פרטים חדשים על ההזדמנויות לחסל את בכירי חמאס לפני 7 באוקטובר: לוועדה של אלוף (במיל') סמי תורג'מן הגיעו בחודשים האחרונים עדויות מבכירים בצה"ל על אודות אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בשנתיים שקדמו למלחמה: התוכניות המבצעיות של פיקוד הדרום לחסל את מוחמד דף ויחיא סינוואר - שלא יצאו אל הפועל על אף המלצות של קצינים בכירים, כשברקע דרישה של הרמטכ"ל דאז להתמקד במוכנות לזירה הצפונית, וכפי שהפציר כל העת הדרג המדיני - לא ליזום מהלך בעזה בימים של רגיעה.
החומרים המודיעיניים שנתפסו במחשבי חמאס ברצועת עזה במהלך התמרון העידו על המועד האחרון - לפני 7 באוקטובר - שבו שקלו ברצינות בצבא הטרור להוציא לפועל את תוכנית חומת יריחו: בין פסח 2023 ליום העצמאות של אותה שנה. זאת על רקע העמקת הקרע בעם ישראל והשיסוי המתרחב עקב המהפכה המשפטית שהובילה הממשלה באותה תקופה, והמחאה הגוברת נגדה.
אלא שלצד אלו, חברי ועדת תורג'מן נחשפו גם ליוזמת הנגד הישראלית שנשקלה באותה תקופה - וגם בתקופה המקבילה שנה קודם לכן: הוצאה לפועל של תוכנית ישראלית לחיסול שני מנהיגי חמאס - יחיא סינוואר ומוחמד דף. התוכנית נחשפה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כבר במרץ השנה, בכתבה של רונן ברגמן ויובל רובוביץ במוסף "7 ימים".
לפי אחת העדויות, שהגיעה לוועדה מפי קצין בכיר, פיקוד הדרום דחף לא רק לתוכנית מצומצמת של חיסול השניים, אלא גם לתוכנית רחבה יותר שהוכנה בפיקוד הדרום בתחילת העשור. מדובר בתוכנית שהגה הפיקוד תחת האלוף אליעזר טולדנו, ומחולקת לארבעה שלבים: יוזמה מפתיעה ישראלית שמתחילה בחיסול דף וסינוואר וכן שניים-שלושה בכירים בחמאס ברמת מח"ט; הפצצת כל אתרי ההתעצמות של ארגון הטרור שידוע עליהם לשב"כ ולאמ"ן; מטסים מדורגים לתקיפת המוצבים המרכזיים של חמאס והג'יהאד; ובשלב האחרון: כניסה של שלוש אוגדות סדירות, 162, 36 ו-98, לתמרון קרקעי מוגבל לטובת ניקוי מרחבי שיגור של רקטות.
לאורך השנים דרש הדרג המדיני בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשאיר את חמאס בשלטון ברצועה, ולכן התוכנית לא נועדה להכריע את חמאס או למוטט את שלטונו, אבל כן לפגוע בו בצורה קשה מאוד ולהוציאו מאיזון, באופן שיורתע לאורך שנים.
לפי דברי אותו קצין בפני הוועדה, המטה הכללי, בהמלצות אגפי המבצעים והמודיעין, דחה שתי יוזמות אלו - המצומצמת והנרחבת - בשתי ההזדמנויות שנקרו בשנה וחצי שקדמה לפלישה הרצחנית של חמאס לנגב המערבי.
לצד אותה עדות הגיעה לוועדת תורג'מן עדות נוספת, שסותרת אותה. לפי קצין בכיר אחר מאותה תקופה, ששוחח עם הוועדה ואף הציג לה סיכומי דיונים מבצעיים, פיקוד הדרום העלה כהמלצה לבצע את הגרסה הרזה של התוכנית, כלומר את חיסול שני מנהיגי חמאס, אדריכלי הטבח.
