ביממה האחרונה יוצאים מארצות-הברית מסרי הרגעה ברורים בנוגע לאיראן, שנקלטים היטב גם בטהרן. השאלה האמיתית אינה רק מה טראמפ אומר, אלא אם מדובר באמת אסטרטגית, או בתרגיל מוכר של הטעיה. האם זו כוונת הרגעה כנה, שנועדה למנוע הידרדרות מיותרת, או שזהו ניסיון להרדים את האיראנים דווקא בשלב שבו הם מרגישים מוכנים יותר, רגע לפני מהלך צבאי.
זה לא עניין תיאורטי. טראמפ כבר הוכיח בעבר יכולת לשחק על התודעה, לייצר תחושת רגיעה ואז לשנות כיוון בחדות. גם כשוושינגטון משדרת שאין כוונה לעימות מיידי, בטהרן ובישראל מבינים שיש לקרוא לא רק את ההצהרות, אלא גם את מה שמתרחש מאחורי הקלעים. לא כל מסר מרגיע הוא בהכרח הונאה. לעיתים הוא משקף אינטרס אמיתי לדחות עימות, לייצב זירה ולמנוע מיסקלקולציה שתגרור מלחמה.
1 צפייה בגלריה
"שלום באמצעות כוח". טראמפ בבסיס חיל האוויר האמריקאי בקטאר, מאי 2025
(Alex Brandon, AP)
בשבועות האחרונים נרשם חשד ממשי למיסקלקולציה. האיראנים ביצעו תרגילים, ישראל העלתה כוננות כדי למנוע מכת פתע כלקח ממבצע עם כלביא. במקביל, שני הצדדים העבירו מסרים ברורים שפניהם אינם לעימות. ועדיין, בתוך המתח הזה, קיים חשש אמיתי שטעות אחת תגרור מערכה שאף אחד לא רצה בה.
במסגרת מלחמת 12 הימים נרשמו הישגים מרשימים, צבאיים ואסטרטגיים, שראוי להכיר בהם: שיתוק מערך ההגנה האווירית, תקיפת המשגרים והטילים הבליסטיים, חיסול המדענים, עריפת צמרת משמרות המהפכה והצבא האיראני, ותקיפת הכורים הגרעיניים. מאז האיראנים אינם מעוניינים בעימות רחב, ובוודאי לא בתקיפה אמריקאית וישראלית בו-זמנית.
האם הם יכולים לשגר טילים? כן. האם חלקם יפגעו? גם זה נכון. במקביל, לישראל יש את מערכות ההגנה האווירית הטובות בעולם: חץ, קלע דוד וכיפת ברזל, עם שיעורי הצלחה מוכחים של כ-86 אחוזי יירוט. מאז למדו במערכת הביטחון את ביצועי האויב ושיפרו את המערכות הישראליות בהתאם.
פעולה צבאית, גם משמעותית, אינה בהכרח משנה מציאות אסטרטגית. הפלת משטר היא תהליך מורכב בהרבה מאשר פגיעה במשמרות המהפכה או ביעדים צבאיים נקודתיים
השאלה אינה רק אם ארצות-הברית תתקוף, אלא מהו מהלך הפעולה עצמו. פעולה צבאית, גם משמעותית, אינה בהכרח משנה מציאות אסטרטגית. הפלת משטר היא תהליך מורכב בהרבה מאשר פגיעה במשמרות המהפכה או ביעדים צבאיים נקודתיים.
צריך להדגיש: אם ברור שעימות מול איראן סביב מערך הטילים הבליסטיים הוא כמעט בלתי נמנע בעוד שנה או שנתיים, ולכן נתניהו נסע לטראמפ כדי לדון עמו על ההתחמשות המחודשת, עדיף שהוא יקרה בתנאים נכונים, בסיוע אמריקאי מלא ותוך אבחנה ברורה בין המשטר האיראני לבין העם האיראני. הזדמנות טובה מזו, שבה האמריקאים פותחים במהלך צבאי ותוקפים גם את מערך הטילים הבליסטיים, ספק אם תחזור. ואם האיראנים גם יגררו אותנו פנימה, זו עשויה להיות הזדמנות מבצעית יוצאת דופן להשלים טיפול באיום, שאם לא יטופל יהפוך לאיום קיומי בעתיד.
תקיפה מוגבלת, שמספקת כותרות אך לא משנה מציאות, לא תביא להפסקת הדיכוי באיראן ולא תסיר את האיום האסטרטגי
תקיפה מוגבלת, שמספקת כותרות אך לא משנה מציאות, לא תביא להפסקת הדיכוי באיראן ולא תסיר את האיום האסטרטגי. אחרי מבצע עם כלביא נראה שביטחון עצמי מסוג זה אפשרי, וההובלה האמריקאית היא מסגרת שמצמצמת סיכונים, מגדילה הישגים ומשדרת מסר ברור לאיראן ולציר כולו.
אתמול, בשיחה עם NBC, סירב הנשיא טראמפ לומר אם קיבל החלטה לתקוף באיראן. "אני לא הולך להגיד לכם את זה", אמר והוסיף שהציל אתמול את חייהם של רבים. אז אמנם הכוננות עדיין בשיאה ותקיפה לא ירדה מהפרק, אבל המפתח כעת הוא ניהול אחראי של המערכה על ידי ארצות-הברית. לא כל פעולה צריכה להיעשות עכשיו, ולא כל איום חייב להתממש מחר בבוקר. אבל הוא חייב להתבצע כך שכאשר הוא יגיע, הוא יהיה מתוכנן, רחב, וישיג את התוצאות החשובות לישראל.
