ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את תוכנית הקרב המפורטת של החמאס שהוצאה אל הפועל ב-7 באוקטובר 2023, עוד בחודש אפריל 2018 מאגף המודיעין של צה"ל. לימים התוכנית קיבלה את הכינוי "חומת יריחו". ייתכן שנתניהו אף קיבל את התוכנית פעם נוספת באותה שנה, כשהשב"כ העביר סקירה של התוכנית למטה לביטחון לאומי. נתניהו גם קיבל סיכום מיום עיון בנובמבר 2022, שבו מוזכרת תוכנית "חומת יריחו".
הדברים הללו, שחלקם מקבלים אישוש במסמך שנתניהו טוען שמסר למבקר המדינה ופרסם בשבוע שעבר, עומדים בסתירה חריפה לאמירות של ראש הממשלה, שהכחיש בתוקף מאז פרוץ המלחמה כי קיבל או אפילו שמע על התוכנית.
וכך, כאשר נשאל נתניהו על ידי מבקר המדינה אם הכיר את תוכנית המתקפה של חמאס, הוא עונה כי "ראש הממשלה מעולם לא קיבל ולא עודכן על מסמך 'חומת יריחו'", ומוסיף כי "לא הוצגה לו העובדה שקיימת תוכנית כזו בחמאס" או כל מידע בדבר "אימונים המדמים תוכנית זו".
מיד לאחר מכן - עוד באותו הסעיף - מתברר כי כן "הוצג (לראש הממשלה) כי לחמאס אין יכולת לממש רעיון כזה". מה שמעלה כמובן את השאלה מדוע שיקבל ראש הממשלה תשובה כזו לגבי תוכנית אויב שאינה קיימת מבחינתו וכלל לא שמע עליה?
23 עמודים, מילים חמורות
בסך הכול השיגה קהילת המודיעין של ישראל מספר עותקים של התוכנית בין השנים 2018 ו-2022. התוכניות זהות זו לזו ברוב הפרטים. כשהושגה התוכנית האחרונה, באפריל 2022, כינו אותה באוגדת עזה ויחידת 8200 בשם הקוד "חומת יריחו".
העברת "חומת יריחו" לידיו של נתניהו מעלה - לדברי שני משפטנים בכירים שעסקו בנושאי ועדות חקירה ואחריות בכירים בשירות הציבורי על כשלונות - שורת שאלות לגבי התנהלותו של ראש הממשלה בשני מישורים עיקריים.
הראשון: הטענה החוזרת של נתניהו כי הוא לא קיבל, לא קרא ולא ידע דבר בנושא. עצם ההתעקשות שלו בנושא, אל מול העובדות הנחשפות כאן לראשונה, עשויה להוות עבורו אתגר במסגרת חקירת הסיבות שהובילו ל-7 באוקטובר וחלקו בסיבות הללו. הדברים מצטרפים לשורת חשיפות מעל עמודים אלה ובכלי תקשורת אחרים של חלקים ממסמך נתניהו, בהם נעשה שימוש חלקי, שקרי או מסולף בחומרים מסווגים אליהם יש לנתניהו גישה.
המישור השני: מה עשה ראש הממשלה מרגע שנחשף למסמך כדי לוודא שהנושא מטופל. "אחריותו של המפקד, כולל המפקד שהוא ראש הממשלה, היא לוודא שאין חזרה על הערכת אמ"ן מערב יום הכיפורים 1973", אומר אדם ששירת בתפקיד מרכזי בצומת המחבר בין קהילת המודיעין לראש הממשלה. "אז המודיעין אמר 'סבירות נמוכה' והדרג המדיני פשוט קיבל את זה כהערכה מחייבת בלי לשאול ובלי לבדוק בעצמו. כל מפקד רציני היה אומר בסיטואציה הזו: קיבלת את התוכנית ב-2018, אפילו אם כרגע חמאס רחוקים מכשירות, צריך לעקוב אחרי זה".
ב-16 באפריל 2018 הפיצה חטיבת המחקר של אמ"ן למזכירים הצבאים של ראש הממשלה ושר הביטחון, למטה לביטחון לאומי, לראשי השב"כ והמוסד, ללשכת הרמטכ"ל וללשכות של עוד כמה קצינים בכירים מאוד בצה"ל, מסמך מודיעיני מיוחד שנכתב על ידי בכירי המומחים לחמאס בחטיבת המחקר. המסמך נערך על ידי ראש הזירה הפלסטינית אלוף-משנה ב', ואושר להפצה בידי עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה - מעורבות דרגים המדגישה את החשיבות הרבה והרצינות היתרה בה התייחסו לחומר.
