התייקרות מחירי החניונים הפתאומית הובילה לביקורת רבתי ברשתות על הסוציאליזם של ח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הקדיש לה פוסט, כתב כי "עושק החניונים הוא תוצאה של חוק טיפשי של ח"כית פופוליסטית שגרמה לעליית מחירים מטורפת" וקינח בהבטחת בחירות: "הציונות הדתית תגיש בדחיפות חוק לביטול החוק, כי אנחנו מאמינים שיכול להיות כאן זול".
יכול להיות כאן זול, אבל בתור שר אוצר סמוטריץ' לא הציב תמרור אדום בפני הצעת החוק כשזו נידונה בכנסת או בוועדת הכלכלה. ולמרבה הצער והמבוכה, לזימי הסוציאל-פופוליסטית, ממש לא לבד: להצעת החוק ההרסנית שלה היו שותפים גם אברהם בצלאל, יונתן מישרקי ויוסף טייב מש"ס, וניסים ואטורי מהליכוד. ש"ס והליכוד, בשר מבשרו של גוש הימין, לא? ובכלל, מי יכול היה לצפות את עליית המחירים שתבוא בעקבות החוק? אלו שמעלים כיום את המחירים - בעלי החניונים, שהתריעו בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בפירוש על כך שהחוק יוביל לעליית מחירים.
סוציאליזם? כן. פופוליזם? כן - אבל ממש לא של השמאל, או של לזימי, אלא של כל חברי הכנסת. את המחיר, כמו תמיד, משלם האזרח הקטן
אברהים אבו-שנדי, סמנכ"ל אחוזת חוף מעיריית תל-אביב, אמר ליו"ר הוועדה דוד ביטן מהליכוד ש"אם אנחנו נעשה את זה לפי דקות, מה שיקרה בפועל זה שאנחנו כחברה נרוויח יותר כסף והלקוח ישלם - כי אם הוא צריך לשלם לפי דקות יעלה לו יותר". גם עמית קדם, מנהל חברת סנטרל פארק, התריע כי "למשל, בסוכות, יש פקקי ענק שלא נובעים מהחניון אלא מהרחוב, לוקח לאנשים 20 דקות להשתלב ברחוב - ובוודאות המחירים יעלו".
רגע, איך הם יודעים שהחוק יוביל לעליית מחירים? ובכן, יש למדינת ישראל ניסיון רע ומר עם הניסיון לתזמן שהות בחניונים. ב-2008 אושרה הצעת החוק הממשלתית - התקדימית - שלפיה מחירי חניה יתחשבו בכל רבע שעה שבה כלי רכב נמצא בחניון. כמו היום, גם אז המחשבה הייתה שלא הגיוני שאדם ישהה פחות משעה בחניון וישלם על שעה שלמה. באותו דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת גם סנ"צ בדימוס דרור דקל, בעל חניון נוסף, התריע: "הבדיקה האחרונה העלתה שהחוק מ-2008 שניסה להקל על האזרח ולהוזיל את החניה בעצם גרם להפך הגמור, זה גרם לכך שהמחירים לשעה הראשונה עלו בין 20 ל-30 אחוז ומהשעה השנייה עלו כמעט ב-50 אחוז. ויש לי תחושה, רק תחושה, שגם הפעם".
עקיבא לםצילום: דניס ויסלפוביטן עצמו לבסוף הודה, כי החוק עלול לגרום "לעליית מחירים מסוימת, אני לא מתווכח על זה". אז ההיסטוריה הייתה ברורה. איפה היה הרגולטור, משרד התחבורה, שמובל על ידי שרה מהימין שתעצור את הסחף הסוציאליסטי? "בעיקרון, השרה שלנו תומכת בהצעה", בישרו נציגי המשרד לוועדת הכלכלה, שללא הסתייגויות או התנגדויות, אישרה את החוק. ומה קרה בכנסת עצמה? 33 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים. בעידן המקוטב של ימינו, אחדות שורות כזו נראית כמו בשורה מופלאה. אלא שכאשר הקואליציה, או למשל שר האוצר, רוצה לתקוע מקלות בגלגלי חוקים מסוימים - היא יודעת למצוא את הדרך לעשות זאת.
סוציאליזם? כן. פופוליזם? כן - אבל ממש לא של השמאל, או של לזימי, אלא של כל חברי הכנסת. את המחיר, כמו תמיד, משלם האזרח הקטן.
