למול הכנסת 60 מטוסי קרב אמריקאים, ועוד כמות גדולה יותר של מטוסי תובלה ומטוסי F-35 משופרים, לבסיס חיל האוויר המלכותי בירדן, המלך עבדאללה מעדיף לשתוק. הוא ייפה את כוחו של שר החוץ בעל הלשון החדה, איימן ספדי, להודיע שהפעם ירדן לא מתכננות לשמש בסיס למתקפה אמריקאית על איראן. מסר זהה הועבר מלשכת שר החוץ גם לטהרן: "לא נהיה כרית התגוששויות ולא נאפשר פעולה צבאית משטחנו - לא לאיראן, לא לארה"ב ולא לישראל", הבהיר ספדי.
בזמן שהשר הוותיק ביותר בממשלת ירדן מעביר את המסר גם למערכות העיתונים, בדגש מיוחד על ה"ניו יורק טיימס", לפי תצלומי לוין סיני, מטוסי הקרב של ארה"ב ממלאים עד אפס מקום את בסיס חיל האוויר המלכותי באזור המדברי שבמזרח הממלכה. מקור צבאי בכיר בעמאן אמנם הזדרז להבהיר לתקשורת המקומית שמדובר ב"יישום הסכמי שיתוף הפעולה בין המדינות", אבל איש לא קנה את ההסבר, שמגיע כעת, בשיא הלחץ לקראת אפשרות של פעולה צבאית אמריקאית נרחבת באיראן.
ימים מתוחים יעברו על ירדן עד שטראמפ יחליט האם המו"מ בז'נבה מספק אותו או שהגיע הרגע להפעיל את תותחי המלחמה
העצבים של כוחות הביטחון, הפקידות הבכירה והאזרחים בירדן מתוחים עד לקצה. איך שהם לא יבחנו את תמונת המצב, המזל הרע - כמו במתקפה הקודמת על איראן ביוני 2025 - עלול לפקוד אותם שוב. הסיבוב הקודם, כשטילים איראנים נפלו בירדן - ורק במזל לא היו פגיעות בנפש - לא נשכח. ארמון המלך השותק עוקב בדאגה אחרי הפעילות האמריקאית כשהוא לא יודע לקבוע האם הם יתקפו באיראן, ואם מטוסי חיל האוויר הישראלי יגיעו בעקבותיהם או יפעלו במקביל.
היחסים בין איראן לירדן הם סבירים. לא יותר. ישנה חשדנות רבה משני הצדדים ואין שיתופי פעולה. איראן עוקבת אחרי הקשר הנרקם בין עמאן לדמשק, ואחר ה"הבנות" הביטחוניות (לרוע המזל, לא נשאר הרבה יותר מזה) שבין ירדן לישראל. לעומתם, היחסים בין ארמון המלך עבדאללה ללשכת הנשיא בוושינגטון, מצוינים. עבדאללה קרוע עכשיו בין הדאגה לתושבי הממלכה לבין מחויבתו לטראמפ ולצורך שלו בסיוע הכלכלי מארה"ב למדינה שאין בה משאבים וגם אין בה מספיק מקומות עבודה לאזרח הפשוט.
ימים מתוחים יעברו על ירדן עד שטראמפ יחליט האם המו"מ בז'נבה מספק אותו או שהגיע הרגע להפעיל את תותחי המלחמה מהים ומהאוויר. כותרת גדולה בעיתון "הממלכה" הירדני, שמחזיק גם ערוץ טלוויזיה אנרגטי, מבהירה כי "לא נהפוך לזירת עימותים", ומאמר הפרשנות הצמוד לה מבליט את ההתנהלות הירדנית שמתעקשת להתחפר עמוק ורחוק ממאבקי הכוחות. "אנחנו מחוץ למשחקי המלחמה" ו"מתכוונים ומתעקשים להישאר מחוץ לסכסוך" וגם "לא נהפוך לשדה הקרב".
סמדר פרי צילום: יריב כץואי אפשר לעסוק בירדן בלי זווית ישראלית מימים עברו: בסיס חיל האוויר שבו חונים כעת עשרות המטוסים האמריקאים נקרא על שמו של קפטן מואפק סלטי שנהרג בנובמבר 1966 בקרב אוויר בין שמונה מטוסי חיל האוויר הירדני לבין חמישה מטוסים ישראלים מעל הכפר סמוע שמדרום להר חברון. ישראל שהכריזה על פעולת תגמול בעקבות מותם של שלושה לוחמי צה"ל בידי תושבי הכפר הפלשתיני, לא ידעה לחזות את השתתפות הכוח הירדני. בפעולה נהרגו 14 חיילי חי"ר ירדנים והטייס סלטי שמטוסו הופל בידי הטייס האגדי רן פקר המנוח. סלטי הצליח לנטוש את המטוס אך נהרג כשכיסא המפלט שלו התנגש בדופן הוואדי. מלך ירדן בחר להביאו לקבורה בבית הקברות המלכותי וקרא לבסיס חיל האוויר על שמו. הסיפור הזה הדהד באוזני קציני חיל האוויר הישראלי במשך שנים, בשיחות עם עמיתיהם הירדנים, לאחר החתימה על הסכמי השלום.
