ערב פתיחת המתקפה על איראן האמריקאים רצו מבצע בן 4-5 ימים, שיחזיר את איראן מוחלשת אל שולחן המשא ומתן. לפי מקור אחד, גורם אמריקאי העביר לאיראן הצעה עוד יותר מפליגה במיידיות שלה. באמצעות מתווך, כנראה איטליה, הוא הציע להגיע להסכם הפסקת אש היום או מחר. האיראנים דחו את הרעיון על הסף.
במערכת הביטחון בישראל קובעים בוודאות שחמינאי חוסל. חוסלו, בפתיחת המבצע, גם שר ההגנה, הרמטכ"ל ומפקד משמרות המהפכה. זה הישג מרשים ביותר מבחינה מודיעינית ומבצעית. בהיסטוריה של חיל האוויר הוא ייזכר ודאי לצד חיסול הבכירים בסבב הקודם, ביוני, ולצד חיסול חיל האוויר המצרי בשעה הראשונה של מלחמת ששת הימים.
אף על פי כן, משטר האייתוללות לא התפרק. הוא מנוהל כרגע על-ידי מועצה של בכירים. למדנו בסיכום מבצע "עם כלביא" שהמשטר האיראני יודע להתגבר על אובדן הבכירים שלו: שרידות המשטר חשובה יותר משרידות אנשיו.
השאלה מה יקרה כאשר המשטר יודיע שהמנהיג העליון שלו חוסל לגמרי פתוחה. יתכן שלא יקרה דבר; ייתכן שהשלוחים השיעים, בלבנון, בעיראק ובתימן, ייאלצו להצטרף למערכה בכל כוחם, עד כדי התאבדות; יתכן שמתנגדי המשטר באיראן יציפו את הרחובות.
עם כל ההשתאות מההישגים הצבאיים של היום הראשון ראוי לזכור שכל עוד זה לא נגמר, זה לא נגמר: מיכלית נפט אחת שתוטבע במפרץ הפרסי, נושאת מטוסים אחת שתיפגע מסירת קומנדו חות'ית, עשרות חיילים אמריקאים הרוגים באחד הבסיסים, קפיצה במחירי הנפט - כל אלה יכולים לסבך את טראמפ עם המצביעים בבית.
טראמפ יכול לסיים את המבצע הזה בשלוש דרכים שניתן לשווק אותן כהישג. אחת, מכה צבאית קשה מאוד, שתחליש את המשטר בפנים ובחוץ; שתיים, הסכם כניעה בנושא הגרעין; שלוש, הפלת המשטר. האפשרות הראשונה ריאלית; השנייה פחות; השלישית היא התקווה הגדולה של הנשיא טראמפ, ההימור הגדול שלו. על פי הדברים שטראמפ אמר אמש לערוצי שידור בישראל, הוא מבין שאת המטרה הזאת לא יוכל להשיג מייד.
מדינה שמבקשת לכפות על מדינה אחרת חילופי משטר חייבת לכבוש ברגלי חייליה את מעוזי הצד השני. זאת המשמעות של Boots on the Ground, מגפיים על הקרקע. טראמפ לא מתכוון לשגר חיילים אל רחובות טהרן. הגרסה שלו למגפיים על הקרקע היא מיליוני האיראנים שמאסו במדינה האיסלאמית. אתמול הוא הורה להם להישאר בבית. בהמשך הוא יבקש מהם לצאת.
ההתקפה על איראן מאוד לא פופולרית בארצות-הברית, לא אצל מתנגדיו של טראמפ ולא אצל תומכיו המובהקים. עד הימים האחרונים היא לא הייתה כלל על סדר-היום. ההחלטה לתקוף את איראן היא הדרך שלו להכריז, אני MAGA, אני חידשתי את גדולתה של אמריקה
מבחינת האמריקאים המלחמה עם איראן היא מלחמת ברירה: איראן לא איימה עליהם באמת; אפילו פרוייקט הגרעין שלה לא יכול להוות עילה למלחמה. טראמפ משלים עם הנשק הגרעיני של צפון-קוריאה, שלא לדבר על הודו ופקיסטן. המשטר האיראני טובח באזרחיו, מממן טרור וצובר ארסנל מסוכן של נשק, אבל אלה אינן סיבות שמדירות שינה מעיניו של טראמפ. ההתקפה עליה מאוד לא פופולרית בארצות-הברית, לא אצל מתנגדיו ולא אצל תומכיו המובהקים. עד הימים האחרונים היא לא הייתה כלל על סדר-היום. ההחלטה לתקוף את איראן היא הדרך שלו להכריז, אני MAGA, אני חידשתי את גדולתה של אמריקה.
