ועדת הבדיקה לדרך הטיפול של צה"ל במסמכי "חומת יריחו" – תוכנית הפלישה של חמאס לישראל, צפויה בשבועות הקרובים להגיש את מסקנותיה, אך המנדט שלה הוגבל לחקור גורמי צבא בלבד ולא את הדרג המדיני, על אף שהיא ועדה חיצונית, בראשות האלוף (במיל') רוני נומה.
אתמול חשף רונן ברגמן ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" שהמידע על אודות תוכנית הפלישה של חמאס הובא כבר בפעם הראשונה שבה המודיעין הישראל גילה עליה – בשנת 2018 – לידיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
באופן אבסורדי, וכאחת מהלקויות בצה"ל שמסמלות את הזלזול הצה"לי בתוכנית, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי מודר מהתוכנית ולדבריו כלל לא שמע עליה. בינואר 2023 הגיע הלוי לראשונה כרמטכ"ל לפיקוד הדרום בבאר שבע, ואף קצין שם לא חשב לשתפו בנוגע לקיומה של תוכנית "חומת יריחו". הפעם הראשונה שבה רמטכ"ל המלחמה גילה על אודות התוכנית הייתה לקראת סוף אוקטובר 2023. זאת על אף שנשא בתפקידים בכירים ורלוונטיים בשנים שקדמו למלחמה, כמו ראש אמ"ן, מפקד פיקוד דרום וסגן הרמטכ"ל.
מחזון לאופרציה
ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שבמאי 2022 הצליחו באמ"ן לשים פעם נוספת יד על התוכנית, אחרי שזו הייתה כבר מפורטת ומגובשת יותר מבחינה צבאית, לעומת אותה אינדיקציה ראשונה שהייתה לגביה ב-2018, שהייתה דלילה ו"חזונית" יותר.
חמור מכך: חקירות מודיעיניות בצה"ל לאורך המלחמה ומודיעין שנאסף בתמרון משטח הרצועה העלה שחמאס כבר היה על סף מימוש תוכנית "חומת יריחו" לפחות פעמיים בשנתיים שקדמו ל-7 באוקטובר, סביב חגי פסח ויום העצמאות של 2022 ו-2023 – מידע שפוספס בשב"כ ובאמ"ן בזמן אמת. כלומר, אם "חומת יריחו" הייתה מתממשת באפריל 2022, צה"ל כלל לא היה יודע על גרסת התוכנית המלאה, שכן היא אותרה כאמור רק כחודש לאחר מכן.
גם ועדת תורג'מן (בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן), שבדקה את טיב תחקירי צה"ל לאירועי 7 באוקטובר, מצאה סימנים ראשונים לפספוסים הרבים סביב הטיפול בתוכנית "חומת יריחו", כמו השינויים הגדולים שביצע חמאס בשנה שקדמה למלחמה במערך הארטילרי שלו, שהעצים את יכולתו לפגוע במדויק עם מטחים כבדים ורחפנים מתפוצצים באמצעי תצפית ובמוצבי הגנה של צה"ל בעוטף, וכן תגבור היכולות ההנדסיות שלו שיכולות לפרוץ מכשול.
תיעוד חיסולו של הוגה תוכנית "חומת יריחו"
(צילום: דובר צה"ל)
מי שתרגם את "חומת יריחו" מחזון רצחני של יחיא סינוואר ומוחמד דף לכיבוש ישראל כולה והגעה לאל-אקצה, לתוכנית צבאית פרטנית שתחילתה, וכנראה גם עיקרה, הוא כיבוש והקרסת אוגדת עזה, היה בכיר חמאס ראאד סעד, ששימש בשלהי העשור הקודם כראש אגף המבצעים של צבא הטרור. אלא שככל שסאעד הצליח בגיבוש התוכנית הסודית, כך הוא התנגד לה בטענה שמימושה יביא לחורבן רצועת עזה ולמיטוט חמאס, כתגובה ישראלית. אי-ההסכמות הללו הביאו לסכסוך בינו לבין סינוואר ודף, ראשי חמאס ברצועה, והוא הודח בתחילת העשור מתפקידו הבכיר אך נשאר בזרוע הצבאית. מי שמונה במקומו היה מוחמד סינוואר, אחיו של יחיא. שניהם חוסלו ע"י צה"ל בשנה השנייה של המלחמה.
