלא. המרדף אחר כל החולים במחלת הקונספציה והעמדתם אל עמוד הקלון (לחלק מהם מגיע, ללא ספק) מרחיקים את הדיון מהשאלה האמיתית. לא העובדה שהם טעו. ברור שהם טעו. השאלה היא למה הם טעו? מה הוביל אותם, ואת כל גופי ההערכה איתם, לשגיאה כה קשה? זו האמונה המוחלטת שאי-אפשר להונות אותנו, שרק אנחנו עלולים לסדר את עצמנו, שהצד השני לא מסוגל להוציא מתחת ידו קמפיין יעיל של הטעיה כי הוא לא מספיק חכם. וזה מה שהביא אותנו כמה פעמים אל סף התהום.
רונן ברגמןצילום: יאיר שגיאבמוסד טוענים אז ועכשיו כי אשרף מרואן לא היה חלק ממבצע הונאה מתוחכם של המצרים "בגלל הערכת היכולות הקיימות של המצרים בתחום זה, מורכבותו של מבצע הונאה ברמה זו והקושי בהחזקתו לאורך זמן". כלומר ההסבר הוא שהאויב שלי לא מספיק חכם כדי להונות אותי. המוסד ממשיך לדבוק בדעות הללו גם כשנחשף למסקנות התחקיר של יובל רובוביץ ושלי, וגם אחרי 7 באוקטובר. באופן מצער, יש לא מעטים, גם במערכת הביטחון, גם בדרג הפוליטי, שחושבים את אותו דבר על התקפת חמאס. אלו עמדות מסוכנות.
כמובן שלא כל האסון הוא תוצאה של הונאה. יש עוד רכיבים רבים, כולם קרסו. שום דבר לא עבד. אבל גם המצרים, גם חמאס, הבינו כי לא יצליחו לגרום לישראל נזק משמעותי אלמלא יצליחו להפתיע הפתעה מוחלטת ומושלמת. ואי אפשר להפתיע את ישראל בלי הונאה. ברגע שמתעלמים מההונאה כי בצד השני יש חבורת לוזרים שלא מספיק חכמה לזה, אתה מזכה את עצמך ממשימה חשובה, ובעוד 50 שנה, כשהם יבואו עוד פעם, זה עלול לקרות שוב.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.11.25
