על פניו, לא דחוף לישראל כרגע להגיע להסכם ביטחוני או להסכם בכלל עם סוריה של אחמד א-שרע (המוכר לנו בכינויו הג'יהאדיסטי "אבו מוחמד אל-ג'ולאני"). ראשית, מפני שלא ברור עדיין אם א-שרע - הבחור בחליפה שזכה להתזת בושם מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ - באמת שונה מאל-ג'ולאני שהנהיג את ארגון הטרור ג'בהת א-נוסרה עד לפני זמן לא רב.
שנית, הוא לא באמת שולט בכל שטח סוריה ושלטונו אינו יציב. למעשה, הוא שולט בלא ביותר מ-60% משטחה של סוריה, והוא אפילו מתקשה להשליט את מרותו על קבוצות מיליציוניות ג'יהאדיסטיות קיצוניות שנכללות בהיאת תחריר א-שאם, ארגון הגג שהוא עומד בראשו. מיליציות אלו אינן מרוצות מהאיסלאם המתון שא-שרע משליט בסוריה ומהמדיניות הפרו-מערבית שהוא מטפח.
6 צפייה בגלריה
טראמפ, א-שרע ונתניהו
(צילום: Haj Suleiman/Getty Images, דובר צה"ל , AP Photo/Matias Delacroix, Abdulaziz KETAZ / AFP, מארק ישראל סלם, AP PhotoAlex Brandon )
לכן, במצב הנוכחי, יש לישראל אינטרס ברור להשאיר את צה"ל בהיערכות הקיימת באזור החיץ, שעיקרה תשעה מוצבים חודרים בתוך שטח סורי ריבוני (לא בעומק גדול, כמה קילומטרים בלבד). מוצבים אלה ממוקמים בעיקר בצפון הגזרה בחרמון ובדרום הגזרה, באזור משולש הגבולות ישראל, סוריה וירדן.
בנוסף, מוקם מערך נוסף של מוצבים בשטחנו, כך שההיערכות הנוכחית נותנת לישראל יכולת אופטימלית לשלוט בתצפית ובאש ולעקוב מודיעינית וטכנולוגית לא רק אחרי מה שקורה באגן דמשק ומצפון לו - אלא גם על הפינה הצפון-מזרחית של לבנון, שנושקת לגבול עם סוריה, שבה פועלים חיזבאללה וארגונים פלסטיניים. ישראל גם מקימה כעת מכשול עמוק נגד כלי רכב ונגד בני אדם, שיכול לעכב משמעותית מתקפת פתע מהגולן, כמו זו שספגו יישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר.
כל אלה מרתיעים ומספקים הגנה מסוימת על יישובי רמת הגולן, ומה שלא פחות חשוב - הם משמשים קלף מיקוח בכל משא ומתן עם המשטר בסוריה, שרוצה מאוד בהסרת המוצבים האלה משטחה הריבוני של ארצו.
המצב הזה כאמור נוח לישראל, אבל הנשיא טראמפ מעוניין במשא ומתן ובהסדר קבע, או לפחות בהסדר ביטחוני, בין ישראל לסוריה. הסיבה הראשונה היא שזה מקדם את תוכנית הייצוב, ההרגעה והשלום שלו למזרח התיכון, נושא שחשוב לו מאוד, בין היתר בשל רצונו בהכרה בינלאומית ובפרס נובל לשלום.
6 צפייה בגלריה
לוחמי חטיבת ההרים של צה"ל בחרמון בגבול סוריה, בסוף השבוע האחרון. יכולת אופטימלית לשלוט בתצפית ובאש
(דובר צה"ל)
הסיבה השנייה היא שלטראמפ יש עניין להיענות להפצרותיהן של סעודיה, קטאר, איחוד האמירויות ובעיקר טורקיה. אלה מעוניינות בשיקום סוריה מנימוקים כלכליים ודתיים (סונים). נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן גם רואה בסוריה אזור השפעה ייחודי שלו, שבו הוא יכול וזכאי להכתיב מדיניות, ושבו חברות טורקיות שיעסקו בשיקום אזרחי וצבאו, שישקם את צבא המשטר הסורי, יוכלו להרוויח מיליארדים מהמימון שיגיע מסעודיה, מקטאר ומאיחוד האמירויות.
מכאן שלשלוש המדינות הללו, ובעיקר לטורקיה, יש עניין שארה"ב תכיר בשלטונו של א-שרע ותסייע לו לבסס את שלטונו על כל סוריה, באופן שיקדם את האינטרסים שלהן. בטורקיה, למשל, מדובר גם בכך שאם א-שרע יצליח, הוא יוכל להחיל את שלטונו גם על הכורדים הסורים, שטורקיה רואה בהם איום.
