בצפון ירושלים, בין פסגת זאב לבית חנינא, עומד שלד עתיק של ארמונו של המלך חוסיין. במקום הזה, בתל אל-פול בנה המלך הירדני את ארמון הקיץ שלו, אך הבנייה נקטעה במלחמת ששת הימים ומאז השלד עומד על תילו. ביום בהיר, על הגבעה הזאת המוגדרת גם כגבעת שאול המקראית, ישנה תצפית על כל הרי ירושלים. תצפית יפה, אך גם מעוררת שאלות ביטחוניות.
אם עומדים על גג המבנה הנטוש ומפנים את הראש מצפון למזרח, וממזרח לדרום, ומדרום למערב ניתן לראות את רצף הכפרים, העיירות והשכונות הערביות, חלקן פלסטיניות, חלקן ישראליות. בצפון רואים את המגדלים הגבוהים והלבנים של רמאללה ומתחתיה כפר עקב, כפר שבחלקו פלסטיני ובחלקו ירושלמי שמחבר למעשה בין רמאללה לירושלים.
מזרחית ניתן לראות גם את היישוב אדם, וגם את עיירת א-ראם הפלסטינית ומחנה הפליטים קלנדיה. מזרחה משם זה ענאתא, עיזרייה, אבו דיס, צור באכר הירושלמית. דרומה משם תראו את ג'בל מוכאבר, שכונת הר חומה, בית סאחור ובית לחם. לכיוון מערב מזהים את מבשרת ציון, הר אדר וגם את בידו וקובייבה הפלסטיניות.
בתחילת שנות האלפיים נבנתה גדר ההפרדה מהר אדר עד גוש עציון במטרה לשפר את הביטחון בישראל ולמנוע הסתננויות לישראל ופיגועים, אלא שבדוח של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם בשבוע שעבר נמצא כי הגדר בעוטף ירושלים לא מספקת את המענה הנדרש כדי למנוע כניסת שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) או מפגעים.
עוד כתב אנגלמן כי אף שהמכשול בעוטף ירושלים הוקם כדי למנוע ולסכל הסתננות של שב"חים, בפועל הוא לא מצליח כבר זמן רב לספק את המענה ההגנתי הנדרש. המבקר אנגלמן הדגיש כי מדובר בכשל חמור המסכן את תושבי ישראל בכלל, ואת השכונות הסמוכות בפרט, בייחוד נוכח אירועי 7 באוקטובר.
מחקר המובא כאן לראשונה ונערך על ידי תנועת "רגבים" - ארגון ימין העוסק בהיבטי קרקע ובנייה - חושף את התשתית הפיזית, רבי-הקומות שנבנו ללא אישור מצידה השני של הגדר, ולמעשה מכתרת את ירושלים ומדליקה עוד נורות אזהרה לגבי האפשרות לסכנה ביטחונית בבירה. המחקר של "רגבים" מתבסס על תצלומי אוויר שהתנועה רוכשת לאורך השנים ומצליבה ישנים וחדשים מהם כדי להבין את תנופת הבנייה.
תיעוד: הברחת ילדה דרך גדר ההפרדה
(צילום: דוברות המשטרה )
כך, במחקר זיהו את קצב הבנייה הגדול משנת 2008 בעוטף ירושלים עד היום. על פי ממצאי המחקר, היקף הבנייה הבלתי חוקית בפריפריה של ירושלים הגיע לממדים של כ-40 אלף מבנים, המייצרים כמעין טבעת רציפה סביב העיר. המבנים כולם ממוקמים בשטחי C הנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. על פי הדוח, מיקומי המבנים מאפשרים תצפית ושליטה על דרכי הגישה המרכזיות.
גורם בכיר בעיריית ירושלים אומר ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" כי "ישנם דברים שלא ידועים לציבור שמבטיחים שקט בירושלים. אנשי הביטחון עושים עבודת קודש כדי שנהיה בטוחים ושקטים, ולא נהיה מוטרדים. זו לא יד המקרה שמאז 7 באוקטובר ועד היום יש שקט".
למרות מילות ההרגעה שמגיעות מהעירייה, תנ"צ בדימוס לוי אמיתי, מי שהיה מפקד עוטף ירושלים במשמר הגבול, רואה את התמונה אחרת ואומר כי "ברמה הביטחונית יש כאן סכנה גדולה. פטרול שנוסע לאורך הגדר מתחת למגדל בניינים זה דבר מסוכן, ראינו מה קרה בציר פילדלפי, בסוף היו צריכים להרוס את כל רפיח כדי לנוע שם. אם לא, אתה נשלט מכל הכיוונים. להתמודד עם תופעה כזאת זו משימה כמעט בלתי אפשרית".
מבחינת יהודה נעם, מנהל מרחב ירושלים בתנועת "רגבים", הבנייה סביב ירושלים אינה מקרית במיקומה, אלא מבוססת לטענתו על אסטרטגיה של שליטה בנקודות מפתח ו"יצירת טבעת חנק סביב ירושלים". נעם אומר כי "מציאות זו יצרה תשתית אזרחית צפופה, המשמשת כהסוואה מושלמת להסתננות שב"חים ולפעילות חבלנית עוינת. אין 'מרחב אבטחה' ויכולת התמרון והתגובה של כוחות הביטחון יורדת לאפס".
נעם מתייחס גם לדוח המבקר, ואומר כי "מבקר המדינה עסק בתוואי הגדר, עיצובה, אבטחתה ועיבויה. הטרור לא מתחיל מהגדר. הוא מתחיל מהחינוך, מנסיגה ישראלית מהמרחב, מהמרחק הכפוי, מהסכמים לא רלוונטיים ומחוסר נוכחות ואכיפה שמובילים".
מלשכת ראש עיריית ירושלים משה ליאון נמסר: "ראש העירייה והאחראים על הביטחון בעיר עומדים בקשר קרוב ורצוף עם גורמי הביטחון ועובדים איתם בתיאום מלא. האחריות הביטחונית והטיפול בסוגיות הבנייה במרחב עוטף ירושלים מצויים בידי המדינה וגורמי האכיפה".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.01.26