תחת הכותרת "סוגיה לבחינה", פורמט מיוחד של קהילת המודיעין המופק בכל פעם שמתקבל מידע חדש ודרמטי הסותר מידע קיים, נכתב בכותרת המשנה: "האם הזרוע הצבאית של חמאס בונה את כוחה להתקפה רחבה לעומק שטחנו?".
בפתיחת המסמך נכתב כי "מטה המבצעים בזרוע הצבאית של חמאס גיבש תוכנית למהלך התקפי יזום בסד"כ נרחב (שישה גדודי עתודה; כ-3,000 לוחמים) לתקיפה ולהשתלטות על בסיסים בגזרת אוגדת עזה, לצד פגיעה ביעדים אזרחיים בעוטף ובעומק ישראל. זאת, בעיקר באמצעות חדירה בתווך העילי (פריצת הגדר על ידי כוחות הנדסה) ומימוש מעטפת אש של אלפי פריטי תמ"ס (תלול מסלול) ליעדים צבאיים ואזרחיים עד 40 ק"מ משטח הרצועה".
השפה בה השתמשו כותבי המסמך הייתה חמורה במיוחד, ולא חסכה במילים כבדות משמעות לאורך 23 עמודיו. במסמך צוין עוד כי "היקף התוכנית ומורכבותה חריגים בהשוואה לעיסוק המוכר בזרוע בתוכניות התקפיות".
חודשיים קודם לכן השיג המודיעין הישראלי מסמך שהבהיל את מי שקרא אותו ביחידה 8200 ובאוגדת עזה:
"1. המסגרת הכללית", נפתח המסמך בערבית, "פתיחה בפעולה התקפית כוללת נגד היישות הציונית שמטרתה להשמיד את אוגדת עזה בסיוע תקיפות משנה מכמה חזיתות. זאת, על מנת לקיים פעולות ג'יהאד בעצימות גבוהה בתוך אדמותינו הכבושות ובתוך הגדה המערבית, במטרה להכניע את האויב".
"2. המשימה: כוחות גדודי אל-קסאם יתקפו את המחנה הצבאי רעים, את המוצבים הגדודיים ואת המוצבים הפלוגתיים השייכים לאוגדת עזה במטרה להשמידם. כמו כן, יתקפו את הקיבוצים נתיב העשרה, יד מרדכי, כפר סעד, נחל עוז, מפלסים, כיסופים, ניר יצחק וכרם שלום במטרה לקחת בהם בני ערובה, ולתעל את ההצלחה לכיוון ערים ואתרים חיוניים: אשדוד, אשקלון, קריית גת, תחנת החשמל, נתיבות, אופקים, בסיס 8200 ובסיס אורים, כדי לבצע פעולות חבלה בעצימות גבוהה. זאת, תוך כיבוש זמני עד שתצא פקודה לסגת".
"3. מאמץ עיקרי מעל האדמה בהסתייעות מנהרות שיאפשרו התקדמות בטוחה אל גדר המערכת".
"4. ההתקפה תבוצע על-ידי שישה גדודי עתודה שיורכבו כל אחד מארבע פלוגות".
זה היה מסמך מהפכני מכל בחינה שהיא. עד אז דיברו בחמאס על פשיטות קטנות וספורות שיבוצעו בידי החטיבה האזורית אל מול הגזרה הישראלית הקרובה אליה. ואילו במסמך החדש דובר על מתקפה מטכ"לית עצומה, מסונכרנת לאורך ולרוחב כל הרצועה, פריצת הגדר בכ-70 נקודות, מתקפה שתשגר קדימה את כל כוחות הנוחבה אבל שישתתפו בה כל המערכים של חמאס.
צוות מיוחד ביחידת המודיעין של אוגדת עזה עיבד בימים הבאים את פרטי התוכנית ותרגם אותה לעברית. התוכנית עצמה הבליטה עוד נקודה קריטית: הכוונה הייתה לתקיפה מעל הקרקע, לא באמצעות מנהרות.
קמ"ן האוגדה צלצל בפעמונים ושיגר את הפקודה למפקדת אמ"ן ולחטיבת המחקר בקריה. גם שם התרשמו ותוך זמן קצר הכריזו על נוהל "סוגיה לבחינה", שכתיבתה הושלמה עד אמצע אפריל.