כמה חודשים אחרי הדחתו של סעד אותרה התוכנית על ידי אמ"ן ותוצריה הוצגו לבכירים בפיקוד הדרום ובאגף המודיעין, שבימים אלו מוסרים גרסתם לוועדת נומה.
סעד, שנותר בכיר בחמאס לאורך המלחמה, לא חוסל במהלכה, אלא רק כחודש לאחר שנגמרה. טיל קטן ששוגר לעבר ג'יפ הסקודה שבו נסע במערב העיר עזה, סיים את חייו שנמשכו 63 שנים, וזאת בתגובה להפרות חוזרות ונשנות של חמאס את הסכם הפסקת האש, כבר בשבועות הראשונים שאחרי תום המלחמה.
"פשיטה" ולא "פלישה"
מרבית הבכירים בצה"ל שדנו בתוכנית "חומת יריחו" ושחלקם גם דרש לנקוט בצעדי מעקב אחריה, סברו שמדובר בתוכנית לבניין כוח של חמאס, ולא בפעולה קונקרטית מתקרבת. זאת על אף אימונים רבים שנראו בחמאס לכבוש יישובים ישראליים ומוצבים של צה"ל. היחידים שהתעקשו שזו אינה תוכנית חזונית בלבד היו שניים או שלושה נגדים זוטרים יחסית באמ"ן, בהם הנגדת ו', שניסו לשכנע את בכירי צה"ל שחמאס עלול להוציא את התוכנית לפועל ושהיא בהחלט ברת ביצוע. חלק מאותם מאמצי שכנוע נעשה גם בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר.
התוכנית שהייתה בידי אמ"ן הייתה גדולה בעשרות מונים מתרחיש הייחוס הקיצוני ביותר שאליו נערכו בפיקוד הדרום: הפתעה נטולת התרעה מודיעינית, עם בין שישה לשמונה מוקדי חדירה לכל היותר, עם כמה עשרות מחבלים.
לפי העדויות שהגיעו לוועדת נומה, חלק מהבכירים שדנו בתוכנית "חומת יריחו" בצה"ל בשנה שקדמה למלחמה כלל לא עודכנו שהגרעין שלה התגלה עוד בשנת 2018 – עדות נוספת לעיוורון הצה"לי והמדיני שליווה את האיום הגדול שתפח לאורך שנים בעזה. "אם בכירים בצבא היו יודעים שהתוכנית הזו מתבשלת כבר חמש-שש שנים, ייתכן שפיקוד הדרום היה מבקש וסביר שגם מקבל עוד כוחות בט"ש לשגרה, ולא נשאר עם כמות הפלוגות הקטנה ששמרה על הגבול בבוקר שמחת תורה", תיארו בפני צוותי התחקור גורמים שנחשפו לתוכנית.
"באגף המבצעים ערכו בסך הכול שני דיונים בשנת 2022 לגבי 'חומת יריחו', אך בהיעדר התפתחות מודיעינית לגביה לא נדלקו עוד נורות אדומות שתורגמו לצעדים בשטח, דוגמת עיבוי כוחות או המלצה ליזום מהלך צבאי נגד חמאס. באותן שנים המדיניות הישראלית הייתה לא לפגוע בפעילי חמאס, כדי לבדלם מגורמי הג'יהאד האיסלמי, בשנתיים של סבבי ההסלמה בין מבצע שומר החומות באמצע 2021 עד ל-7 באוקטובר 2023", הוסיפו הגורמים.
