אחד העקרונות המובילים של תנועת האחים המוסלמים היא הפצת האידיאולוגיה של התנועה באמצעות הכשרת הלבבות. כלומר, לא בכוח או באלימות אלא באמצעות הפצת מסר דתי ופוליטי כולל מסרים אנטישמיים מובהקים, דרך הלבבות. בעבר השתמשו האחים המוסלמים במסגדים או במערך הדעוה כדי להפיץ את תורתם, אך לאחרונה, דרך המקרה של לשכת נתניהו, למדנו כיצד הכשרת הלבבות כבר אינה נעשית באמצעות נאומים של אימאמים, אלא גיוס בשכר של אנשים החולשים על קודש הקודשים של קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. וכך, באמצעותם ניתן להכשיר את הלבבות ולהשפיע על ההמונים. כך גויסה צמרת לשכת ראש הממשלה כדי לייצר בציבור הישראלי מצג שווא שמצרים, המדינה הגדולה והחשובה ביותר בעולם הערבי, בעלת הסכם שלום עם ישראל, בעצם הפכה למדינה עוינת. ואילו קטאר, מדינה תומכת טרור, הספונסרית הראשית של האחים המוסלמים ושל חמאס, הפכה למדינה מורכבת לכאורה, ידידותית לישראל.
האחים המוסלמים נתפסים כאויב ברוב מדינות ערב הסוניות המתונות. מצרים, סעודיה, ירדן, הרשות הפלסטינית, האמירויות. אולם בישראל האחים המוסלמים/קטאר, הוכנסו לקודש הקודשים של ביטחון ישראל, לאקווריום, למקום הקרוב ביותר לראש הממשלה. ניתן לנחש שמנהיגי מדינות אלה נדהמים לשמוע כעת ממה שקורה בלשכת נתניהו. הרי אם היה מתגלה שאחד מיועציהם, הועסק בשכר על ידי קטאר, כנראה שבאותו רגע הוא היה נעלם לאחד ממרתפי גופי המודיעין במדינות האלה ומשם ההמשך ידוע.
יושבים כעת המצרים בקהיר ומנסים להבין מה לעזאזל קורה פה. כיצד ייתכן שלשכת נתניהו סייעה בקמפיין נגד קהיר, זאת על אף שמצרים שלאחר נפילת האחים המוסלמים (יולי 2013) ניהלה מלחמה של ממש נגד ההברחות מסיני לעזה. המצרים פעלו כתף על כתף פיזית עם צה"ל כדי לנטרל מנהרות שפעלו בציר פילדלפי. ההברחות דרך הציר הזה הלכו ופחתו בחלוף השנים, אך נמשכו דרך מעבר רפיח. כאשר העבירה ישראל מידע מודיעיני למצרים על הברחות, אפילו במעבר רפיח, העניין טופל על ידי השלטונות בקהיר. אלא שאז נרצחו ששת החטופים, ההמונים בישראל יצאו לרחובות ונתניהו התעקש שלא להגיע להסכם מול חמאס.
האחים המוסלמים נתפסים כאויב ברוב מדינות ערב הסוניות המתונות. אולם בישראל הם הוכנסו לקודש הקודשים של ביטחון ישראל, לאקווריום, למקום הקרוב ביותר לראש הממשלה
לפתע "גילו" המצרים שבעצם: א. קהיר נערכת למלחמה נגד ישראל. ב. ציר פילדלפי הוא ציר ההברחות המרכזי על פי טענות נתניהו, לעזה. באותו זמן כמעט, ישראל איפשרה העברת כספים קטארים לחמאס בעזה ואף ידעה על כך שקטאר מעבירה כספים נוספים לחמאס דרך קרן מיוחדת שלא בהסכמת ישראל.
ופה כבר מדינת ישראל נכנסת לאזור הדמדומים, ההזוי הוא שדווקא לאחר שהפרשה מתפוצצת בישראל, נתניהו, ראש הממשלה החזק ביותר שהיה פה, מרשה לעצמו שלא להרחיק מקרבתו את החשודים בקבלת שכר מקטאר, ובמקרה של יונתן אוריך אף להמשיך להעסיקו דרך הליכוד.
אוריך הוא רק דוגמה למה שמתרחש בשנים האחרונות בלשכת ראש הממשלה. בלשכת נתניהו הועסקו אנשים עם אישומים פליליים, עם בעיות סמים, אלכוהול ובעיות הקשורות למין. לשכה שבה ראש הסגל לכאורה נפגש בחניון בקומה -4, עם אדם שעבד מול קטאר, מרחיק טלפונים ניידים ומנסה לשבש חקירה. זו לשכה שחייבת לעבור חקירה כוללת ומקיפה כדי להבין את עומק השחיתות שפשתה בה, הריקבון והסירחון המוסרי.
מי שעומד בראש הלשכה הזו בסופו של דבר, בנימין נתניהו, צריך לקבל אחריות: מילה שממנה הוא מנסה לברוח, להימלט, מאז 7 באוקטובר 2023. אותו נתניהו שלא רק שהכניס ללשכתו אנשים שעבדו עבור הקטארים והאחים המוסלמים, אלא איפשר לקטאר להכניס מאות מיליוני דולרים במזומן לחמאס, שיהפכו לאמצעי לחימה של חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר.