לפי גרסה זו, באותה הזדמנות ראשונה לביצוע התוכנית שהעלה פיקוד הדרום - במאי 2022 - ההצעה בכלל הגיעה משב"כ. הטריגר: פיגוע הגרזינים המחריד בצאת יום העצמאות בעיר אלעד, שבו נרצחו ארבעה ישראלים על ידי חוליית טרור שחדרה מהשומרון. באותם ימים נשא סינוואר את "נאום הגרזינים", שבו קרא לכל פלסטיני לשאת כל כלי נשק זמין ולטבוח באמצעותו בישראלים. ההמלצה ההיא נפלה בעיקר בגלל אותה קונספציה רבת-שנים שלפיה יש להשאיר את חמאס קיים ושריר בעזה כשהוא מוחלש ומורתע, ואחת לכמה חודשים לפגוע בו באמצעות סבבי הסלמה, ובטח שלא לקשור בין זירת איו"ש לעזה.
אלא שההזדמנות המשמעותית יותר הגיעה שוב סביב תקופת מתיחות ביטחונית, שיגורי רקטות והטרדות גבול שביצעו פעילי חמאס, בין פסח ליום העצמאות בשנת 2023. התוכנית ליוזמה הישראלית שוב עלתה, ולפי הגרסה השנייה ששמעה ועדת תורג'מן, המלצת פיקוד הדרום לא כללה את התוכנית המורחבת - אלא רק את חיסול הבכירים. לפי עדות זו, שב"כ בראשות רונן בר אכן תמך ברעיון, אך ההסתייגות - גם מצד הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי - הייתה עקרונית, בשל המדיניות העקבית של הממשלה לתת את אותה חסינות לחמאס.
"טולדנו והלוי נפגשו לדיון בנושא, ואלוף פיקוד הדרום אכן ביקש אישור לקדם את המהלך לחיסול ראשי חמאס וקיבל אור ירוק מהרמטכ"ל להתקדם עם תכנון הפעולה, אך הלוי דרש ממנו תוכנית לבצע זאת לא רק בימי רגיעה - שבה הסיכוי לגלות את מיקום דף וסינוואר בו-זמנית הוא גבוה יותר - אלא גם בימי מתיחות. ההנחה הייתה שאם נתניהו אכן ישתכנע לחסל את ראשי חמאס, זה יהיה רק במהלך הסלמה או מתיחות, שיוכלו להצדיק את המהלך. ברור שסינוואר ודף זהירים מאוד והקפידו לאורך השנים, אפילו ברגיעה, לא להיחשף בו-זמנית", נמסר לחברי ועדת תורג'מן.
עוד נמסר להם: "בפועל, טולדנו לא באמת רתם את כולם כדי ללכת על המהלך, לא את שב"כ ולא את חיל האוויר. כדי לשכנע מקבלי החלטות ללכת על מהלך כה אסטרטגי וגדול, צריך להביא אותו לרמת בשלות גבוהה. זה לא קרה, ובפיקוד אפילו לא חשפו את תוכנית חומת יריחו לרמטכ"ל או לדרג המדיני".
ההיערכות הייתה לחיזבאללה ולאיראן
לפי עדות זו, צריך גם להסתכל על התמונה המלאה משנת 2023: חיזבאללה העז יותר ויותר נגד ישראל, כולל פיגוע החדירה חסר התקדים מגבול לבנון ועד לצומת מגידו שבעמק יזרעאל, שהסתיים בחודש מרץ של אותה שנה בפצוע קשה ממטען חבלה גדול שהשאיר המחבל שחדר לעומק ישראל. בהתאם, ההיערכות למערכה, או לפחות לרמת מוכנות גבוהה של צה"ל, כולל תאריך יעד שהוגדר, הייתה לזירה הצפונית ולאיראן.
"הדרג המדיני חזר והפציר בצה"ל לעשות הכול כדי שעזה תישאר משנית ושקטה, כמעט בכל מחיר", הוסבר לחברי ועדת תורג'מן. "באקלים שכזה ברור שרוב הווקטורים במערכת הביטחון לא מכוונים לחמאס. לפעמים גם אירוע בודד משכנע את הדרג המדיני ללכת על מהלך שהצבא דוחף אליו, כמו חיסול בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל-עטא בנובמבר 2019 במבצע חגורה שחורה: המבצע הוכן במשך חודשים רבים בפיקוד הדרום שהמליץ ודחף ללכת עליו, הדרג המדיני נרתע מכך ושוכנע רק אחרי שנתניהו חש מושפל מירי הרקטה לעבר אשדוד, בזמן שהוא נאם שם באירוע פוליטי.
