מינוי האלוף רומן גופמן (49) לראשות המוסד, כפי שהכריז ראש הממשלה, לא אמור היה להפתיע לנוכח מערכת היחסים המקצועית והאינטימית שנבנתה בין השניים במהלך המלחמה. גופמן הפך לאיש סודו של נתניהו ולאדם שהשפיע עליו יותר מכל גורם אחר בזירה הביטחונית. הקשר בין השניים החל בחשדנות, אך התחזק במהירות בתקופתו של הרצי הלוי, שנכנס למלחמה בעמדת חולשה קשה לאחר כישלון 7 באוקטובר. בתוך הוואקום שנוצר, גופמן תפס אצל נתניהו מעמד של רמטכ"ל חלופי. הוא היה האיש שהעביר לו תמונת מצב בלתי אמצעית, והיה שותף לבניית מהלכים צבאיים מרכזיים. בדרך זו הפך למעשה לציר המרכזי של נתניהו במערכת הביטחונית.
הרצי הלוי הבין לאורך הזמן שהשפעתו מצטמצמת, והדבר הפריע לו במיוחד כאשר גופמן החל לקיים קשרים מקצועיים עם בכירים בצה"ל, כדי להעביר לראש הממשלה תמונת מצב עוקפת. הלוי ניסה לבלום את הקשרים האלו, אך מי שבצה"ל ביקש להגיע לאוזנו של נתניהו ידע כיצד לעשות זאת, וגם גופמן ידע. במצב שגרה, או אפילו במלחמה רגילה, זו אינה התנהלות מקובלת, אך בשל המשבר הפיקודי החריף ואובדן האמון הגדול של הציבור בצמרת הצבא לאחר 7 באוקטובר, הפתרון הזה נראה לרבים כבלתי נמנע.
1 צפייה בגלריה
זה שיוצא (מימין) ברנע, וזה שנכנס (משמאל) גופמן, בהערכת מצב עם ראש הממשלה נתניהו | צילום: אבי אוחיון לע"מ
(אבי אוחיון לעמ)
לא לעצום עיניים מול איום
כדי להבין את גודל הטלטלה הצפויה במוסד צריך לחזור לסיפורו האישי של גופמן. הוא נולד בשנת 1976 בבלארוס, וכשהיה בן 14 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה באשדוד. שנותיו הראשונות בארץ היו מלוות בתחושת ניכור של עולה חדש. הוא פנה לאיגרוף, זכה במקום השני בארץ, ואימץ משפט שהפך למוטו שלו. כפי שסיפר בראיון שקיימתי איתו בשנת 2022, מאמנו היה מקפיד לומר לו לא לעצום עיניים מול איום. המסר הזה ליווה אותו בהמשך דרכו.
נקודת המפנה המשמעותית הגיעה לאחר שסיים קורס קצינים. גופמן סיפר שבאותה תקופה הבין שחסרים לו עומק ושורשים בתחום הציוני והישראלי. היו שאלות בסיסיות שחייליו יכלו לשאול והוא לא ידע לענות עליהן. הוא תיאר את השיא כרגע שבו הבין שאפילו את התקווה אינו יודע לשיר בעל פה. מכאן החל מסע אישי ואינטלקטואלי: השלמת בגרויות, לימודי תואר ראשון במכללת אשקלון, ובמקביל לימודי ציונות, ישראליות והיסטוריה במכינה בעלי. הוא סיפר שרק אז הרגיש שיש לו בסיס ושורשים ושיש לו סוף-סוף הסבר פנימי למי הוא ומה הוא מייצג.
בהמשך התקדם לתפקיד מג"ד, ומשם למפקד חטיבת עציון בתקופת פיגועי הסכינים. לאחר מכן, כמפקד חטיבה 7 של השריון, טילטל את צמרת הצבא כשאמר בפומבי לרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט, שהצבא נמנע מהפעלת כוחות יבשה ושמתפתח דפוס בעייתי שמוביל לשיתוק. האלופים שישבו בקהל ציחקקו עליו. חלקם היו שותפים למחדלים שהתגלו ב-7 באוקטובר. גופמן המשיך לקדם תפיסה התקפית ברורה והתריע שהעימות מול חיזבאללה ידרוש הכרעה. כמפקד אוגדת הגולן אמר שבמקרה של מלחמה מול הארגון ישראל תיאלץ ללכת קדימה ולהרוג את אנשיו עד האחרון שבהם.
