אף פעם אי-אפשר לדעת מניין תגיע העזרה למשטר אימים מדכא. אבל תמיד היא מגיעה. גם אם לא מדובר בסיוע אדיר, אלא סמלי, הוא מעודד את ציר הרשע. הוא מעיד על חולשה של הציר הדמוקרטי. והטרגדיה היא שאלה הפוליטיקאים הכביכול נאורים, הם וחסידיהם, לצד אלה שחוששים מפגיעה בדין הבינלאומי, שתמיד, אבל תמיד, גורמים לפגיעה הרבה יותר גדולה לא רק בזכויות יסוד אלא גם בחיי אדם.
עכשיו זו בריטניה, שוב בריטניה, שהודיעה לארה"ב שהיא מתנגדת לשימוש בבסיסיה הצבאיים באזור לצורך תקיפת איראן. הכוונה היא בעיקר לדייגו גרסייה, האי הגדול ביותר בארכיפלג צ'גוס, שלפי הסכם ממאי 2025, אמור לעבור ברובו לריבונות מאוריציוס. בית הדין הבינלאומי לצדק החליט כבר ב-2019 שהריבונות בארכיפלג כולו אמורה לעבור לריבונות מאוריציוס, וכי יש לפרק ולפנות את הבסיס הצבאי בדייגו גרסייה. כבר שנים שבריטניה לא מצייתת. אבל כאשר מדובר בהצלת העם האיראני ממשטר אימים רצחני - בריטניה חוששת לפתע פתאום לשלומו של הדין הבינלאומי.
אנחנו לא בשנות ה-30. איראן היא לא גרמניה. בגרמניה של אז לא היו המונים שצווחו "מוות לבריטניה" ובקושי, אם בכלל, "מוות ליהודים". הנאציזם ההשמדתי התגלה בהמשך. איראן ושלוחותיה, לעומת זאת, תומכות בגלוי באידיאולוגיה של גזענות השמדתית. נסראללה, שהיה עד חיסולו חביבו החשוב ביותר של המשטר האיראני, הכריז בעבר שצריך לרכז את היהודים במקום אחד כדי שאפשר יהיה לחסל אותם קצת יותר בקלות. דגל החות'ים כולל את המילים "מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאיסלאם". חמאס, שזוכה לתמיכת איראן, מחנך את הפלסטינים, גם את הילדים, להשמדת יהודים ולכיבוש העולם כולו. ואיראן עצמה הציגה את מהותה כאשר רק לפני שבועות לא רבים רצחה עשרות אלפים מאזרחיה שלה. היא זו שמממנת את קואליציית הרִשְעה. היא זו שגורמת להרס בכל מקום שאליו היא חודרת. היא המערערת המובילה, יחד עם קטאר, של היציבות במזרח התיכון.
אבל ממשלת הלייבור בבריטניה, בראשות קיר סטארמר, לא שומעת, לא רואה ולא יודעת. היא מחפשת הצדקות מהדין הבינלאומי, כאשר היא עצמה מסרבת לציית להוראות הדין הבינלאומי. כך שזו לא נאורות. זה לא כיבוד הדין. זו הרפיסות והפייסנות שאוחזות בחלקים מהמערב כמו מחלה שמסרבת להירפא. וזה מעניין, משום שאחד התירוצים של ממשלת סטארמר להחלטה על סיוע לאיראן הוא החשש מפגיעה איראנית בבסיסים בריטיים באזור. הרי האיראנים, לפי האיש היושב בדאונינג 10, ידועים כמכירי טובה, ובעולם הדמיוני של ממשלת הלייבור משמרות המהפכה יפגעו רק בציונים ובאמריקאים. וזה בסדר. אין צורך להתרגש.
העובדה שממשלת הלייבור מגלה פייסנות מול איראן לא פוטרת את ארה"ב בכלל, ואת הנשיא טראמפ בפרט, מאותה מחלה
העובדה שממשלת הלייבור מגלה פייסנות מול איראן לא פוטרת את ארה"ב בכלל, ואת הנשיא טראמפ בפרט, מאותה מחלה. צריך לשבח את הממשל הנוכחי על המאבק באנטישמיות שהלכה וצמחה בקמפוסים לממדים מפחידים. אבל טראמפ, בכבודו ובעצמו, הוא הסנגור הגדול ביותר של החלק השני של המפלצת הדו-ראשית. איראן לא לבד בהשפעה ההרסנית. יש לה תאומה, קטאר, שעומדת כמעט מאחורי כל קמפיין אנטי-ישראלי בעולם החופשי. "אתה צריך סוכנות יחסי ציבור כי אתה עושה כל כך הרבה טוב", אמר השבוע טראמפ לראש ממשלת קטאר, מוחמד אאל-ת'אני, "והם רואים אותך כרשע. אתה לא רשע. אתה מדהים". נכון, טראמפ מכיר תודה על המתנה שקיבל משליטי דוחא, מטוס פרטי, וגם על ההשקעות האדירות של קטאר בכלכלה האמריקאית. אבל הרפיסות הזאת מול המדינה שלפי דוח רשמי חדש שיצא בארה"ב נמצאת במקום הראשון במצעד התרומות לאוניברסיטאות, מממנת למעשה את שנאת ישראל, שכמעט תמיד היא גם שנאת אמריקה - היא מפחידה ומטרידה. ועל ראש ממשלת המדינה הזאת אומר טראמפ "הוא לא רשע. הוא מדהים"?
אתמול חידשו הסטודנטים באיראן את המאבק נגד המשטר. הם זקוקים לסיוע. מדובר באינטרס אזורי וגלובלי. אבל בהתייחס לרפיסות, ולא רק של בריטניה, האסימון עדיין לא ירד.