הפורמט של "סוגיה לבחינה" לא נועד להגיע לפתרון או להכרעה. הוא אמור להציג את המידע החדש והמקוטב למה שמוכר עד אז, ולשטוח את הסיבות מדוע מדובר במידע רציני לצד הסיבות מדוע יש סיכוי שמדובר על אירוע חד-פעמי ולא מייצג את האויב.
תרחיש האיום נשאר בחוץ
במסמך שהפיץ בנימין נתניהו בשבוע שעבר, בפרק הנושא את הכותרת "מידע שהוצג לראש הממשלה על יכולות ותוכניות חמאס; והמידע שלא הועבר לעיון ראש הממשלה ('חומת יריחו')", הוא מפרט "מסמכי מודיעין בולטים שהועברו לראש הממשלה בהקשר זה". בין המסמכים נמצאת גם אותה "סוגיה לבחינה" מאפריל.
אלא שנתניהו, או מי שכתב את המסמך עבורו, דולים רק שלושה משפטים מהחלק המיועד לתת ביטוי להשקפה שמרנית ומרסנת. "...יכולת בסיסית לממש מספר פשיטות סימולטניות... עם זאת, אתגרי חשאיות, כשירות ופו"ש - לצד שיקולים אסטרטגיים - ימנעו ממנה לממש את התוכנית המוצעת במלואה, כך שלהבנתנו הפעלה כוללת שלה אינה סבירה לפי שעה...".
נתניהו מנצל את היתרון המוחלט שיש לו בנגישות לחומר ואת הסמכות להחליט מה בדיוק הוא משחרר לציבור ומה יישאר חסוי. הוא לא טורח להסביר מהי אותה תוכנית שלפי שעה חמאס לא יפעיל. יותר מזה, הוא לא כולל את המשפט המסיים את הפסקה הזו, שעשויה לרמוז לקורא שמדובר על משהו רציני: "בד בבד, הגיית התוכנית ממחישה תרחיש איום ייחוס חדש ורחב מבעבר, לפיכך, להערכתנו התוכנית עשויה להעיד על שאיפות הזרוע בהיבטי בניין הכוח בעתיד".
"זרקור מודיעיני" חריג ומדאיג
אדם הבקיא בנושאי ביקורת המדינה אומר כי המסמך שנתניהו הפיץ לתקשורת הוא לא המסמך שהועבר למבקר המדינה, כמו שנתניהו טוען. השאלות שנתניהו טוען שהמבקר שאל אותו כתובות באופן שונה בהשוואה לשאלונים שהופנו לנחקרים אחרים. בנוסף כתב ראש הממשלה במסמך כי הוא פותח לפרסום קטעים מסוימים ולא מתיר אחרים, אך למבקר יש סיווג ביטחוני ואין צורך לסנן את החומר שמועבר אליו.
המסתורין מתעצם כשהדברים מגיעים לעיסוק במסמך הרגיש של "חומת יריחו". למרות שהמשפטים הספורים שנתניהו מביא ממסמך אפריל 2018 נמצאים תחת רשימה של "מסמכי מודיעין בולטים שהועברו לראש הממשלה בהקשר זה", הכותרת של המסמך כוללת הפנייה להערת שוליים מספר 5, בשעה שכלל לא היו הערות שוליים 1 עד 4.
בהערת השוליים כתוב לגבי מסמך המודיעין הבולט שהועבר לראש הממשלה כי "לא קיים תיעוד המצביע כי המסמך הועבר לעיון ראש הממשלה". קשה להבין כיצד אותו נייר, לפי הכתוב במסמך נתניהו, גם הועבר אך אין תיעוד שהועבר. בנוסף לא ברור איך יכול להתרחש מצב בו לא קיים תיעוד.
נתניהו "חושף את תשובתו" למבקר המדינה
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
וככה זה עובד: הסוגיה לבחינה על "חומת יריחו" נשלחה בתקשורת מוצפנת ומאובטחת ללשכת ראש הממשלה. שם, אחרי שנבחנה על ידי הצוות המקצועי, היא הודפסה והוכנסה לקודש הקודשים, המכונה "תיבת הסופ"ש" - תיבה שאליה מכניסים רק את המסמכים שהמזכיר הצבאי והצוות שלו מגיעים למסקנה שראש הממשלה חייב לקרוא.
