חלוקת תפקידים מוקפדת נקבעה בין נשיא לבנון לראש הממשלה. מישל עאון, הנשיא, שומר על קשר ישיר עם הפיקוד הצבאי במדינה. נוואף סלאם, ראש הממשלה, מכריז על "מדיניות נייטרלית" בכל מה שקשור למתקפה על איראן. ובאמצע – חיזבאללה שהודיע שתקיפת השליט האיראני עלי חמינאי תיחשב ל"קו אדום", ורק אם יתברר שהותקף חיזבאללה ייכנס לפעולה.
עוד לפני התקיפה אתמול באיראן הבהירה ישראל שתמשיך "לטפל" בבסיסי חיזבאללה ומחסני נשק של ארגון הטרור. ואכן ביום שישי בצהריים תקף צה"ל מטרות של חיזבאללה, בידיעה מלאה של צמרת השלטון, שלא נקף אצבע. המסר הועבר, והצמד בקודקוד הלבנוני, הנשיא וראש הממשלה, התחילו לשגר מסרים בהירים לחיזבאללה: "אל תצטרפו, אל תסכנו את ביטחונה של לבנון".
על אף הבקשות לארגון הטרור, תושבי דרום לבנון, סמוך לגבול הישראלי, לא קונים הבטחות. אתמול הם יצאו מחדש למסע: מכוניות עמוסות בציוד ביתי שנעו לעבר יישובי המרכז והצפון. בתי ספר ומרכזי קליטה (בודדים) נפתחו עבורם, מחשש שלבנון תיגרר בעל-כורחה למלחמה.
ידידי הוותיק ס.ע, המתגורר בביירות, מתלונן שוב על החרפת המחסור במצרכי מזון. חיזבאללה הצליח להשתלט על מאפיות בעיר הבירה ובמרכזים נוספים בצפון לבנון. גם מרכזי ירקות ופירות נתפסו, מספר הידיד, ואנשים עומדים ברחובות, מצפים שעגלת המוצרים תגיע וקונים – מי שיכול להרשות לעצמו – במחירים מופקעים. "למזלי", הוא מסביר לי, "עשינו בסוף השבוע האחרון קנייה מרוכזת, כשהמחירים היו שפויים פחות או יותר".
אין ויכוח שההנהגה הלבנונית עוקבת ב-70 עיניים אחרי התקיפות האמריקאיות והישראליות, ואחרי התגובה האיראנית. חשוב להם לא להיתפס כמשתפי פעולה עם ישראל. עם זאת, במבט מהצד אפשר להעריך שיש הבנה בין מערכת הביטחון הישראלית לבין ארמון הנשיא, שכיהן כבעצמו כרמטכ"ל צבא לבנון עד לפני שנה וחצי, כשהתמנה למשרה הבכירה ביותר. גם כיום עאון ממשיך לשמור על קשרי עבודה הדוקים עם הרמטכ"ל הלבנוני, רודולף היכל, ומחזיק בפועל בשני כובעים: גם נשיא, וגם מפקד העל של הצבא הלבנוני שכוחו והיקפו עדיין חלשים יותר – חייבים להודות – מכוחות חיזבאללה.
תגובת חיזבאללה עדיין מושהית: "הוא לא יפעל" – בדיוק כמו במלחמה בעזה – "אם לא תסתמן מכה גדולה" (האמת, זאת כבר מכה גדולה מאד, אבל לחיזבאללה נוח להיצמד להצהרות), וגם "כל עוד חמינאי לא נפגע, לא נתערב". חיזבאללה מרגיש מחויב לשליט האיראני שסיפק נשק, ציוד צבאי וכספים, והתנקשות בחייו מוגדרת כ"קו אדום". אבל גם אחרי הדיווחים על חיסול חמינאי, חיזבאללה לא מיהר להתערב. שייח נעים קאסם, מזכ”ל ארגון הטרור, ביטל את נאומו שתוכנן לאתמול מבלי לתת הסברים. בכל מקרה, ארה"ב, אוסטרליה, פולין ומדינות נוספות באירופה מיהרו להוציא משפחות דיפלומטים ופקידים "בלתי חיוניים" מחשש להידרדרות ביטחונית גם בלבנון.
את הזמן שבין האזעקות בישראל ובמדינות המפרץ הפרסי מנצלים חיילי צבא לבנון להעמקת ההשתלטות על השטח שמדרום לנהר הליטני. מעניין לגלות שהרמטכ"ל העביר מסר גלוי שלפיו הוא וחייליו ערוכים ומוכנים להיכנס, דווקא עכשיו, לשלב הפירוז השני בלבנון, מצפון לליטני.
לא הכל עובד לפי השעון הלבנוני: במקרים מסוימים, לא מעטים, נרשם שיתוף פעולה בין חיילי צבא לבנון לבין חיזבאללה, בהקשר של הפירוז. באופן כללי, הצבא נמנע מחיכוך ישיר עם חיזבאללה, בגלל מגבלות כוחו של הצבא והאיזון העדין שלו מול הארגון
לא הכל עובד לפי השעון הלבנוני: במקרים מסוימים, לא מעטים, נרשם שיתוף פעולה בין חיילי צבא לבנון לבין חיזבאללה, בהקשר של הפירוז. באופן כללי, הצבא נמנע מחיכוך ישיר עם חיזבאללה, בגלל מגבלות כוחו של הצבא והאיזון העדין שלו מול הארגון. המצב מורכב במיוחד כשמדובר בבתים פרטיים שבהם מאוחסן אמל"ח של חיזבאללה. כאן סמכויותיו של צבא לבנון מוגבלות בגלל מורכבות משפטית והיתרי פעולה בנכסים פרטיים.
צבא לבנון נמנע מחיכוך ישיר עם חיזבאללה. כמאמר הפתגם הלבנוני – לא רוצים להעיר את הזאב הפצוע, שמאתמול ייתכן והפגיעה בו תהיה כבר קשה יותר. עד תחילת המלחמה באיראן הוזרמו לחיזבאללה כספים דרך טורקיה ועיראק. בציר הקרקעי, דרך סוריה – באזורים שמחוץ לשליטת הנשיא א-שארע – הוברחו נשק וציוד צבאי, ואילו בציר הימי הועברו כטב"מים ורחפנים. עכשיו הבעיה הקונקרטית של ארגון הטרור מתמקדת בשאלה איך איראן תעביר, אם תעביר בכלל, תמיכה כלשהי לארגון.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.03.26