במלחמת המפרץ הראשונה הנשיא בוש האב יכול היה לרדוף אחר סדאם חוסיין עד לבגדד; הוא הסתפק בסילוק כוח הכיבוש העיראקי מכוויית. במלחמת המפרץ השנייה בוש הבן החליט לרדוף אחר סדאם על לניצחון המוחלט - והסתבך במלחמה מיותרת, עקרה, יקרה. טראמפ בטוח שהוא פיקח משניהם.
נתניהו אומר שבמבצע הנוכחי הגיעה הברית בין ארצות-הברית לישראל לשיא שלא ידענו כמוהו. זה נכון ולא נכון: נכון במה שנוגע לשיתוף הפעולה הצבאי; לא נכון כי הברית איננה בין ישראל לאמריקה אלא בין ישראל לנשיא המכהן. ישראל מצטיירת כמדינה שדחפה את אמריקה למלחמה לא לה. היא גם מתפארת בכך. זה התיאור שאנטישמים בימין ובשמאל האמריקאי מייחלים לו. ישראל מקבלת את טראמפ על סטרואידים, אבל מאבדת בדרך את אמריקה.
* * *
בשביל אמריקה זו מלחמת ברירה - בשביל ישראל היא מלחמת צורך. איראן כן מאיימת על ישראל, בטילים, בטרור ובפוטנציאל גרעיני. אולי לא איום קיומי, אבל איום לגמרי ממשי.
אני מציע לכולנו להנמיך ציפיות. כל הניסיונות של ישראל בעבר להחליף משטרים אצל אחרים הסתיימו בכישלונות צורבים. היעד בר-ההשגה בסבב הנוכחי הוא השמדה של מתקני הייצור של תעשיית הטילים, משגרים וכל מה שקשור לפרוייקט הגרעין. מה שיותר יותר טוב
אני מציע לכולנו להנמיך ציפיות. כל הניסיונות של ישראל בעבר להחליף משטרים אצל אחרים הסתיימו בכישלונות צורבים. היעד בר-ההשגה בסבב הנוכחי הוא השמדה של מתקני הייצור של תעשיית הטילים, משגרים וכל מה שקשור לפרוייקט הגרעין. מה שיותר יותר טוב. לא כדאי לחזור על הצהרות הרהב בסיום מבצע "עם כלביא" בחודש יוני. לא השמדנו את הכוח הצבאי של איראן אז ולא נשמיד אותו עכשיו. הם יודעים להשתקם מהר. אבל כל פגיעה בכוח הצבאי של איראן נותנת לנו זמן - משאב יקר אם יודעים לנצל אותו. ועם קצת מזל, אולי בצמרת האיראנית יבינו שהפשע לא משתלם, ויפסיקו לבזבז את עושרה של המדינה על מלחמה וטרור.
נכון ליום הראשון של המלחמה צה"ל ידע לספוג את מטחי הטילים והכתב"מים. ההצלחה ההגנתית נבעה משיפורים משמעותיים במערך ההגנה האווירית, אבל גם מחולשתה של איראן. ההתפזרות לשמונה חזיתות הקטינה את היכולת של איראן לשגר לישראל בו-זמנית מטחים גדולים. האזרחים בעורף הוטרדו באזעקות תכופות, אבל הפגיעה הייתה קטנה.
ישראלי שמעסיק אנשים בישראל ובמדינות המפרץ סיפר לי שחש אתמול בהבדל: העובדים שלו בישראל לא התרגשו, הם היו בסיפור הזה ויצאו ממנו. העובדים שלו במפרץ הגיבו בהיסטריה.
מלחמה או לא מלחמה, אמר לי ישראלי אחר, השליחים של וולט המשיכו אתמול כרגיל. אולי יותר מכרגיל: הצעירים עם התיק הכחול על הגב השתלטו על הרחובות. הם הפכו את המלחמה עם איראן לעוד יותר נוחה, עם ארוחת צהריים עד לדלת הממ"ד.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.03.26
