אחרי האסון בפעוטון בירושלים, נתונים חדשים מראים פערים גדולים ומדאיגים על שיעור הפעוטות עד גיל 3 ממשפחות משכבות סוציו-אקונומיות במעונות מפוקחים. נראה כי לעומת פעוטות בגילים אלו ממשפחות משכבות כלכליות חברתיות גבוהות יותר, כמות הפעוטות במעונות מפוקחים נמוכה בעשרות אחוזים, מצב המעמיק אי-שוויון חברתי ומעצים את הפערים והחסכים בקרב הילדים.
לפי נתונים של מרכז טאוב, בקרב האוכלוסייה במעמד הנמוך ובינוני - אשכולות 5-1 - רק 53.2 אחוז מהפעוטות עד גיל 3 שוהים במעונות מפוקחים, ואילו בקרב אשכולות 9-6 - המייצגים את האוכלוסייה בעלת המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה יותר - שיעור הכיסוי הממוצע עומד על 84.5 אחוזים.
נתונים מדאיגים אלה עולים מניתוח חדש שנערך על ידי החוקרת דנה וקנין גנאל במסגרת היוזמה להתהוות אי-השוויון בגיל הרך במרכז. ניתוח זה מגלה פערים משמעותיים בכיסוי מסגרות החינוך המפוקחות לגיל הרך בישראל.
האשכולות הנמוכים כוללים 306,397 ילדים, מתוכם כ-151,000 ילדים אינם משתייכים למסגרת מפוקחת. לעומת זאת, האשכולות הגבוהים כוללים 174,633 ילדים, מתוכם כ-27,000 ילדים אינם משתייכים למסגרת מפוקחת.
"האוכלוסייה הנמצאת באשכולות הנמוכים והבינוניים, המהווה כ-64 אחוזים מכלל הילדים בגילי 3-0, סובלת מכיסוי נמוך יותר דווקא במסגרות שעשויות להיות קריטיות לצמצום פערים חברתיים", מדגישה וקנין גנאל. "מחקרים רבים בעולם ובישראל מצביעים שוב ושוב על כך שמסגרות איכותיות מצמצמות פערים חברתיים. ההבדל בגישה למסגרות חינוכיות בגיל הרך מעצים את הפערים החברתיים ופוגע בהתפתחות של פעוטות בשנים הכי משמעותיות שלהם".
לדבריה, "פער זה עשוי להעמיק אי-שוויון חברתי, שכן גישה למסגרות מפוקחות איכותיות בגיל הרך קשורה בהישגים חינוכיים ארוכי טווח. האתגר במישור המדיניות הוא להבטיח שוויון הזדמנויות בגישה למסגרות חינוכיות איכותיות, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של האוכלוסיות באשכולות הנמוכים".
2 צפייה בגלריה
החוקרת וקנין גנאל. "הישענות על המסגרות המפוקחות אינה משרתת את האוכלוסייה החלשה ביותר"
(צילום: גיא ניר )
החוקרת וקנין גנאל מציינת כי המגמה שעולה מהנתונים אינה טריוויאלית. "משפחות בעלות אמצעים כלכליים גבוהים יכולות לבחור בין מסגרות מפוקחות, כגון מעונות יום ופעוטונים, לבין טיפול פרטי לא מפוקח באמצעות מטפלות. העדפת המסגרות המפוקחות בקרב משקי בית בעלי הכנסה גבוהה עשויה להצביע על תפיסת ערך, איכות או נגישות גבוהה יותר של מסגרות אלו. הנתונים מראים שהישענות על המסגרות המפוקחות אינה משרתת דווקא את האוכלוסייה החלשה ביותר, אלא דווקא את האוכלוסייה בעלת האמצעים הסבירה".
הנתונים מצביעים על מתאם ברור בין מעמד סוציו-אקונומי לבין שיעור הכיסוי במסגרות מפוקחות, כאשר הפער בין האשכול הנמוך ביותר לבין האשכול הגבוה ביותר עומד על 31.2 אחוז. החוקרת ציינה כי הניתוח מבוסס על נתוני משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים, ועל בסיס תכלול הנתונים שמפורסמים במפת הטף של הסדנא לידע ציבורי.
הנתונים לשנת 2026 כוללים בחינה של 10,777 מסגרות מפוקחות המספקות 264,106 מקומות ל-481,026 ילדים ברחבי הארץ. הנתונים נאספו מ-253 רשויות מקומיות, למעט אשכול 10 בשל מספר לידות קטן במיוחד. הערכת קיבולת המסגרות בוצעה באמצעות שיטת הערכה מאוזנת, כאשר 4,500 מסגרות סופקו עם נתוני קיבולת מקוריים, והיתר הוערכו לפי מאפייני המקור והסוג.
החוקרת אמרה כי ניתן להמליץ על התרחבות תשתיתית מוגברת באמצעות הקצאת משאבים להקמת מסגרות חדשות באשכולות 1 ו-2, במיוחד ברשויות עם פערים גבוהים. בנוסף, יש צורך לדבריה במחקר משלים לבדיקת מאפייני הביקוש, מודלים של טיפול חלופי והעדפות משפחתיות באשכולות נמוכים. כמו כן, לדבריה יש להקל על איסוף נתונים שיטתי על כיסוי מסגרות לפי אשכולות סוציו-אקונומיים כחלק ממערך ניטור לאומי.
פורסם לראשונה: 00:02, 22.01.26
