כאשר מדובר בארגוני טרור – הפסקות אש הן בעיקר אשליה. פה ושם אין מנוס מהן. ישראל הייתה זקוקה להסכמים, גם מול חמאס, גם מול חיזבאללה, מתוך התחשבות במה שקרה בזירה המדינית. במקרה של חמאס – גם, ואולי בעיקר – לצורך שחרור חטופים. אבל קצת קשה לדבר על הפסקת אש כאשר מנוע הבעירה של ארגון הטרור הוא אידיאולוגיה.
בהתייחס לחמאס, התשובה שלו להצעת 20 הנקודות של טראמפ הייתה שלילית. אבל טראמפ, משום שהוא טראמפ, בירך על "התשובה החיובית של חמאס", שאותה הוא יצר בהבל פה. בכל מה שקשור לשחרור חטופים זה דווקא עבד. כמעט. אסור לשכוח שנותר עוד חלל אחד. אבל בכל מה שקשור להתחייבות להתפרקות חמאס מנשקו ופירוז הרצועה – זה היה חלום באספמיה. ואין כמו ראאד סעד כדי להבהיר את ניפוץ אשליית הפסקת האש. לא בגלל החיסול שלו אתמול, אלא משום שהתפקיד שלו היה: הפרת הפסקת האש. הוא האיש שהיה ממונה על בנייה מחדש של כוחו של החמאס.
לא היה צריך להמתין להתנהלות חמאס בחודשיים האחרונים כדי לדעת מיהו הארגון. ב-2006, לאחר שחמאס ניצח בבחירות של הרשות הפלסטינית, פירסם מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, ב-30.1.2006, הצעה שקשה לסרב לה, שעיקרה סיוע בינלאומי אדיר תמורת הפסקת הטרור. לא היה צורך להמתין הרבה. כבר למחרת הודיע חאלד משעל שהוא דוחה את ההצעה על הסף. הם נגד הפסקת אש. הם נגד שגשוג. הם בעד טרור. הקהילה הבינלאומית לא התייאשה. במארס 2007 שוב עלתה הצעה של הקוורטט (האו"ם, ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי) לסייע לרשות הפלסטינית תמורת הפסקת הטרור וכיבוד הסכמים קודמים. איסמאעיל הנייה, שהיה אז ראש הממשלה הפלסטיני מטעם חמאס, הזדרז להגיב: "זכותם של הפלסטינים להמשיך את ההתנגדות בכל האמצעים". הכותרת ב"אל-ג'זירה" הייתה: "הפלסטינים דוחים את תנאי הקוורטט". ב-2014, בתחילת מבצע צוק איתן, הציעו שרי האיחוד סיוע תמורת "פירוז כל ארגוני הטרור". בריטניה, צרפת וגרמניה הציגו תוכנית מפורטת. ושוב. חמאס העדיף טרור על פני שגשוג או הפסקת אש. האיחוד האירופי אף פעם לא ויתר על הניסיונות להשיג הפסקת אש קבועה. ב-15 באוגוסט 2014 הגיש האיחוד הצעה רשמית שעיקרה שיקום תמורת פירוז. ישראל הגיבה בחיוב. וחמאס? הוא שוב העדיף טרור על פני שגשוג או הפסקת אש. ב-19.2.2018, בעקבות התחממות נוספת בגבול הרצועה, חזר האיחוד על הצעתו. מיותר לציין מה הייתה תגובת חמאס. הפסקת אש? הצחקנו אותם. ביולי 2020 חשף איסמאעיל הנייה הצעה שקיבל להשקעה של 15 מיליארד דולר תמורת תגובה חיובית משהו להצעת השלום של טראמפ. "לא נוותר על כלי הנשק שלנו", אמר הנייה, "תמורת הישגים כלכליים".
מה עוד צריך לקרות כדי שנבין, ש"הפסקת אש" עם חמאס היא הונאה? זו לא הערכה. זו קביעה של חמאס עצמו
מה עוד צריך לקרות כדי שנבין, ש"הפסקת אש" עם חמאס היא הונאה? זו לא הערכה. זו קביעה של חמאס עצמו. כדאי להקשיב לעוד אחד מבכירי הארגון, מושיר אל-מסרי (אבו-בכר), שנשאל בעבר על הפסקת אש. התשובה שלו הייתה ברורה. "לציונים יש חלום על הפסקת אש לעשר שנים", הוא אמר, והוסיף: "אנחנו נמשיך עד שהציוני האחרון יעזוב את פלסטין. רגיעה היא זמנית. במילון ההתנגדות, פירושה הכנה למערכה הבאה. ההתנגדות שלנו תמשיך למלא ולפתח את מחסני הנשק ולייצר מרכיבים מפתיעים חדשים למערכות הבאות". זה בדיוק היה התפקיד של ראאד סעד. הוא עסק במשרה מלאה בהפרת הפסקת האש ובשיקום כוחו הצבאי של חמאס.
צריך רק להוסיף שהעובדה שישראל צודקת לא אומרת שהיא גם חכמה. משום שחמאס הוא חלק מהאחים המוסלמים. ושתי מדינות, קטאר וטורקיה, שכוחן בעיני הבית הלבן הנוכחי הולך ועולה, הן עוד זרוע של האחים. כך שיש חשש, רק חשש, שפעם נוספת ישראל מצליחה בתחום הצבאי, אבל היא לא מצליחה להציג את העובדות הבסיסיות במישור הבינלאומי. היינו בסרט הזה מאז 7 באוקטובר. יש חשש שאנחנו נמצאים, עדיין, בדיוק באותו סרט.