"עד אז אבו אל-עטא לא הפסיק לירות רקטות על שדרות, אבל זה היה 'רק עוד ירי על שדרות'. לפי מדיניות הממשלה, גם בפיקוד הדרום דבקו במדיניות השקט וההתקדמות להסדרה עם חמאס לאורך תקופות ממושכות. התוכנית הרחבה גם לא הייתה ממש מושלמת: מה הטעם ללכת רק בסוף על תמרון מוגבל נגד משגרי רקטות, אחרי שחמאס כבר רוקן את רובן?".
החלק המצער בסיפור הזה הוא לא חילוקי הדעות, הטענות לשקרים והשלכות הבוץ בין הגנרלים, אלא שאין מי שיכריע מה באמת קרה אז בחדרי חדרים, מי דחף לאיזה כיוון ומדוע הדרג המדיני התעקש לאורך שנים ובשלל הזדמנויות שחצו רמטכ"לים, ראשי שב"כ ושרי ביטחון - להשאיר את חמאס בשלטון בעזה ויהי מה.
אלוף (במיל') תורג'מן לא מונה על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר - בעצמו אלוף פיקוד הדרום באמצע העשור הקודם, שדחף לבניית המכשול התת-קרקעי הענק והיקר נגד מנהרות חודרות, ובכך הגדיל את השאננות שישראל לא תהיה חדירה מעזה - להכריע מי אומר אמת. תורג'מן קיבל מנדט רק לבדוק את טיב תחקירי 7 באוקטובר שצה"ל ביצע בעצמו, ולא לבחון כשלים כמו הטיפול הרשלני והמזלזל בתוכנית חומת יריחו, הקונספציה רבת-השנים שהובילה להתעצמות חמאס למפלצת טרור ומעל לכול: הדרג המדיני שממשיך לתת לעצמו פטור מוועדת חקירה ממלכתית ואמיתית תוך הפניית האשמה רק כלפי צה"ל.
העדויות הועברו למבקר המדינה
חלק מהעדויות הללו הועבר אמנם גם למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, אך גם כליו להכריע בסוגיות אלו מוגבלים, בנוסף לספקות שמוטלים על רמת האובייקטיביות של דוחותיו על המלחמה, בשל זיקתו לנתניהו.
"בתוכנית שבסופו של דבר לא יצאה לפועל היינו אמורים לראות מטסים מסודרים, שפיקוד הדרום התכונן לקראתם עם מסדרי מטרות בשנה שקדמה למלחמה, מטסים שמסתיימים בהשמדת המוצבים המרכזיים של חמאס, סיכול מג"דים ופעילים מרכזיים. התוכנית הזו לא התיימרה לחסל את חמאס, אבל גם שנתיים של לחימה קרקעית קשה בכל רחבי רצועת עזה לא השמידו את חמאס", אמרו קצינים בכירים לוועדת תורג'מן.
עוד הם אמרו: "היעדים לחטיבות שהיו אמורות לתמרן היו ברורים ומוגדרים. מקצה לקצה זה היה צריך להיות מבצע של כשבועיים, והדיונים עם בכירי המטכ"ל אם לצאת או לא לצאת למהלך היו מורכבים ולוו בצעקות. נכון שבהזדמנות של אמצע 2023 המטה הכללי כבר היה במוד היערכות למערכה משולבת מול חיזבאללה ואיראן ודרש לשמר יכולות למלחמה זו, כמו מלאי מיירטים של כיפת ברזל, אבל תמיד ריחף גם הפחד מאובדן חיילים במבצע יזום - שיקול שהיום בוודאי שלא היה מתקבל אחרי מה שחווינו ב-7 באוקטובר".
בצה"ל אישרו כי הנושא עלה בפני ועדת תורג'מן, אך הודו שכליה מוגבלים מלהכריע בנושא ועוד יותר מכך - לגזור מסקנות כתוצאה מכך. טולדנו והלוי לא מסרו תגובה לדברים.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.12.25