ראאד סעד, ראש אגף המבצעים בחמאס, תרגם את החזון הרצחני לתוכנית אופרטיבית מפורטת, אך התנגד למימושה בטענה שתביא לחורבן על עזה – והודח מתפקידו. את המלחמה הוא שרד עד שחוסל לפני כחודשיים
לפי העדויות שהגיעו לוועדת נומה, בפיקוד הדרום האמינו גם בשנה שקדמה לטבח שמדובר עדיין בתוכנית חזונית בלבד, ושלחמאס אין יכולת מבצעית לממשה. הזלזול ב"חומת יריחו" היה כה גדול, עד שבכנס גדול שערך פיקוד הדרום תחת הכותרת "דיוקנה של מערכה" בנובמבר 2022 – פחות משנה לפני 7 באוקטובר – "חומת יריחו" הוזכרה בסעיף נידח על גבי עמוד אחד בלבד מתוך כ-60 עמודי החוברת שסיכמה את הכנס.
באותו עמוד הועלתה לראשונה, וכנראה שגם בפעם היחידה, האפשרות שנראתה דמיונית בצמרת צה"ל באותן שנים: פלישת מחבלים מעל הקרקע ולא באמצעות מנהרות התקרבות לגבול שנותרו לחמאס. ארבעה מיליארד השקלים שהשקיעה הממשלה, בניגוד להמלצת צה"ל באמצע העשור הקודם, בהקמת החומה התת-קרקעית נגד מנהרות חוצות לישראל, עיוורו עד כדי כך את כל מקבלי ההחלטות בצמרת הישראלית.
אפילו המונח שנבחר באותו עמוד בודד לתאר את דרך הביצוע של "חומת יריחו" היה "פשיטה", ולא "פלישה", כלומר מהלך התקפי צבאי קטן ומוגבל יותר.
"אותה סדנת מוכנות למלחמה עם חמאס דיברה יותר על איום הרקטות, וכמעט שלא עסקה באיום הפלישה של הנוחבה. המטה הכללי חשב בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר שהאיום העיקרי מעזה הוא 15 אלף הרקטות, שאלפים מהן מגיעות לתל אביב, ולכן מרבית המשאבים המודיעיניים הופנו לאיום זה אחרי שצה"ל נכשל בכך במבצעי 'צוק איתן' ו'שומר החומות'", העיד קצין בכיר. "מפקדי גזרות וקמ"נים התחלפו והמעקב אחר התוכנית נחלש".
אגב, בסיכום האפשרות שחמאס יפשוט לעבר ישראל, באותו כנס מנובמבר 2022, נכתב: "כוחות הנוחבה ערוכים לייצר מספר מתווי פשיטה ממוקדים ובלתי מתואמים אך עם קשיים שיש בחמאס לעבור משגרה לחירום".
דחו ל"אחרי החגים"
רק בחודשים שקדמו לטבח החלו בפיקוד הדרום תהליכים רציניים יותר במטרה לתת מענה ולהגביר את המעקב אחר "חומת יריחו". באחד הדיונים בנושא אף נאמר: "להמשיך להתעסק בכך אחרי החגים".
אחד הצעדים שננקטו בפיקוד הדרום בשבועות שקדמו לטבח היה להקים צוותים אדומים מול ההפגנות על הגדר, שהתבררו כהונאה שביצע חמאס בחודש שלפני 7 באוקטובר, וככסות להנחת מטעני פריצה במרחב גדר הגבול. מטרת הצוותים האדומים הייתה לאתגר את התפיסה הרווחת שלפיה מדובר בעוד הפגנות גדר של עזתים, הגם שנשלחו על ידי חמאס כמו בשנים שקדמו למלחמה.
התשובה שהגיעה מהצוותים הללו, בסוף ספטמבר 2023, דומה להנחות המוצא של חטיבת המחקר באמ"ן: פניו של חמאס המורתע להסדרה, וגישתו של סינוואר היא פרגמטית. הצוותים האדומים גם הונחו לבחון מחדש את כל תפיסות המוצא באשר לחמאס ולנער את הקונספציה השולטת. הוצב גם דד-ליין להגשת מסקנות, אלא שהוא התברר כמאוחר מדי – נובמבר 2023.