בין נתניהו והמזכיר הצבאי שלו באותה תקופה, אליעזר טולדנו, הייתה מערכת יחסים קרובה במיוחד והסכם לגבי תיבת הסופ"ש. טולדנו התחייב שהוא יכניס לתיבה רק את מה שהוא ירגיש שנתניהו חייב לקרוא. נתניהו מצידו התחייב שמה שנכנס לתיבה, הוא אכן קורא.
כל מסמך שהיה נכנס לתיבה היה נרשם בקטלוג. עמודים מתוך המסמכים עליהם רשם נתניהו הערות עברו סריקה והופצו לגורמים הרלוונטיים. לאחר מכן, מסמכי תיבת הסופ"ש היו נארזים, עם הרשימות הקטלוגיות שלהם, ומוכנסים לכספת של המזכירות הצבאית. לפיכך, בלשכת רה"מ יש תיעוד מדוקדק, שמבוצע באופן קפדני בידי קבוצת קצינים וחיילים, שכל תפקידם הוא לוודא שיהיה תיעוד לגבי כל מסמך שהועבר לראש הממשלה.
אחד מעותקי "חומת יריחו" הועבר במהלך 2018 לשב"כ, ושם עובד בידי אחת מיחידות המחקר של הארגון. היחידה הזו הוציאה סקירה מיוחדת, המכונה בשב"כ "זרקור מודיעיני". הזרקור הזה, שסוקר אף הוא את המאפיינים החריגים והמדאיגים של התוכנית, הופץ בידי השב"כ לגורמים שונים, בהם גם המטה לביטחון לאומי, גוף השייך למשרד ראש הממשלה ונמצא תחת פיקוחו ופיקודו האישי של נתניהו. המטה אמור לתכלל מודיעין המגיע אליו מגורמים שונים ולעבד אותו עבור ראש הממשלה. באופן טבעי, המטה היה אמור לחלוק את הזרקור של השב"כ עם נתניהו ולפי מקור אחד, אכן עשה זאת.
ראש הממשלה, מצידו, מתמיד בהכחשות. בפוסט ברשת X בנובמבר 2024 כתב נתניהו, בתגובה לפרסום כלשהו בתקשורת, כי "לפני המלחמה לא הוצגה בפני ראש הממשלה תוכנית כלשהי של חמאס לפשיטה המונית לשטח ישראל", וכן כי "תוכנית 'חומת יריחו' הוצגה בפניו רק לאחר פרוץ המלחמה".
במרץ 2025, לאחר פרסום תחקיר שב"כ, תקפו "גורמים בסביבת נתניהו" את רונן בר ואת הארגון. הם טענו בין היתר כי "שב"כ לא הציג לנתניהו את 'חומות יריחו', 'לא בהערכות המצב השוטפות ולא בליל 7 באוקטובר, וזאת למרות ששב"כ ידע על התוכנית משנת 2018'".
לפי גרסת נתניהו עניין "חומת יריחו" מתחיל רק אחרי מבצע שומר החומות ומתייחס רק לעותק האחרון של תוכנית ההתקפה, זה שהושג באפריל 2022. אך מסמכי המודיעין והשלל אומרים בדיוק את ההיפך ועולה מהם באופן חד-משמעי כי הגיבוש של מה שיכונה לימים במודיעין הישראלי "חומת יריחו", לא אירע "שלושה חודשים אחרי שומר החומות", כלומר אחרי שבנט הפך להיות ראש ממשלה, אלא בעקבות מבצע אחר שנתניהו ניהל, "צוק איתן", ב-2014. פקודת המבצע הראשונה הושלמה ב-2016 והושגה על ידי המודיעין הישראלי ב-2018.
בנובמבר 2022 ערך אלוף פיקוד הדרום, אותו אליעזר טולדנו, יום עיון בהשתתפות גורמים צבאיים בכירים. תוכנית "חומת יריחו" צורפה כנספח לחומר שהופץ מאותו יום עיון. נתניהו טוען כי קיבל רק את המצגת שסיכמה את החומר. אלא שגם במצגת הזו מוזכרת "חומת יריחו" בשמה.
ומסכם הגורם המודיעיני הבכיר, שעבד שנים רבות בלשכות: "גם אם מפקדי הצבא כשלו בלעשות את זה בעצמם, המחויבות של ראש הממשלה היא לדרוש תשובות לגבי כוונות חמאס. נתניהו לא עשה כלום".
מלשכת הממשלה לא התקבלה תגובה לדברים.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.02.26