במצב הנוכחי, אחרי פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא טראמפ במאר-א-לאגו ואחרי הפעולה האמריקנית בוונצואלה, לישראל אין עניין להתעמת עם טראמפ אלא ללכת לקראתו, אף שאין לה אינטרס מיידי או דחוף בהסדר עם סוריה, במיוחד לנוכח הדרישות הסוריות שמבקשות להצר את צעדיה ברמת הגולן.
נציגים ישראלים בדרג נמוך
נתניהו שלח למשא ומתן בפריז נציגים בדרג נמוך יחסית, בהשוואה לנציגים ששלח שליט סוריה - שר החוץ וראש המודיעין - ובהשוואה לנציגים האמריקנים, ובהם שגריר ארה"ב בטורקיה טום ברק, וכן שליחיו סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר. הנציגים הישראלים אינם מוסמכים לקבל החלטות של ממש, אלא רק לשמוע את העמדות האמריקניות והסוריות ולהעבירן לשיקולו של נתניהו.
6 צפייה בגלריה
שולט בלא יותר מ-60% משטחה של סוריה. א-שרע עם טראמפ בבית הלבן, נובמבר האחרון
(HANDOUT, AFP)
הפער הזה משתקף גם בדיווחים על המפגש בפריז: גורמים אמריקנים מספרים לעיתונאים על מנגנון תיאום שיקום בירדן, וש-90% מהנושאים כבר סוכמו. לעומת זאת, בהודעת ראש ממשלת ישראל מדובר רק על הצורך במשא ומתן לייצוב המצב בסוריה, על מילוי דרישות הביטחון של ישראל וכן על עמידה בדרישות הנשיא טראמפ. בהודעת לשכת ראש הממשלה לא מוזכרים צעדים מעשיים.
כדי להבין מה באמת קורה במשא ומתן ומה צפוי לקרות בין ישראל לסוריה, ובעצם בין ישראל, סוריה וארה"ב, יש לבחון את מפת האינטרסים. האינטרס הישראלי החיוני ניתן לתמצות במשפט אחד: ישראל רוצה לשמר את הישגיה במלחמת "חרבות ברזל" בזירה הסורית, ולשפר את מצב הביטחון הלאומי שלנו בהשוואה לזה ששרר לפני 7 באוקטובר.
האינטרס הישראלי הראשון והעיקרי הוא למנוע אפשרות של מתקפת פתע משטח סוריה לעבר יישובים, מחנות ומתקנים צבאיים ותשתיתיים ברמת הגולן. בסוריה פועלים גורמים ג’יהאדיסטים שקרובים לדאעש, וגורמים שיעים שמקורבים לאיראן ושמחזיקים כלי רכב ויכולים, בתגבור מיליציות עיראקיות שיעיות והחות'ים, לייצר מתקפת פתע כזו בתוך שעות.
הדרישה השנייה היא למנוע התבססות של גורמים עוינים חמושים בטווח אש בכינון ישיר - מרגמות, טילי נ"ט, רקטות קצרות טווח, רחפנים וכטב"מים - ולהרחיקם מיישובי הגולן ומצירי התנועה. בדרום הגולן קיימים בסיסים של דאעש שכבר ירו בעבר לשטח ישראל, ואם יתפתחו ללא הפרעה - הם עלולים לסכן יישובים.
6 צפייה בגלריה
ארדואן. רואה בסוריה אזור השפעה ייחודי שלו, שבו הוא יכול וזכאי להכתיב מדיניות
(צילום: Chris McGrath/Getty Images)
האינטרס השלישי הוא מניעת העברת נשק, חימושים, חומרי גלם ואמצעי ייצור אמל"ח לחיזבאללה בלבנון. למרות מאמצי המשטר הסורי ופעילות צבא לבנון, עדיין קיימות הברחות מאיראן דרך עיראק למדבר הסורי ומשם לחיזבאללה, גם אם בהיקף מצומצם. התעצמות חיזבאללה מהווה איום אסטרטגי ממשי.
אינטרס אסטרטגי נוסף הוא מניעת נוכחות צבאית טורקית בדרום סוריה, שעלולה להגביל את חופש הפעולה האווירי של חיל האוויר הישראלי בסוריה, בירדן ובמעבר למזרח התיכון. ניסיון טורקי להציב אמצעי גילוי וסוללות נ"מ בבסיס T4 בסוריה כבר נקטע לפני שיצא לפועל כשישראל סימנה קו בחול לטורקים.
