צה"ל הסכים לדרישת האוצר לקצץ בלא פחות מ-20 אלף חיילי מילואים שתוכננו להיות מזומנים בשנת 2026 לשירות של כחודשיים וחצי, באופן שיגדיל את הנטל והעומס על אלו שכן יידרשו שוב לשרת: המחסור בכ-10,000 חיילים, שכפי שבכירי אכ"א ממשיכים לזעוק בדיוני חוק ההשתמטות בכנסת, ישפיע על כל חייל מילואים, בנוסף למחסור בגמישות כוח אדם ממנה נהנו מפקדי יחידות מילואים בשנתיים של המלחמה.
בתום דיונים ממושכים בצמרת צה"ל בחודשיים האחרונים, בעיקר מאז הפסקת האש עם חמאס, אישר הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר את צורכי כוח האדם לשנה הקרובה, ביחס לאיומים בזירות השונות, כלקח מ-7 באוקטובר להכפיל לכל הפחות את כמות הלוחמים ברוב גזרות הבט"ש ולהערכת המצב מול הדרג המדיני לפיה הצבא ימשיך להחזיק בעשרות המוצבים בשטח האויב, בקו הצהוב ברצועת עזה, בגולן הסורי, בדרום לבנון וגם בשני מחנות פליטים בשומרון.
לפי החלטה זו, שתוקפה וגובשה באגפי המבצעים, כוח האדם והתכנון במטכ"ל ומול הפיקודים השונים, הצבא יהיה חייב כ-60 אלף חיילי מילואים בכל יום נתון בשנה הקרובה, כדי לעמוד במשימות ה"בט"ש המוגבר" הרגילות, ללא תרחישי הסלמה או הידרדרות למבצע קרקעי נוסף באחת הזירות.
אלא שבן לילה הסכימו בצה"ל להתקפל. ההיקף דרמטי: כשליש מכוח האדם שנדרש לשיטת הצבא, נעלם, והנתון לשנה הבאה ירד לכ-40 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון. כך נסללה בשבוע שעבר הדרך לאישור התקציב בממשלה, עם תקציב ביטחון שיעמוד בשנה הקרובה על כ-112 מיליארד שקל, לעומת 140 מיליארד שצה"ל דרש תחילה עקב מה שכונה במטה הכללי "מימוש לקחי 7 באוקטובר והצורך להמשיך לחזק את צה"ל".
תקציב ימי המילואים לחיילים תופס נתח גדול מתקציב הביטחון, מאחר שעלות כל יום שירות של חייל מילואים מגיעה לפי משרד האוצר לכ-1,100 שקל, ובמכפלות מדובר בעשרות מיליארדים בשנת מלחמה או קצת פחות מזה בשנה מתוחה ביטחונית כפי שצפוי ב-2026.
מאז השינוי הפתאומי מסרבים בצה"ל להתייחס לקיצוץ ב-20 אלף חיילים בשנה הקרובה, ולא מגיבים לפניית הפרסה חרף השלכותיה, שעלולות להשפיע על ביטחון המדינה ולהכביד על המשרתים.
נסיגה על הפרק
גורמים בצה"ל ששוחחו עם ynet ו"ידיעות אחרונות" העריכו כי יש מספר אפשרויות לשינוי בעמדת הצבא. הראשונה היא שבצבא הבינו כי לא יוכלו יותר, כפי שדרשו שוב ושוב במשרד האוצר, לחלק ימי מילואים ללא הגבלה כדי להקל על המשרתים ובכך לשכנעם להמשיך להתייצב, ככלי, כנראה אחרון, לצמצם את שחיקת המשרתים אחרי שנתנו שנה-שנה וחצי במצטבר על מדים, מחוץ לבית או לעסק.
תופעות כמו שבוע-שבוע או יומיים בצבא ו-4-3 ימים בבית על חשבון הצבא לא צפויות להימשך עם הקיצוץ ב-20 אלף החיילים ומי שיתייצב יחויב לצאת לחופשות בבית במתכונות הישנות, הרגילות והמוכרות יותר לחיילים סדירים, כמו 11 ימים בצבא ו-3-4 ימים בבית.
אפשרות שנייה נוגעת להסכמה שבקריצה בין הצדדים: צה"ל הצטיין במשך שנים בהסכמות ופשרות על תקציב הביטחון לשנה שבפתח, אך פרץ אותן במהלכה בדרישות חריגות לתוספות תקציב. במצב שכזה ייתכן ומה ששכנע את זמיר להתפשר על כמות נמוכה יותר של משרתים הוא מסר מהדרג המדיני לפיו ב-2026 צפויה נסיגה מאחת הגזרות חוצות הגבול שצה"ל מחזיק, ועולות לו באלפי חיילים במצטבר מדי חודש.
"יש מפקד אוגדה שלא התפשר ודרש שבחפ"ק שלו יהיו רק מילואימניקים יוצאי יחידות מובחרות, ויעשו יומיים בצבא ועוד 4–6 ימים בבית. למה הבזבוז הזה? למה אלופים שאמורים להוות דוגמה אישית גם הצטרפו לחגיגה?"
