במארס 2023, חודשיים וחצי לאחר הכרזת המלחמה של יריב לוין על מערכת המשפט, התכנסה חבורה של קציני מילואים בבית חיל האוויר בהרצליה. הם ביקשו למחות על ההפיכה המשפטית. שישה, כתבתי אז, נשמעו כמו ישראלים מדור שני ושלישי, צחי-מבטא, נושאים שמות כמו רון ושירה ואור ואורן, עונים לסטריאוטיפ של פעיל מחאה. אל"ם גרמן גילטמן היה החריג.
כשהסתיים האירוע ביקשתי ממנו להקדיש לי כמה דקות. הוא סיפר שגדל בז'פורז'ינה, אוקראינה. בגיל 18 עלה לארץ ומייד התגייס לצבא, לשריון. 30 שנה שירת בצה"ל, בתפקידי פיקוד. תפקידו האחרון היה נספח צה"ל ברוסיה. ביולי 2022 השתחרר.
אתה האיש הנכון להשוות בין מה שקורה כאן למה שקורה ברוסיה של פוטין, אמרתי. למד אותי.
הוא לימד. "רוסיה היא דמוקטטורה", אמר. "דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה. יש בחירות, יש בית עליון ובית תחתון לפי הספר. אפילו חוקה יש. השאלה היא מה הערכים מאחורי הדבר הזה".
הדור הראשון של העולים מברית-המועצות, אמרתי, נהה אחר האיש החזק. דמוקרטיה לא עמדה בראש סדר העדיפויות שלהם. "הם חיפשו מימוש של השלטון, משילות", אמר. "הם היו די מבולבלים. הדור הבא, שלנו, יודע לשלב בין הסיפורים מהבית למציאות הישראלית.
"נולדתי באוקראינה הקומוניסטית. גדלתי בקומסומול. בארץ הצבא גידל אותי. בצה"ל למדתי עברית, אימצתי ערכים, ראיתי את קיבוץ הגלויות בהגשמתו".
700 ימי מילואים
בשנתיים האחרונות עשה האזרח גילטמן 700 ימי מילואים.
כששר הביטחון ישראל כ"ץ עצר את כל השיבוצים בצה"ל רק כדי למנוע מאחד, גרמן גילטמן, קידום מאלוף משנה לתת-אלוף, חשבתי על השיחה ההיא, על השיעור שקיבלתי ברוסיה של פוטין. ברוסיה קוראים לאחד כמו כ"ץ אפארטצ’יק: עסקן אפור, יציר מנגנון המפלגה, שטיפס מעלה-מעלה במדרגות הכוח.
הפיתוי גדול לתאר את כהונת כ"ץ כבדיחה מ"ארץ נהדרת" או מ"זהו זה": אסור ליפול לבור החמוד הזה, עם קשיי הדיבור והחיכוך בידיים. שנה בדיוק הוא מכהן כשר ביטחון. ההתנהלות שלו בתקופה הזאת מצטברת לכדי סכנה של ממש לביטחון המדינה
הבעיה היא שכ"ץ לא רוצה להיות אפארטצ'יק - הוא רוצה להיות פוטין. הפיתוי גדול לתאר את כהונתו כבדיחה מ"ארץ נהדרת" או מ"זהו זה": אסור ליפול לבור החמוד הזה, עם קשיי הדיבור והחיכוך בידיים. שנה בדיוק הוא מכהן כשר ביטחון. ההתנהלות שלו בתקופה הזאת מצטברת לכדי סכנה של ממש לביטחון המדינה.
אלה מילים קשות. אנסה להסביר.
לאחר מחדל שלא היה נורא ממנו, לאחר שנתיים של לחימה רבת-חזיתות, תובענית, צה"ל נכנס לתקופה מאתגרת. ייתכן שאנחנו על סיפה של תקופה שתזכיר להיסטוריונים את השנים שעברו על צה"ל לאחר מלחמת העצמאות, כשהצבא איבד את הבכורה שלו בסדר העדיפויות הלאומי, חווה עזיבה המונית של קצינים איכותיים וספג סדרה של כישלונות צבאיים כואבים לאורך הגבולות.
העייפות תובעת את שלה
חזרה לימים אלה: ירידת המתח מובנת. הנתונים שמצביעים על נטישה המונית של קצונת הקבע מובנים גם הם: בנות ובני משפחה לוחצים לפרוש, עד כדי איום בגירושים; שוק העבודה הפרטי מזמין; העייפות תובעת את שלה.
על כך צריך להוסיף את המחסור הכרוני בכוח אדם. במקום להתמודד עם הבעיה, הדרג הפוליטי מתנהג כאילו איננה קיימת, ובמקביל מקדם חוק שהופך את השירות בצבא מערך מחייב לבדיחה מרה. כאשר ההנהגה הלאומית מאמצת את ההשתמטות החרדית אל ליבה הדבר מקרין על החלטה של כל מח"ט, כל מג"ד, כל מ"פ, האם להישאר בקבע או ללכת הביתה. הדבר מקרין על החלטה של כל איש מילואים, האם להיענות לצו הקריאה התורן או לדלג, למען המשפחה, למען העסק. אף ישראלי לא רוצה להיתפס כפראייר: כאלה אנחנו.
שר ביטחון אחר היה מבין שאלה הדברים שייבחן בהם. הוא היה מעמיד את עצמו בראש המאבק לגיוס אמת. גם אם לא היה משיג הרבה, מאות אלפי לובשי המדים, בסדיר, בקבע ובמילואים, היו מרגישים שיש בדרג הפוליטי מי שמקשיב לקולם. הוא היה נאבק על מעמד השירות, יוקרתו, כבודו. במקום זה הוא מתעסק עד אובססיה ביוקרה שלו, בכבוד שלו.
בישראל כל חייל מילואים יכול לומר מה שבא לו. זה סוד ההצלחה של צבא העם: חופש ביטוי בדיבורים; אחדות בקרב. לא אצלי, אומר כ"ץ. אצלי ייפסל קצין אם הוא חשוד בזיקה לארגון שלא בא טוב בעין לפעילים במפלגה. גילטמן הביתה.
נחום ברנעצילום: אביגיל עוזישר ביטחון אחר היה עוקב בדאגה אחר המאמץ של נתניהו והשופרות שלו להטיל את כל האחריות למחדל 7 באוקטובר על הצבא. אכן, עיקר האחריות מוטל על הפיקוד בצה"ל, מהמטה הכללי עד אוגדת עזה. אבל אף אחד מהמשרתים לא מאמין ששם האחריות נגמרת. הניסיון לנקות את הדרג המדיני בכל מחיר משבש את האמת ההיסטורית, חונק לקחים, מעוות את מושג האחריות ומקשה על שיקום הצבא. שר ביטחון אחר היה הולך לראש הממשלה ודופק על השולחן, אבל כ"ץ מבוהל פריימריז.
אל"ם גילטמן הודיע ביום שישי לרמטכ"ל שהסיר את מועמדותו לתפקיד שיועד לו. ניצחון קטן לכ"ץ; תבוסה גדולה לצבא העם, לערכיו; אבל לכ"ץ לא אכפת: הוא משרת בצבא הפריימריז.
