עוד לפני פתיחת מבצע “שאגת הארי” נשאלה בישראל שוב ושוב השאלה המתבקשת: האם חיזבאללה יצטרף למערכה? עצם ההתלבטות הזו נראית כמעט אבסורדית בפרספקטיבה היסטורית. הארגון הוקם, חומש, וטופח לאורך שנים כדי להיות זרוע ההרתעה המרכזית של איראן מול ישראל. זה שבכלל דנו בשאלה אם יצטרף או לא, מלמד עד כמה השתנתה המציאות.
נעים קאסם, מזכ"ל ארגון הטרור הצפוני, לא עמד בלחץ האיראני, הצטרף למערכה בירי מצומצם ביותר לעבר ישראל וספג מכה שהוכנה בצה"ל בחודשים האחרונים. הפעולה כללה חיסול בכירים (עד כמה שעוד נותרו שם), פגיעה בתשתיות הארגון, במפקדות, ביחידת כלי הטיס הבלתי מאוישים ובמפקדות רדואן. עכשיו מופעל עליו לחץ מממשלת לבנון ומעשרות אלפי אזרחים שנמלטים על נפשם מבתיהם. נכון לרגע זה הוא כמעט ואינו מגיב מאז הירי בלילה. הוא חושש מהמשך הפעולה של צה"ל ויודע שהמהלך שהוכן, ה"נבוט", עדיין לא הונחת במלוא כוחו. הוא גם מבין היטב שהמשך ירי מצידו, ייענה בעצימות רבה מאוד.
ואכן, אתמול לפנות בוקר כבר קיבלנו תשובה ברורה לשאלה מדוע חיזבאללה היה בדילמה. לאחר שבחר לשגר מספר מצומצם של רקטות, צה"ל הגיב בעוצמה חריגה, כזו שנראתה כאילו חיכתה רק לאות. התגובה היתה בלתי פרופורציונלית במובן הצבאי, והשפיעה אף יותר במובן האסטרטגי. במובנים רבים, חיזבאללה נפל למלכודת.
מלכודת אחת הייתה צבאית: פיקוד הצפון, חיל האוויר ואגף המודיעין המתינו להזדמנות לגרוע יכולות, תשתיות ומפקדות ששרדו מסבבי העימות הקודמים. המלכודת השנייה הייתה מדינית ותודעתית: מדינת לבנון מיהרה לגנות את הירי, והבהירה שוב לאזרחיה שאין דבר בין חיזבאללה לבין הגנה על לבנון. הארגון, שהיה במשך שנים האיום האסטרטגי המרכזי על ישראל, הפך בן לילה לשחקן משנה במערכה רחבה בהרבה מול איראן. כעת הוא מתלבט אם להמשיך להגיב ולספוג, או לרדת מהעץ ולומר לאיראנים ששילם את המס ולבקש לחדול את האש.
במערכת הביטחון מעריכים שבחיזבאללה כבר מבינים שטעו, אבל בישראל אין כוונה להוריד את הרגל מהגז. הרמטכ"ל הבהיר שצה"ל לא יסיים את המערכה כל עוד האיום מצפון לא יוסר, ובפיקוד הצפון כבר עובדים על תקיפת בנק המטרות שהכינו. בישראל מתקיימים דיונים אם לנצל את הירי וללכת בכל הכוח על חיזבאללה תוך כדי המערכה מול איראן. מדובר בתרחיש שנלקח בחשבון, וצה"ל ערוך לכך עם מספר אפשרויות.
ובינתיים, בחזית הראשית באיראן, תקף צה"ל עשרות מפקדות של המשטר האיראני. חלק מהתקיפות נועדו לשבש את יכולת ניהול הלחימה, אך אחרות נושאות מסר עמוק יותר, פנימה והחוצה
ובינתיים, בחזית הראשית באיראן, תקף צה"ל עשרות מפקדות של המשטר האיראני. חלק מהתקיפות נועדו לשבש את יכולת ניהול הלחימה, אך אחרות נושאות מסר עמוק יותר, פנימה והחוצה: המשטר חלש. סמלי הכוח, מוקדי השליטה ומרכזי הדיכוי שנהגו לפעול באין מפריע, נחשפים ונפגעים.
בהקשר זה עלה גם דיווח טורקי על תקיפות ישראליות לאורך הגבול בין איראן לעיראק, מה שנראה כניסיון לערער את השליטה האיראנית באזור ולפתוח מרחב פעולה לארגוני אופוזיציה כורדיים שמבססים את כוחם בשטח העיראקי. עדיין מוקדם לדעת כיצד ישראל וארצות-הברית ימנפו את ההישגים הצבאיים לכדי שינוי משטר, אך ברור שחלק ניכר מהפעילות נועד לייצר לכך תנאים.
אחת התופעות המרשימות במבצע היא המשך ציד המשגרים בעומק איראן, במרחק של כ-1,300 קילומטרים מישראל. התיעודים מזכירים סצנות מוכרות מרצועת עזה. זהו מאמץ מודיעיני ומבצעי עצום, שמייצר אפקט תודעתי ברור של נרדפות, במטרה לגרום לאיראנים לטעות, ולשלם על כך מיד. לפי גורם בכיר בצה"ל, ההערכה היא שבתוך יומיים עד שלושה נצמצם באופן משמעותי את הירי מאיראן בעקבות ציד המשגרים והטילים: "האיראנים מתקשים לייצר מטחים מתוזמנים. מטס הפתיחה הרחב, קצב ורצף התקיפות, ופעולות הציד של חיל האוויר על מערכי האש והפעילים האיראנים, מייצרים תחושת נרדפות, מדכאים ומצמצמים את הירי לעבר מדינת ישראל. ההערכה היא שככל שנתקדם בימים ונמשיך בקצב התקיפות על מערכי האש, כמות הירי של האיראנים תפחת עוד יותר עד לכדי בודדים".
ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, ניסח זאת בפשטות כשאמר אתמול: "מי שבוחר לפעול נגד מדינת ישראל ונגד אזרחיה, יימצא ויחוסל"
כך בדיוק קרה גם בשלב הפתיחה של המבצע. ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, ניסח זאת בפשטות כשאמר אתמול: "מי שבוחר לפעול נגד מדינת ישראל ונגד אזרחיה, יימצא ויחוסל". חופש הפעולה האווירי שישראל יצרה בטהרן מאפשר להמשיך בכך, ובתקווה גם לצמצם את היקף המטחים לעורף.
בינתיים, ברמה האסטרטגית, הדרג המדיני וטראמפ בחרו להתמקד במסר הבא לאזור וגם לעם האיראני: יש נכונות להמשיך זמן רב ככל שיידרש. את המערכה הזו מתכוונים לסיים רק בדרך אחת – בניצחון.
חיזבאללה כמעט ואינו מגיב מאז הירי בלילה. הוא חושש מהמשך הפעולה של צה”ל ויודע שהמהלך שהוכן, ה”נבוט”, עדיין לא הונחת במלוא כוחו. הוא גם מבין היטב שהמשך ירי מצידו, ייענה בעצימות רבה מאוד
