האוויר מלא באדים דליקים. זה אולי המצב הקבוע שלנו, אבל בימים הללו קצת יותר. יש חשש אמיתי שטראמפ בדרך להתקפלות היסטורית, לא רק בעניין איראן, אלא גם בעניין שלב ב' בעזה. הנסיעה הדחופה של נתניהו מבהירה שיש סיבה לדאגה. וייתכן שישראל נותרת לבד במערכה. זה היה ברור שאסטרטגיה שגויה הובילה אותנו לטבח של 7 באוקטובר. וזה ברור שהאסטרטגיה מאז 7 באוקטובר הובילה אותנו למפולת המדינית. ואם רק נמשיך עם אותה אסטרטגיה – חמאס ונסראללה לא יפסיקו לחגוג מהקבר. יכול להיות שנתניהו כבר מכין את הפרוטוקולים שמוכיחים שהמפולת המדינית היא בכלל לא בגללו. הוא ידע והזהיר ונופף באצבע. ופעם נוספת המנוולים הללו, אולי במל"ל, אולי במטה ההסברה שלא קיים ואולי במשרד החוץ, ביצעו מדיניות הפוכה. איך, לעזאזל, הם תמיד עושים לו את זה?
נתניהו יודע שאנחנו במצב רגיש. זה בדיוק מה שהוא אמר במסיבת העיתונאים לפני שבועיים. הרי גם בלי מתקפה אמריקאית, אנחנו בפתחה של מערכה לא פשוטה מול איראן, שאולי תהיה רב-זירתית. וזה כבר ברור שלצורך התמודדות רצינית אנחנו זקוקים לאחדות. וזה ברור שמחלוקות פנימיות כבר גרמו להחלשה משמעותית של החוסן הלאומי. תנו לי חנינה, ביקש נתניהו מנשיא המדינה, כדי שיוכל לפעול "לאיחוי הקרעים בעם". צריך רק לשאול: ובלי חנינה, לא תפעל לאיחוי הקרעים? אתה מאיים עלינו? אנחנו בני ערובה?
אנחנו בני ערובה
מתברר שכן. אנחנו בני ערובה. משום שאם גם עכשיו ממשיכים שליחיו של נתניהו להפציץ אותנו בהצעות חוק שרוב הציבור מתנגד להן אז המטרה היא להעמיק את השסעים. הרי צה"ל זקוק לעוד 12 אלף חיילים. המחסור יעלה לנו בפגיעה קשה בביטחון. מה יאמר נתניהו? הוא ישלוף פרוטוקולים שיוכיחו שהוא בכלל היה נגד השתמטות וכולם התנגדו לעמדתו הצודקת? כך גם בעניין החוליגן הקטן, עבריין מורשע ומשתמט, שהופך לגיבור החדש של הליכוד. אין לך, נתניהו, מילה אחת נגד החוליגן שתקף את אהרן ברק, האיש שהתחננת לפניו שישיג לך עסקת טיעון, האיש שביקשת ממנו לייצג את ישראל בבית המשפט הבינלאומי בהאג? ואתה שותק?
זה לא ימין. לימין יש טענות טובות בשורה של נושאים, גם חוקתיים. השאלה היא איך מובילים את השינוי. זה היה חה"כ בנימין הלוי, איש חירות, שהצהיר בכנסת בשנת 1974 כהאי לישנא: "חוק שצריך להיות נורמה עליונה צריך להיות מקובל על כל חלקי הציבור ולא לפגוע ברגשות של שום חלק, אפילו אם הוא מיעוט בציבור, מה גם אם הוא מיעוט גדול בציבור". הייתי רוצה להציע גם לנתניהו וגם לעושי דברו, אנא, עיינו בפרוטוקולים של דיוני הכנסת על חוקים חשובים, כמו "חוק זכויות האדם". עיינו בעיקר בדברי חברי הכנסת מהימין. שפתיים יישקו. איזו חשיבה. איזו רמה. איזו בקיאות בסדרי שלטון ומשפט. אבל בין הימין של בנימין הלוי לבין הימין של נתניהו, בן גביר וגוטליב רובצת תהום.
אדוני רה"מ, מי שמחליש את ישראל הוא לא ימין. מי שפוגע בגופי הביטחון כדי לנקות את עצמו הוא לא ימין. מי שמעודד השתמטות הוא לא ימין. ישראל זקוקה לימין ציוני, לאומי, שטובת המדינה חשובה לו יותר מהפריימריז
אנחנו מתקרבים לבחירות. זה רק הולך ומחמיר. במקום ישראל חזקה מתעקש גוש ההשתמטות על הפיכת ישראל להרבה יותר חלשה. לא איחוי קרעים אלא עימותים מסוכנים. הם יוזמים הצעות חוק משום שהם רוצים שבג"ץ יפסול את החוקים ואז להתבכיין על שלטון ה"דיפ סטייט". זה טוב, לשיטתם, לפריימריז המתקרבים ולחימום ה"בייס", למרות שזה רע לישראל. הם רוצים לדרדר אותנו לרגע של משבר חוקתי. בג"ץ יחליט דבר אחד, למרות שיש בו כבר רוב שמרני, והקריאות לא לציית כבר נשמעות. מה תעשה המשטרה? איך ינהג השב"כ? במקום להתמודד עם האויב החיצוני, הם ידרדרו אותנו למשבר שיעמיק את הקרע ואת האיבה ואת השנאה. כך שצריך לשאול שוב: זה ימין?
לפי כל סקר אפשרי, רוב הציבור מתנגד לחקיקה בכפייה, שרק מחמירה את השסעים והקרעים. ומה עושה הקואליציה בראשות בן גביר, לוין, רוטמן ונתניהו? עכשיו, דווקא עכשיו, היא רוצה ליצור מחלוקות מיותרות. עכשיו, דווקא עכשיו, היא רוצה לפגוע ברוב על ידי עוד חקיקה בכפייה. עכשיו, דווקא עכשיו, היא מקדמת את חוק ההשתמטות, שהוא הבעיטה הכואבת ביותר ברוב הציבור בכלל ובכל הלוחמים בפרט.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיאדוני ראש הממשלה, כל הקרעים הללו, כאשר אנחנו בתוככי מערכה על אש קטנה, שבקרוב עלולה להיות על אש הרבה יותר גדולה, רשומים על שמך. אתה נושא באחריות ואתה נושא באשמה. מי שמחליש את ישראל הוא לא ימין. מי שפוגע בגופי הביטחון כדי לנקות את עצמו הוא לא ימין. מי שמעודד השתמטות הוא לא ימין. מי שהופך חוליגן ומשתמט לגיבור הוא לא ימין. ישראל זקוקה לימין ציוני, לאומי, שטובת המדינה חשובה לו יותר מהפריימריז. וגוש ההשתמטות שאתה בראשו – הוא הרבה דברים. אבל הוא לא ימין.
