"זו לא רפורמת החלב, טמבל, זו הפוליטיקה", אומר ר', דור שלישי של רפתנים. "דור שלישי גאה", בניסוח שלו. ר' מודה שהוא לא מצליח לעקוב אחרי הרציונל שעומד מאחורי הרפורמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, "גם אם אני מתאמץ", הוא אומר, "מה שהוא עושה, אם אני צריך לתמצת במשפט", הוא אומר, "זה שופך את התינוק עם המים".
ד"ר ישראל פלמנבאום, מומחה בעל שם בינלאומי בתחום, עם עשרות שנים של ניסיון, המשמש יועץ לרפתות היותר גדולות בעולם, מסכים איתו. "הרעיון של חלב מפוקח", הוא אומר, "נולד בשנים שמדינת ישראל הייתה עדיין מדינה שפויה, עם מודעות סוציאלית, שהאמינה שמדובר במוצר בסיסי שצריך להיות נגיש לכל אזרח. שהאמינה גם שחקלאות היא ערך בפני עצמו, שנכון לפתח, לשמר ולעודד. “מה עוד שכבר היום, ממילא רק 40 אחוז משוק החלב מפוקח. מה שסמוטריץ' מציע יוביל לחיסול הענף. הרפתנים ייעלמו והציבור יפסיד". הרפורמה במשק החלב שמקדם שר האוצר אינה עוד מהלך טכני בתחום רגולטורי. היא נוגעת באחד מענפי היסוד היותר רגישים בישראל, ולא פלא שהוא בחר לקדם אותה דרך חוק ההסדרים. לפי משרד האוצר, משק החלב בישראל סובל מתכנון יתר: מכסות ייצור, מחיר מטרה, מכסים גבוהים והגנה על ייצור מקומי. כל אלה, לטענת האוצר, מונעים תחרות וגורמים למחירים גבוהים לצרכן. הרפורמה נועדה לפתוח את השוק ליבוא, לצמצם רגולציה ולכפות התייעלות. "בעד הצרכן", הוא קורא לזה.
רק שניסיון העבר, הקרוב יש לומר, מראה שמה שיפה על הנייר, מאבד מחינו בשטח. רפורמות דומות שנעשו בתחומים אחרים, למשל ביצים, דגים ובשר, גילו שגם אם נרשמה הוזלה מסוימת בטווח הראשוני, מהר מאוד המחירים התייצבו מחדש, וברף הגבוה. מי שגזרו את הקופונים היו היבואנים ורשתות המזון, ומי ששילמו את המחיר היו בתי האב. במקביל, הייצור המקומי נפגע, נסגר או הצטמצם, המשק הפך תלוי יותר ביבוא, והתוספת "ביטחון המזון" ששר החקלאות אבי דיכטר דאג להוסיף לשם משרדו הפכה לבדיחה עצובה.
ועל כן חשוב להבהיר: מה שמסתתר מאחורי היוזמה של סמוטריץ', שמאמין לכאורה בשבירת מנגנונים ישנים, תומך בכלכלה ליברלית ומסתייג מהגנות ממשלתיות, זה כנראה הרצון לרסק את מה שנתפס בעיניו כשרידי הכלכלה הסוציאליסטית המזוהה היסטורית עם מפא"י הישנה, עם קיבוצים ומושבים. או בשתי מילים: האליטות הישנות.
עצוב גם לומר שהרפתנים אינם קהל היעד האלקטורלי של סמוטריץ’. חקלאות אינה בראש סדר העדיפויות שלו, בטח כאשר המשאבים הדרושים לשימור הענף מתחרים בהתחייבויות קואליציוניות אחרות שלו. התנחלויות בעזה למשל. אגב, מי שמבינים לאן זה מוביל אלו לא רק מפא"יניקים פריבילגים מהקיבוצים, אלו גם החרדים.
אז נכון, יכול להיות שמשק החלב בישראל זקוק לרפורמה. יכול להיות שבמצב הנוכחי רפתות קטנות, בעיקר מושביות, אכן מתקשות להתמודד עם הייצור. אך הפתרון הוא לא להכות עם פטיש של חמישה קילו על שוק רגיש, אלא לחשוב איך עושים את זה נכון
אז נכון, יכול להיות שמשק החלב בישראל זקוק לרפורמה. יכול להיות שבמצב הנוכחי רפתות קטנות, בעיקר מושביות, אכן מתקשות להתמודד עם הייצור. אך הפתרון הוא לא להכות עם פטיש של חמישה קילו על שוק רגיש, אלא לחשוב איך עושים את זה נכון: איך מטפלים בפערי התיווך ובתוך כך מייצרים הליך מדורג עם מנגנוני בלימה של היבוא, תוך התייחסות לביטחון תזונתי כערך אסטרטגי.
"כבר היינו בסרט הזה", אומר ד"ר פלמנבאום, "כבר היום יודעת כל עקרת בית שחמאה מהולנד יכולה לעלות גם פי שניים מחמאה של תנובה, שנמצאת בפיקוח. וסמוטריץ', שמדבר על ביטחון תזונתי וטובת האזרחים – עושה בדיוק הפוך".
