מי זוכר את ביקור ראש הממשלה נתניהו בעיר ניאום (ראשי התיבות של ניו מדינתי, העיר החדשה שלי) בסעודיה? עוד לפני האירוע, בנובמבר 2020, הוסכם בין שלושת הצדדים - המארח, יורש העצר בן סלמאן, מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו וראש הממשלה נתניהו, שהביקור יישמר בסוד. נתניהו נחת, סייר, התרשם, טס בחזרה לישראל ו-אופס, לא קשה לנחש מי הדליף. בן סלמאן לא רק דאג להכחיש (הכחשה שאף אחד לא קנה), אלא ניצל הזדמנויות שונות כדי להביע זעם על ראש ממשלת ישראל. ובכל זאת, שבועות ספורים לפני מתקפת 7 באוקטובר, יורש העצר הסעודי הכריז בקול גדול ביוזמתו כי ארצו תאמץ הסדרי שיתוף פעולה עם ישראל, בסגנון הסכמי אברהם.
עם השנים התרגלנו לשמוע שני קולות שיוצאים מצמרת השלטון במדינות ערב. כך היה למשל במצרים של מובארק, כשהנשיא היה מפויס לעומת שר החוץ עמר מוסא שהקשיח עמדות נגד ישראל. אותו הדבר בעמאן, כשהמלך עבדאללה ושר החוץ שלו, אימן ספדי, השר הוותיק ביותר בממשלת ירדן, השמיעו דעות מקוטבות באותו הנושא בדיוק, וספדי תמיד היה הקיצוני. אם נמשיך, כמעט בכל מדינות העולם הערבי עובד הפטנט של אותה המנגינה בשני קולות, שבסופו של דבר יתחברו אחד לשני.
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הודיע שלא יאפשר למטוסים (אמריקאים וישראלים) לחצות את המתחם האווירי של סעודיה. הוא הדין לגבי כוחות קרקע זרים, הבהיר השליט בפועל, שלא ישתמשו בסעודיה כבסיס יציאה לתקיפה באיראן. והנה, שבועיים אחרי, קובע הנסיך חאלד, שר ההגנה של סעודיה שהוא גם אחיו הצעיר של בן סלמאן, ש"אם איראן לא תותקף, זה יחזק את המשטר". עוד הוסיף והזהיר כי אם איראן תופצץ בלי מטרה מוגדרת, העניינים צפויים להסתבך.
כמובן, אף מילה במשפחת הצמרת הסעודית על המחנאות כלפי איראן. מותר בהחלט לנחש ששר ההגנה לא היה מעז להתבטא במילים בוטות כל כך, בלי לקבל אישור מראש מהארמון בריאד. מה שהוא לא תיאר לעצמו – והשאלה למה לא ניחש מראש – שדבריו במיפגש הסגור יודלפו במהירות שיא. חמישה ראשי ארגונים יהודים נכחו במפגש, לא יעלה על הדעת (הישראלית) שלא יוציאו.
איראן לומדת מחדש את הלקח שהיא עצמה מכירה - מה שאומרים בשיחת טלפון מריאד לנשיא פזשכיאן לא זהה למה שיתרחש בשטחי סעודיה במקרה של תקיפה אמריקאית
איראן לומדת מחדש את הלקח שהיא עצמה מכירה - מה שאומרים בשיחת טלפון מריאד לנשיא פזשכיאן לא זהה למה שיתרחש בשטחי סעודיה במקרה של תקיפה אמריקאית. בן סלמאן חושש, בצדק, מהלימה בבארות הנפט, בדרך לבסיס האמריקאי בסעודיה. סוג של שני ציפורים במהלומת טילים אחת. ואז באה החשיפה של אזהרת שר ההגנה בוושינגטון על סכנת המפלצת האיראנית, וטורפת את הקלפים. למי להאמין? נו, באמת.
היומון הסעודי הנפוץ והמוערך ביותר בעולם הערבי, אל-שרק אל-אווסט (בעברית, המזרח התיכון) שהוא במקרה, ובעיקר לא במקרה, בבעלות סעודית, גויס לסגור את הפרשה. מסבירים שם, במאמר נרחב, וכל אחד מוזמן לפרש כרצונו, שהעמדה הסעודית לא השתנתה, ולא יהיה אישור למטוסים זרים להשתמש בשמיה האוויריים של סעודיה. עוד מוסיפים כבדרך אגב, כי דבריו של שר ההגנה הסעודי בוושינגטון (שאם ארה"ב לא תתקוף באיראן, זה יעודד ויחזק את הממשל האיראני) "אינם אלא עמדתו האישית של הנסיך". יש עוד הרבה טקסט בידיעה, שנועדה לצנן את הזעם האיראני. השאלה, למי הם מאמינים ואיך יחליטו להגיב, אם תהיה תקיפה.