המפגש הבא שלי איתו היה כבר בבית החולים אחרי 7 באוקטובר. גופמן, ששימש אז כמפקד המרכז לאימוני יבשה בצאלים, היה הקצין הבכיר ביותר בצה"ל שנפצע מאז תחילת המלחמה. הוא יצא מביתו באשדוד כדי להוציא טנקים למלחמה, ומשם המשיך לשדרות כדי לסייע בלחימה. הוא הצטרף לשוטרים ולאזרחים שנלחמו במקום, חיסל לפחות שני מחבלים ונפצע מקליע בירך. הוא פונה לבית החולים ברזילי ובהמשך לאסף הרופא. נפגשנו שם לכתבה שהייתה קשה מבחינה אישית: לראות את גופמן הלוחם המוכר מתקשה בפעולות בסיסיות. אחרי תקופת שיקום ארוכה חזר לפעולה.
בתקופה שלאחר מכן בחר בו נתניהו לתפקיד המזכיר הצבאי והעניק לו דרגת אלוף. בהמשך הפך לאיש סודו ויועצו הביטחוני הקרוב, ואף ביצע שליחויות בחו"ל, למשל פגישה עם בכירים במוסקבה. לצד זאת קיימת פרשה בעייתית בקריירה שלו. בשנתיים האחרונות נחשף כי בעת שפיקד על אוגדה בגזרה הצפונית יזם ללא סמכות הפעלה של נער בן 17, במסגרת מבצע השפעה. הנער הפיץ מידע מסווג, נחקר בידי שב"כ והוחזק במעצר כשנה וחצי, עד שהתברר שפעל באישורו של גופמן. כתב האישום נגדו בוטל וגופמן קיבל הערה פיקודית.
רק החודשים הקרובים יוכיחו אם גופמן מסוגל לשחזר את הההצלחה הזו או שמדובר במהלך שנולד יותר מהמציאות הפוליטית מאשר מהצורך המקצועי
חשוב לציין שלגופמן אין ניסיון מודיעיני כלל והוא לא מילא תפקיד שמכין אותו לעבודה המורכבת של המוסד. הוא צפוי להיתקל בהתנגדויות בארגון מצד בכירים שזוכרים את הפרשה ומתנגדים למינויו מבחוץ. הדבר שונה מהמצב בשב"כ, שבו בשונה מהטענות הרווחות היו רבים שתמכו בדוד זיני, והתפקיד חפף יותר לעבודה הצבאית.
ברנע לא הצמיח יורש
בענייני המוסד בחר נתניהו שלא להאריך את כהונתו של דדי ברנע, בניגוד למה שעשה במקרה של יוסי כהן ומאיר דגן. הישגי המוסד בתקופת ברנע היו פחות דרמטיים מכפי שהוצגו. ברנע מרבה לייחס לעצמו את מבצע הביפרים, כאילו זו חזית-העל של עבודת הארגון, אך הפרויקט נולד בתקופתו של יוסי כהן. גורם בכיר לשעבר בארגון סיפר שברנע לא אהב את פרויקט הביפרים ועיקם פרצוף כשהתבקש לתקצב אותו, בעיקר משום שהפרויקט נולד אצל קודמו והוא התקשה לאמץ מהלך שלא יזכה אותו בקרדיט. אבל לזכותו ייאמר שלא עצר את זה ותמך בהפעלה כשהרמטכ"ל הלוי התנגד. "בלי אנשי אמ"ן פרויקט הביפרים לא היה קורה", אמר בכיר המוסד לשעבר שתיכנן אותו. "הם הקימו דברים מטורפים כדי שזה יצליח, וחבל שלא נתנו להם את הקרדיט".
עוד התברר כי רוב המערכה מול איראן בשנים האחרונות הובלה למעשה על ידי צה"ל, חיל האוויר ואגף המודיעין. מחיסול מדענים ועד השמדת מתקני גרעין, מציד טילים ועד מבצעי עומק מורכבים. אך הדימוי הציבורי הוטה לעבר המוסד, בין היתר בזכות פעילות דוברותית אינטנסיבית של הארגון.
יוסי יהושועגורם בכיר במוסד לשעבר אומר כי כישלונו הגדול של ברנע היה שלא הצליח להצמיח יורש ראוי. שני המועמדים מתוך הארגון לא נבחרו, ובסופו של דבר ראש הממשלה מינה מועמד מבחוץ, ללא ניסיון מודיעיני. לדבריו, מדובר במכה קשה לברנע. ההערכה היא שהשניים – סגן ראש הארגון, וראש אגף בכיר – יפרשו.
כעת השאלה הגדולה היא האם גופמן יכול להפוך למאיר דגן חדש. גם דגן הגיע מחוץ לעולם הריגול והמבצעים המיוחדים, וגם לגביו לא האמינו בתחילת הדרך. אך דגן הצליח להקים מחדש את הארגון, לחדד אותו ולהפוך אותו לטוב ביותר שהכיר. רבים מהלשעברים מסכימים על כך. רק החודשים הקרובים יוכיחו אם גופמן מסוגל לשחזר את הההצלחה הזו או שמדובר במהלך שנולד יותר מהמציאות הפוליטית מאשר מהצורך המקצועי.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.12.25
