ועדת חוץ וביטחון קיימה ביום שני שעבר דיון חסוי ובו דנו בחוק הנגד והתצפיתניות של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, המכונה "חוק ארי רוזנפלד". החוק מאפשר לכל עובד בגופי הביטחון והמודיעין להעלות מידע ביטחוני עם חשיבות לביטחון המדינה לראש הממשלה באמצעות מייל אדום או אמצעי אחר במידה והוא סובר כי המידע לא קיבל את ההתייחסות הראויה מממפקדיו.
במהלך הדיון, נציגי צה"ל ושב"כ שינו את עמדתם והסירו את התנגדותם לחוק. זאת בעקבות שינוי שהוצע בתור פשרה, לפיו לפני שהמידע יגיע לראש הממשלה, ראשי גופי הביטחון – הרמטכ"ל וראש שב"כ יתנו חוות דעת על המידע שהועבר - פשרה שלמעשה נוצרה כדי לתת מענה לטענה כי החוק במתכונתו המקורית היה מאפשר לכל חייל לעקוף את שרשרת הפיקוד בצה"ל ושב"כ ולהגיע לדרג המדיני.
לעומת זאת, במל"ל מסתייגים מהפשרה. גורמים במל"ל אמרו לנתניהו ובדיון כי הם חוששים מהצפה של מידע ושזה ידרוש הרבה קשב. נתניהו עצמו טרם אישר את החוק ואמר כי הפשרה טובה אבל נדרשים שינויים.
לפי הצעת החוק, עובד גוף ביטחוני ינסה קודם להעלות את המידע שחשוב לדעתו לביטחון המדינה להתייחסות מפקדו, אם העובד יחשוב שהמידע נבלם שלא לצדק אז הוא יעביר אותו לדרג ממונה בכיר יותר, ורק לאחר מיצוי הניסיון בתוך הגוף הביטחוני יוכל העובד לפנות לנתניהו ולקבל חסינות.
מבחינת הקואליציה, הרקע לקידום החוק הוא שיפור השיח בין גופי הביטחון לדרג המדיני. החוק נוצר בעקבות פרשת הדלפת המסמכים המסווגים והטענה כי חיילי מודיעין וביניהם גם הנאשם ארי רוזנפלד רצו להעביר מידע לדרג המדיני בטענה כי לא כל החומר עולה למעלה כראוי מצה"ל. בנוסף, שיקול נוסף הוא מה שקרה עם הנגדת ו', שהתריעה לפני 7 באוקטובר, וכן עם התצפיתניות, כאשר התברר כי יש מידע חשוב שנותר בדרגים נמוכים ולא עלה בזמן אמת לבכירים.
בצה"ל ובשב"כ סבורים כי אין מידע שמוסתר מהדרג המדיני, אך יש הרבה מידע שלפי הדרג הבכיר לא תמיד רלוונטי ועובר סינון ביחס לכמות המידע הגדול שנאסף.
ח"כ עמית הלוי, שהגיש את החוק, אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות": "השינוי בעמדת גופי הביטחון ביחס לחוק הנגד והתצפיתניות מבורך. החוק קריטי לביטחון ישראל ויתקן שתי בעיות אליהן נחשפנו במלחמה: קונספציה אחידה של מערכת הביטחון שלא מוכנה לערעור ולביקורת פנימית, ומידור של ראש הממשלה מחומרים ביטחוניים על-ידי הדרג הבכיר, כפי שקרה גם בלילה הנורא של 7 באוקטובר".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.01.26