בנוסף לכך, קיימת מחויבות ישראלית להגנה על האוכלוסייה הדרוזית, בעיקר באזור א-סווידא (ג'בל דרוז), במקרה של איום ממשי על חייהם וכבודם. כמו כן, ברור שבטווח הארוך לישראל יש אינטרס ביטחוני להימנע מעימות ממושך עם המשטר הסורי - שעלול להתפתח לחיכוך עם ארה"ב.
לוחמי חטיבת החשמונאים בפעילות מבצעית בסוריה, בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל)
מהאינטרסים הללו נגזרות הדרישות הישראליות הבאות: פירוז אזור דרום סוריה בין דמשק לגבול ירדן, שפירושו מניעת כניסת קבוצות חמושות, נשק כבד ורכבי שטח לאזור הסמוך לגבול ישראל, עד למרחק של עשרות קילומטרים מזרחה מהקו הסגול ברמת הגולן; הגבלת כוחות הביטחון הסוריים לנשק קל בלבד; וזכות פעולה ישראלית לסיכול איומים והפרות.
באשר למוצבים החודרים - שניים מהם בחרמון ואחד לפחות באזור משולש הגבולות בדרום רמת הגולן - הם קריטיים לשליטה מודיעינית, התרעה ותגובה מהירה, מול חיזבאללה, מול ארגוני טרור הפלסטיניים בלבנון ובסוריה ומול דאעש.
אין דרישת נסיגה מהגולן
מנגד, א-שרע דורש שישראל תיסוג מאזור החיץ ותחזור להסכם הפסקת האש מ-1974. זאת כדי שיוכל לטעון שהוא אינו משת"פ של הכיבוש הישראלי, ושהוא החזיר לריבונות סוריה שטחים שהיו בשליטת ישראל. חשוב לציין שא-שרע אינו דורש - לפחות בינתיים - שישראל תיסוג מהגולן ושהוא יוכל לשכשך את רגליו בכנרת - כפי שדרשו השליטים ממשפחת אסד.
אבל ישראל דוחה גם את הדרישה לחזור לקווי הפרדת הכוחות מהמאה הקודמת, בטענה שאין בהם מענה לאיומי מתקפת פתע שהופיעו בזירה, ולאמצעי הלחימה החדשים שבידי צבאות הטרור והמיליציות, שהשתכללו ונעשו קטלניים ומדויקים יותר מאז נחתם הסכם הפרדת הכוחות בסוף מלחמת יום הכיפורים ב-1974. א-שרע גם יודע שמדינות המפרץ לא ישקיעו בשיקום סוריה סנט אחד כל עוד הוא לא שולט בכל שטחה, וכל עוד אין יציבות ממשלית בארץ ההרוסה.
וכמובן ישנו האינטרס האמריקני, שאותו אפשר לסכם במשפט קצר אחד: טראמפ מעוניין לרצות את סעודיה, קטאר וטורקיה - ולא ממש אכפת לו לעשות זאת על חשבון שולי הביטחון הרחבים שישראל דורשת לעצמה בגולן.
א-שרע משחק כדורסל עם מפקד CENTCOM בביקורו בארה"ב בנובמבר
בפריז הציעו האמריקנים (באמצעות שגרירם בטורקיה ברק) להקים ועדת תיאום למניעת עימותים (Deconfliction בדומה למנגנון שפעל מול רוסיה), שתשב בירדן ותכלול את נציגי ישראל, סוריה וארה"ב. באמצעותה, למשל, תעביר ישראל התרעה מודיעינית, והמשטר הסורי יפעל לסיכול האיום. בנוסף, הוועדה אמורה לאפשר דיאלוג אזרחי בנושאי שיקום, תשתיות ומסחר - דיאלוג שיורחב לנושאים מדיניים ואחרים כשתגיע השעה לדבר על שלום. לעת עתה, שתי המדינות מסכימות לדבר רק על הסכם ביטחוני.
עם זאת, מנקודת ראותה של ישראל, גם על הפרטים של יישום ההסכם הביטחוני אי אפשר לדבר כל עוד לא נענו הדרישות המרכזיות של ירושלים: פירוז דרום סוריה, זכות הפעולה הישראלית לפעול בשטח סוריה כדי לסכל איומים עליה ומניעת נוכחות טורקית שתגביל את חופש הפעולה האווירי שלנו ותייצר איום על רמת הגולן הישראלית. כל עוד עקרונות אלו לא סוכמו (אלא אם ישראל תסכים להתפשר), השיחות לא יניבו תוצאה ממשית. אם יסוכמו, ניתן יהיה ליישם הסכם במהירות, וישראל תוכל להסיג לאחור חלק מהמוצבים החודרים במרכז רמת הגולן.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.01.26
