לפני כחודש נתפרסמו ב"ידיעות אחרונות" נתוני דוח של מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי היוקרתי IMPACT-se הסוקר תוכני ספרי לימוד בעולם, לרבות ברשות הפלסטינית. לפי הדוח, ספרי הלימוד הפלסטיניים נותרו עמוסים במסרים אנטישמיים ובהסתה, למרות הבטחות מפורשות של יו"ר הרשות אבו-מאזן לארה"ב, לאיחוד האירופי ולנשיא צרפת מקרון להסיר תכנים אלימים מתוכניות הלימודים בכל המקצועות (לרבות מקצועות ריאליים) ובכל המסגרות.
הדוח מדגיש את "ההמשכיות המוחלטת" של תכנים המקדשים אלימות, ג'יהאד ומוות בכל שכבות הגיל, כשתוכנית הלימודים מהללת אלימות כחובה דתית ולאומית. לפי הדוח, מערכת החינוך הפלסטינית מגדירה ג'יהאד כ"חובה אישית לשחרור פלסטין וכפסגה של האיסלאם", עם תיאורי גמול אלוהי ו-72 נשים בגן עדן עבור אלו המקריבים את חייהם ב"לחימה עם האויב". כל זאת, בניגוד גמור לרוח מתווה תוכנית טראמפ לשלום, להחלטת מועצת הביטחון ולהסכמי הרפורמה שחתמה הרשות עם האיחוד האירופי בקיץ 2024.
האינדוקטרינציה האלימה וההרסנית בלב ליבה של מערכת החינוך הפלסטינית שבה ומוכיחה את הניתוק המושלם שבין בליץ ההכרה הפיקטיבית במדינה פלסטינית בידי מדינות דוגמת בריטניה וצרפת – למתחולל בשטח. כפי שנטען כאן לפני מספר חודשים, על אף חיבתה הכוזבת של הקהילה הבינלאומית לפתרונות אינסטנט למשברים מורכבים, החיפזון גם במקרה זה הוא מן השטן. "עצמאות", מרודדת ככל שתהיה, לפלסטינים מחייבת בניין החברה הפלסטינית בתהליך בין-דורי "מלמטה למעלה" ולא להפך.
המצפים להתפכחות אירופית בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני צפויים להתאכזב. כוחות השוק שמושכים לסנטימנט אנטי-ישראלי הולכים ומתחזקים, וגם התמונה בארה"ב שאחרי טראמפ איננה מעודדת בהקשר זה
והנה, עוד זה מדבר וזה בא: העצרת הכללית של האו"ם החליטה באחרונה להאריך את המנדט של אונר"א, סוכנות הפליטים הפלסטינית, עד לשנת 2029, על אף התנגדות אמריקאית וישראלית חריפה למהלך נוכח העובדה כי אנשי הסוכנות השתתפו בזוועות 7 באוקטובר. מאז הקמת הסוכנות בשנת 1948 ואילך, הפכה לגורם מרכזי בעיצוב תודעת הפליטות והנקמה בזהות הפלסטינית, ולמעשה הנציחה את הנרטיב הפלסטיני המתקרבן לא רק בשטחי איו"ש ועזה, אלא גם ברחבי המזרח התיכון ובשנים האחרונות גם באירופה ובאוסטרליה.
אבי כאלוצילום: אלוני מורבהארכה נוספת של המנדט, האו"ם על סוכנויותיו לא רק שב ומשקף את היעדר יכולתו, ולו הבסיסית ביותר, להתאים עצמו למציאות המשתנה – אלא שוב מציג את ההטיה המובנית והחריפה כנגד ישראל, שבסופו של יום מזינה חוסר יציבות בשל עידוד ותמיכה בנרטיב הפליטות הפלסטיני. נרטיב רעיל זה מזין, בין היתר, את הצל האיסלאמי האפל ההולך ומתפשט על יבשת אירופה ומאיים לשנותה מן היסוד (כפי שהציג ממשל טראמפ באחרונה).
המצפים להתפכחות אירופית בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני צפויים להתאכזב. כוחות השוק שמושכים לסנטימנט אנטי-ישראלי הולכים ומתחזקים, וגם התמונה בארה"ב שאחרי טראמפ איננה מעודדת בהקשר זה. משמעות הדברים היא כי המנהיגות הישראלית הבאה תהא מחויבת להידרש לעומקו של הנושא הפלסטיני ולהצגת חזון זהיר, ארוך שנים לתהליך היפרדות מפוכח, תוך רתימת השחקנים הרלוונטיים בזירה הבינלאומית – ובלימת תרחיש הבלהות של המדינה האחת. כל זאת, תוך הותרת גורלנו בידינו, ערך המצוי בלב ליבו של האתוס הציוני. כדבריו של בן-גוריון: "עתידנו לא תלוי במה שיאמרו הגויים – אלא במה שיעשו היהודים".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.12.25