לא מן הנמנע שמדובר בנסיגה מהקו הצהוב ברצועת עזה, כנדבך משמעותי של שלב ב' בתוכנית טראמפ להסכם הפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לחמאס. כיום יש "כפל" חיילים במשימות הגנה בתוך הרצועה, בנוסף לגדודים שבעוטף, עם מוצבים מאוישים בחיילים גם באזור החיץ החדש מהמלחמה – בטווח של 700–800 מטר מהגבול. בנוסף, יש את המוצבים לאורך הקו הצהוב, 4-5 ק"מ בממוצע מהגבול, שמחזיקים גם לוחמים, לרוב במילואים. מוצבים אלו ארעיים יותר, ומאפשרים קיפול מהיר בהינתן פקודה לטובת נסיגה. עזיבת הקו הצהוב תאפשר דילול כוחות לצבא באופן שיקל על המצבה הכוללת.
מפסיקים "לעבוד בצבא"
בצבא גם מתחילים לעשות קולות של התמודדות נוקשה יותר עם השימוש השרירותי בימי מילואים. צה"ל דרש תחילה 34 מיליארד שקל רק עבור עלות המילואים לשנת 2026, תקציב שיצטמצם כנראה לכ-20 מיליארד עקב הקיצוץ בכ-20 אלף חיילים. ברקע, הנחיות חדשות של אכ"א והוראות של הרמטכ"ל זמיר שמגבילות מאוד סיפוחים של חיילי מילואים בין יחידות שונות כדי "לעבור לעבוד בצבא".
במשרד האוצר מעריכים שמאז 7 באוקטובר והצ'ק הפתוח שצה"ל קיבל לזמן אנשי מילואים בצו 8, ישנם כ-17 אלף חיילים שהוגדרו כמסופחים, כלומר נדדו בין יחידות כדי להבטיח את רציפות שירות המילואים שלהם – לרוב ממניעים תעסוקתיים וכלכליים. "עם כל המענקים השונים, ההטבות הכספיות, התוספות ותנאי השירות המתחשבים, נהיה משתלם להיות מילואימניק בזמן שמשרתי קבע בתפקידים דומים משתכרים בכרבע ממה שמקבל מילואימניק. נוצרו עיוותים שגובלים בפלילים", התריעו באוצר.
ישיבת הממשלה על תקציב 2026
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
בצבא הודו כי בחלק מהמקרים התופעה יצאה משליטה, ובהתאם גם החלו להיפתח חקירות פנימיות, אך באותה נשימה גם דחו דרישות של גורמים באוצר להציב "בקר כוח אדם" לצד כל מפקד אוגדה או חטיבה כדי שיוודא שימוש נאות בימי המילואים. באוצר הציעו אף שהבקר יהיה מילואימניק בעצמו, ויאפשר פיקוח ובקרה על צריכת המשאב היקר.
לפי עדויות ותלונות שהגיעו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", לא מדובר רק במפקדי פלוגות או גדודים שמעניקים לפקודיהם ימי בית גמישים מאוד ביחס לימים בגזרה. "יש מפקדי אוגדות סדירות בצבא שלקחו 60–70 חיילי מילואים לחפ"ק שלהם וניפחו אותו בצורה חסרת פרופורציה", תיאר קצין קרבי בכיר במילואים שמכיר את התופעה מקרוב. "זה מטורף. צוות של חפ"ק מאו"ג, שזה 10–20 גג אנשים שצמודים אליו ושעושים החלפות בכוננות בינם לבין עצמם, גדלים פי 5–6 להיקף של פלוגה של חפ"ק".
לדבריו, "יש מפקד אוגדה שגם לא התפשר ודרש שבחפ"ק שלו יהיו רק מילואימניקים שהם יוצאי יחידות מובחרות, ויעשו 2–4 או 2–6, כלומר יומיים בצבא ועוד 4–6 ימים בבית. למה הבזבוז הזה? למה אלופים שאמורים להוות דוגמה אישית גם הצטרפו לחגיגה והוסיפו לעצמם נהגי 'אלף' במילואים לרכב הלבן, הצמוד שלהם, במקום שימשיכו להשתמש רק בנהגים חיילים סדירים, שזולים בהרבה ממילואימניקים? אולי בקיצוץ 20 אלף החיילים מודים בצה"ל בבזבוז העצום הזה שסוף-סוף יבלם".
בתגובה לעדויות, דובר צה"ל מסר כי "צה"ל מקיים ביקורות שוטפות בכלל הגזרות במקרים שבהם מתגלות חריגות או שימוש שאינו תואם את המשימה, הנושא מטופל באופן מיידי וננקטים הצעדים הנדרשים לתיקון ולמניעה חוזרת. באשר לטענות שהועלו בנוגע לכוח החפ"ק של מפקד האוגדה, החפ"ק משרת בפועל שני מפקדי אוגדות במקביל ועל כן מספרם. מדובר בלוחמים מקצועיים שמסכנים את חייהם פעם אחר פעם, ניסיונות להציג את פעילות הכוח כבזבוז ימי מילואים אינם משקפים את העובדות".
